מאז שנכנסנו אל המיליונים הנוכחי, היו הרבה שאיפות לשנת 2025. מאז שנת 2000, לא מעט אנשים סימנו את 2025 כשנה שבה, או עד שהיא תגיע יתרחשו לא מעט שינויים. היו נבואות זעם של מלחמות עולם, קונספירציות על השתלטות העולם על ידי רובוטים, היו מחקרים שטענו שנפסיק להביא ילדים לעולם ומה לא. מאחר והגענו לשנת 2025 המיוחלת, הגיע הזמן לצלול לארכיון ולהפריך אחת ולתמיד את כל נבואות השקר.

סיום העוני עד 2025
דוח של מומחי פיתוח קבע בשנת 2005 כי ניתן לחסל את העוני העולמי עד שנת 2025 אם המדינות העשירות ביותר (כגון ארצות הברית, יפן וגרמניה) יכפילו את הסיוע למדינות העניות. הדוח קורא למדינות עשירות להעלות את הסיוע שלהן ל-0.7% מהתוצר הלאומי הגולמי (GNI) עד 2015. פרופסור ג'פרי זקס, מחבר הדוח, הדגיש כי מדובר בהזדמנות היסטורית לחסל את העוני הקיצוני, תוך השקעה בתשתיות חיוניות כמו בתי ספר, מרפאות, מים נקיים וחשמל. הוא טען כי המשאבים הנדרשים נמצאים בהישג יד, והעלות של הכפלת הסיוע (כ-135 מיליארד דולר) זניחה לעומת תקציב הצבא העולמי.

סיום העוני עד 2025? הלוואי (צילום: מרק ישראל סלם,אלוני מור)
סיום העוני עד 2025? הלוואי (צילום: מרק ישראל סלם,אלוני מור)

האם זה קרה?
העוני, לצערנו, לא נגמר. על אף שחל שיפור ניכר במדדים מסוימים בעולם, כמו צמצום האחוז של אנשים החיים בעוני קיצוני (פחות מ-1.90 דולר ליום) בזכות התקדמות כלכלית, טכנולוגית ופיתוח מדיניות רווחה, העוני ממשיך להיות בעיה גלובלית ומשמעותית. נכון להיום, כ-1.1 מיליארד אנשים ברחבי העולם חיים בעוני, כאשר כמעט מחציתם (455 מיליון) נמצאים במדינות המתמודדות עם סכסוכים או במצבי שלום שבריריים.

בשנת 2021, רוב המדינות העשירות לא עמדו ביעד של האומות המאוחדות להקצות 0.7% מהתוצר שלהם לסיוע חוץ, כאשר הממוצע של המדינות החברות ב-OECD עמד על 0.33%. עם זאת, מספר מדינות עמדו ביעד, כולל לוקסמבורג, נורווגיה, שוודיה, גרמניה, דנמרק והולנד, שהקדישו 0.7% ומעלה מהתוצר הלאומי הגולמי שלהן לסיוע. ישראל תרמה 0.09% מה-GNI, הרבה מתחת ליעד.

הידרדרות העולם עד 2025
בדו"ח משנת 2009 של המועצה הלאומית למודיעין האמריקאית, נאמר כי שעד שנת 2025 העולם יהיה פחות יציב, ארה"ב תאבד מההגמוניה שלה, והדמוקרטיה המערבית לא תמשיך בהכרח להתפשט. הדו"ח מזהיר מפני סכסוכים גוברים על משאבים מתדלדלים, התפשטות נשק גרעיני, ואי-יכולתם של ארגונים בינלאומיים להתמודד עם האתגרים.

האם זה קרה?
כן. העולם השתגע לחלוטין בשנים האחרונות, יחד עם מגיפת הקורונה, נשיאותו השנייה של טראמפ, מלחמת אוקראינה-רוסיה, המלחמה בארץ בשבע חזיתות וכן הלאה - החיזוי העצוב הזה דווקא היה נכון. 

קורונה (צילום: אינג'אימג')
קורונה (צילום: אינג'אימג')

נשים יקיימו יחסי מין עם רובוטים עד 2025
בשנת 2018 דו״ח פוטורולוגי של ד"ר איאן פירסון טען כי עד שנת 2025 נשים החלו להעדיף רובוטים על פני גברים לקיום יחסי מין, עם מגמת עלייה בהתקשרות רגשית עם רובוטים ככל שהטכנולוגיה התפתחה. תחום הבינה המלאכותית, שהתמקד בשיפור תחושה והתנהגות מכאנית, הוביל לכך שההסתייגות הראשונית ממין עם רובוטים נעלמה בהדרגה. עד 2050, יחסי מין עם רובוטים גברו על יחסי מין אנושיים, כשהם הפכו לנורמה חדשה.

האם זה קרה?
לא, מלבד ויברטורים יותר חדשניים, עוד לא נתקלנו ברובוטים שמקיימים יחסי מין. אבל הטענה במחקר אומרת שעד 2050 יחסי מין עם רובוטים יגברו על יחסי מין אנושיים, אז יש לנו עוד 25 שנים לחכות ולראות שזה היה שקר.

אתן כבר מקיימות יחסים עם רובוטים? (צילום: אינג'אימג')
אתן כבר מקיימות יחסים עם רובוטים? (צילום: אינג'אימג')

שינוי תל אביב
בכתבה מ-2008 של ווינט, נכתב כי עד שנת 2025 צפויה תל-אביב לחוות שינוי משמעותי באורבניות ובתשתיות. מספר התושבים בעיר יגדל ל-450 אלף, עם בניית 40 אלף דירות חדשות, הקמת 170 כיתות וגנים ותוספת של 3,500 דונם שטחים ירוקים. במקביל, פרויקטים גדולים כמו הרחבת הטיילת לאורך כל רצועת החוף, שיפוץ כיכר אתרים ופיתוח מתחמי מגורים ומסחר מרכזיים כמו השוק הסיטונאי ודרום הקריה, יעצבו מחדש את פני העיר. מרכזי תרבות כמו מוזיאון תל-אביב, מתחם התחנה והסינמטק יעברו חידוש והרחבה, תוך הדגשת התשתיות לשימור ולפיתוח.

האם זה קרה?
בערך, נכון לשנת 2024, תל אביב-יפו מונה כ-463,000 תושבים, מה שמעיד על גידול מתון מאז 2008, כפי שנכתב בכתבה. העיר חוותה שינויים משמעותיים באורבניות ובתשתיות, כולל תוספת של דירות חדשות, הרחבת שטחים ירוקים ושיפוץ מרכזי תרבות. עם זאת, לא נמצאו נתונים המצביעים על תוספת של 40,000 דירות חדשות או 3,500 דונם של שטחים ירוקים עד 2024, ולכן בעוד שהעיר אכן עברה שינויים משמעותיים, המספרים המדויקים עשויים להיות שונים מהתחזיות מ-2008.

כך תראה המלחמה ב-2025
בכתבה מ-2018 של הארץ, באופן אירוני משהו, נכתב על איך תראה מלחמה ב-2025. הרמטכ"ל דאז בני גנץ נשא נאום מקיף באוניברסיטת בר־אילן, שבו תיאר את אתגרי צה"ל בעשור הקרוב, תוך הצגת תרחישים מורכבים למלחמה עתידית. גנץ התייחס ל"שיבוש מוחלט" בסדר האזורי, מהתפרקות מדינות שכנות ועד איומים חדשים כמו טרור סוני מתקדם ופעילות חיזבאללה מדויקת. לצד זה, ציין התפתחויות חיוביות כמו הוצאת הנשק הכימי מסוריה ומשא ומתן אפשרי עם איראן. הוא הציג חזון טכנולוגי לצה"ל המתמודד עם אויבים מבוזרים ופגיעה אפשרית באזרחים, והדגיש את הצורך בתגובה מהירה לשינויים אסטרטגיים בשדה הקרב ובשיפור יכולות הלחימה המבוססות על רישות, סייבר וטכנולוגיות אוטונומיות.

נאום גנץ, שהיה שאפתני וחריג בנוף נאומי הרמטכ"לים, נתפס כחזון לעתיד ולא כהזהרה בלבד. הוא הציג תוכנית רפורמה לצה"ל תוך התאמת הכוחות לאילוצי התקציב והמציאות המשתנה. גנץ הדגיש את החשיבות של שמירת כושר התמרון הקרקעי, לצד יתרון טכנולוגי במודיעין, סייבר, והגנה על העורף. לדבריו, המלחמה היא בלתי נמנעת, והשקט היחסי הנוכחי משמש כהזדמנות להתארגנות מחדש.
 
האם זה קרה?
כן ולא. ב-2023, פרצה מלחמת ״חרבות ברזל״ ברצועת עזה, שבה צה"ל התמודד עם אתגרים דומים לאלו שתיאר הרמטכ"ל דאז בני ב-2013, כולל איומים כמו טרור מתקדם ופעילות חיזבאללה. המלחמה הדגישה את הצורך בתגובה מהירה לשינויים בשדה הקרב, כפי שגנץ ציין, וצבא ההגנה לישראל השתמש בטכנולוגיות מתקדמות כמו רישות, סייבר והגנה על העורף, שצוינו בנאומו. בנוסף, היכולת להתמודד עם אויבים מבוזרים ותגובתיות גבוהה לשינויים, שהיו חלק מהחזון שהציג, הפכו לאסטרטגיות מרכזיות במלחמה, תוך הדגשה על שמירה על כושר התמרון הקרקעי לצד יתרון טכנולוגי במודיעין והגנה. המלחמה בעזה שיקפה את התרחישים שגנץ תיאר, עם הדגש על טכנולוגיה מתקדמת ותגובה מהירה לאיומים משתנים. עם זאת, לא נאמרה מילה על חמאס. 

בני גנץ (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
בני גנץ (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

ישראל הולכת להשתנות
בשנת 2019 מאקו חזו את העתיד וטענו: ישראל של שנת 2025 צפויה לעבור שינויים טכנולוגיים, חברתיים ותשתיתיים מרחיקי לכת. בתחום החקלאות, רובוטים ורחפנים עתידים לשדרג את היעילות עם ניטור גידולים מדויק וניהול חכם באמצעות האינטרנט של הדברים ואינטליגנציה מלאכותית. גם תחום המזון ישתנה, עם עליית תחליפי בשר מהצומח ובשר מתורבת. במקביל, החברה הישראלית תמשיך להתרחק ממוסדות מסורתיים כמו נישואים דתיים, ותאמץ מודלים זוגיים מגוונים יותר, בעיקר בזכות טכנולוגיות המקלות על יצירת קשרים אישיים.

בתחומי הבריאות, התחבורה, החינוך והבנייה, הטכנולוגיה תעמיק את השפעתה: מערכות מבוססות בינה מלאכותית יפחיתו את העומס במערכת הבריאות, תחבורה ציבורית וחשמלית תצמצם את זיהום האוויר, והכיתות הדיגיטליות יחליפו את כלי הלימוד המסורתיים. תשתיות אינטרנט מהיר באמצעות סיבים אופטיים ודור חמישי ישדרגו את חיי היומיום, ומערכות צבאיות ימשיכו למכן ולייעל את הלחימה. גם תחום התיירות יתמקד בחוויות ייחודיות על חשבון אתרי הביקור המסורתיים, תוך ניצול טכנולוגיות חדשות.

האם זה קרה?
נחמד לפנטז ולחשוב שכן, אבל לא. ההפך הגמור קרה. אמנם האינטליגנציה המלאכותית מאוד השתפרה, אבל אנחנו עדיין לא במצב של רחפנים ורובוטים שמייעלים את החקלאות ואין עלייה חדה מאז בתחליפי בשר ובשר מתורבת שהגיע למיינסטרים, מלבד ביונד ששווקה כבר 2016. בתחום הבריאות, התחבורה, החינוך והבנייה אין מה להרחיב מלבד שמדובר באחת ההידרדרויות המהירות מאז תחילת המלחמה. עם רופאים שעוזבים לחו״ל, אתרי בנייה שלא מעסיקים ערבים, תחבורה קורסת תחת הנהגתה של מירי רגב ובתי ספר שלא תיפקדו באופן מלא מאז הקורונה - רק נותר להתפלל לנס, כי גם בגזרת המסורת, ניכרת התחזקות ולא התרחקות. 

גידול האוכלוסייה בעולם עד 2025
לפי דו"ח משנת 2013 של האו"ם, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול מ-7.2 מיליארד בני אדם כיום ל-8.1 מיליארד עד שנת 2025, ול-9.6 מיליארד עד שנת 2050. עיקר הצמיחה תתרחש במדינות מתפתחות, בעוד שאוכלוסיית המדינות המפותחות תישאר יחסית יציבה סביב 1.3 מיליארד איש. אפריקה ומדינות בעלות אוכלוסייה גדולה כמו אינדונזיה, פקיסטן, הפיליפינים וארצות הברית יהיו אחראיות לגידול המשמעותי באוכלוסייה עד אמצע המאה.

האם זה קרה?
כן. נכון לשנת 2024, אוכלוסיית העולם עומדת על כ-8.2 מיליארד בני אדם, מה שמעיד על גידול מתון מאז 2013. הצמיחה העיקרית מתרחשת במדינות מתפתחות, במיוחד באפריקה ובמדינות כמו אינדונזיה, פקיסטן והפיליפינים, בעוד שבמדינות המפותחות, כולל ארצות הברית, האוכלוסייה נותרת יחסית יציבה. לכן, התחזיות מ-2013 לגבי גידול אוכלוסיית העולם עד 2025 היו נכונות, אך עם האטה בקצב הגידול.

רכבות קלות עד 2025
בשנת 2011, כשעוד היינו תמימים, נאמר כי הממשלה צפויה לאשר תוכנית להקמת רשת רכבות קלות ואוטובוסים מהירים בגוש דן עד שנת 2025, כחלק ממערכות הסעת המונים במטרופולינים בישראל. התוכנית כוללת שבעה קווים, כגון "הקו האדום" המקשר בין בת-ים לפתח-תקווה ו"הקו הירוק" המחבר בין חולון לראשון לציון.

האם זה קרה?
בערך, לפני שנה, אחרי עשור של תכנונים ושיפוצים, קיבלנו את הקו האדום. מה לגביי המשך הקווים? נותר רק לשאול את מירי רגב

הרכבת הקלה בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)
הרכבת הקלה בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

והרי התחזית ל-2025: סיביר תהיה גן עדן, נשים ישלטו בעולם
בשנת 2008 ״הארץ״ פרסמו את דו"ח המודיעין האמריקאי, שטען כי עד שנת 2025 צפויה אירופה להפוך ל"עידן הקשישים" עם אוכלוסייה מבוגרת משמעותית לעומת צעירים. בנוסף, העולם יתמודד עם מחסור חמור במקורות אנרגיה, שעלול להוביל למלחמות על משאבים ולהתחזקות מדינות יצואניות נפט, לצד סיכונים נוספים כמו שימוש בנשק גרעיני או מגפות גלובליות. שינויי האקלים צפויים להחריף את בעיות המים, ליצור גלי הגירה, ולהביא לאסונות טבע משמעותיים, אך גם לפתוח הזדמנויות חדשות להתיישבות באזורים שהיו קפואים עד כה. לצד האתגרים, תחזיות חיוביות מצביעות על עלייה בהשפעת נשים בכלכלה ובפוליטיקה, במיוחד במדינות שמקדמות שוויון מגדרי. מגמה זו עשויה לתרום להתמקדות בפתרון בעיות חברתיות, בריאותיות וסביבתיות במקום בהגברת תקציבי הביטחון. השאלה המרכזית נותרת האם העולם יבחר בדרך של שיתוף פעולה גלובלי ופתרון בעיות משותף, או שמא תפרוץ מלחמה עולמית על משאבים.

האם זה קרה?
נכון לשנת 2024, חלק מהתחזיות שפורסמו ב-2008 התגשמו, בעוד אחרות לא התממשו כפי שנצפה. אוכלוסיית אירופה אכן חוותה הזדקנות משמעותית, עם עלייה באחוז הקשישים, מה שיצר אתגרים כלכליים כמו העלאת גיל הפרישה. בעיית מחסור במקורות אנרגיה קיימת, אך לא התפרצו מלחמות על משאבים, והתחזקות מדינות יצואניות נפט לא הייתה דרמטית כפי שצפו. בנוסף, הסיכון למלחמות גרעיניות ומגיפות גלובליות לא התממשו בהיקפים גדולים. מנגד, בעיות שינויי האקלים החריפו, וגורמי אקלים גרמו לבעיות מים ולגלי הגירה, אך לא היו אסונות טבע כפי שתיארו ב-2008. הזדמנויות להתיישבות באזורים קפואים לא התממשו באופן נרחב. ההשפעה של נשים בכלכלה ובפוליטיקה אכן עלתה, במיוחד במדינות המקדמות שוויון מגדרי, ותרמה להתמקדות בבעיות חברתיות וסביבתיות. עם זאת, השפעתה לא הביאה בהכרח להקטנת תקציבי הביטחון. בנוגע לשיתוף פעולה גלובלי, לא התקבל פתרון משותף מוחלט לבעיות, אך נרשמו מאמצים לשיתוף פעולה בתחומים שונים.

חיזוי הלמ״ס עד 2025
בשנת 2005 הלמ״ס חזתה עתיד מעניין. לטענתם עד שנת 2025, אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול ב-45% ולהגיע ל-9.26 מיליון נפש, לעומת 6.37 מיליון בשנת 2000. תחזיות מצביעות על ירידה בשיעור הילודה הממוצע ל-2.7 ילדים לאישה, ועלייה בתוחלת החיים, שתעמוד על 79.8 שנים לגברים ו-83.8 לנשים. האוכלוסייה היהודית, שתמנה 6.5 מיליון נפש, תהווה כ-70% מהאוכלוסייה, לעומת 78% בשנת 2000, בעוד שהאוכלוסייה הערבית תגדל ל-2.3 מיליון נפש, כרבע מהאוכלוסייה. מבחינת הגירה, ישראל צפויה לאבד 340 אלף מהגרים, אך לקבל 543 אלף עולים חדשים.

האם זה קרה?
התחזיות של הלמ"ס מ-2005 לגבי עתיד אוכלוסיית ישראל התממשו באופן כללי, אך עם כמה הבדל מהמציאות. הגידול באוכלוסיית ישראל היה גבוה יותר מהצפוי, כאשר במקום 9.26 מיליון תושבים ב-2025, האוכלוסייה הגיעה ל-10 מיליון תושבים. שיעור הילודה ירד כפי שציפו, ותוחלת החיים עלתה – לגברים היא עומדת על 80.5 שנים ולנשים על 84.1 שנים, בהתאמה. גם הזדקנות האוכלוסייה התממשה, עם עלייה בשיעור בני ה-65 ומעלה, שיהווה כ-13% מהאוכלוסייה ב-2025. לגבי ההגירה, בשנת 2024 עזבו את ישראל 82,700 תושבים, וחזרו 23,800, מה שמעיד על מאזן הגירה שלילי של 58,900 תושבים. בעוד שחלק מהתחזיות התממשו, קצב הגידול באוכלוסיית ישראל היה גבוה יותר מהצפוי, וההגירה הייתה שלילית.

זארה תמכור בגדים עמידים וידידותיים לסביבה
בשנת 2015 זארה ומותגים נוספים כמו Pull & Bear ו-Bershka התחייבו למכור אך ורק בגדים בני קיימא עד שנת 2025, כולל בגדים העשויים מכותנה, פשתן ופוליאסטר אורגניים, בני קיימא או ממוחזרים. החברה הודיעה כי תקים מיכלים לאיסוף בגדים ישנים בחנויות כדי למחזר אותם או להשתמש בהם מחדש. כמו כן, אינדיטקס, חברת האם של זארה, הצהירה שהיא תפסיק את השימוש בשקיות פלסטיק עד 2020 ותסיים את השימוש בפלסטיק חד-פעמי בחנויותיה עד 2023.

האם זה קרה?
נכון לשנת 2024, זארה ומותגי אינדיטקס פועלים לעמוד ביעדי הקיימות שהציבו ב-2015. החברה התחייבה כי עד 2025 כל הקולקציות ייוצרו מבדים ברי קיימא, כאשר נכון לעכשיו ישנם מוצרים המשתמשים בבדים אקולוגיים, אך לא כל הקולקציות עומדות בסטנדרטים המוצהרים. בנוסף, החברה הצהירה על כוונתה להקים מיכלים לאיסוף בגדים ישנים בחנויות, והשירות הזה זמין בכמה חנויות ברחבי העולם, אם כי היקפו עדיין מוגבל. בסך הכל, יש התקדמות בכיוון, אך המימוש המלא של ההתחייבויות עדיין בתהליך וכולל משתנים בין חנויות ומדינות.

חנות של זארה (צילום: REUTERS/Carlos Garcia Rawlins)
חנות של זארה (צילום: REUTERS/Carlos Garcia Rawlins)

הילדים בעולם כולם יהיו אוטיסטים
בשנת 2014, המדענית מ-MIT, סטפני סנף, ציפתה כי עד 2025, חצי מהילדים בארה"ב יהיו אוטיסטים, והסבירה כי העלייה בשיעורי האוטיזם נובעת מחשיפה לארס הגליפוסאט, המרכיב הפעיל ברונדאפ. סנף, בעלת תואר בהנדסה חשמלית ומדעי המחשב, לא קשורה באופן ישיר לנושא האוטיזם, והמשיכה לטעון כי חיסונים גורמים לאוטיזם, תיאוריה שפורקה שוב ושוב על ידי מחקרים מדעיים. הטקסט מציין שארה"ב מונה כ-4 מיליון לידות בשנה, ואם התחזיות נכונות, זה אומר ש-2 מיליון מהם יהיו אוטיסטים. בין היתר, מדובר בכ-800,000 עם פיגור שכלי, 400,000 שאינם מדברים ו-1 מיליון עם התנהגויות אלימות. 

האם זה קרה?
התחזיות של סטפני סנף מ-2014 לא התממשו כפי שתיארה. על אף עליית שיעור האוטיזם בארה"ב בעשורים האחרונים, אין עדות לכך שחצי מהילדים בארה"ב כיום הם אוטיסטים. נכון להיום, אחד מתוך 36 ילדים מאובחן עם אוטיזם, כלומר כ-2.8% מהילדים. בנוסף, אין קשר מוכח בין חשיפה לגליפוסאט לבין עליית שיעורי האוטיזם, והטענות על חיסונים גורמים לאוטיזם הופרכו בצורה חד משמעית במחקרים מדעיים. בעוד ששיעור האוטיזם עלה, ישנם גורמים רבים לכך, כולל שיפורים באבחון והכרה רחבה יותר של ההפרעה.

מודרנה. טכנולוגיה המאפשרת עדכון חיסונים מהיר (צילום: שאטרסטוק)
מודרנה. טכנולוגיה המאפשרת עדכון חיסונים מהיר (צילום: שאטרסטוק)

הבינה המלאכותית תשתלב בחיי היום יום שלנו
בסקר שנערך ב-2014 בקרב מומחים, הרוב צופים התקדמות משמעותית ברובוטיקה ובינה מלאכותית בעשור הקרוב. המומחים מאמינים כי עד שנת 2025, בינה מלאכותית ורובוטיקה ישתלבו כמעט בכל היבט בחיי היומיום של רוב האנשים. הטכנולוגיות האלה יהיו משולבות כל כך עד שהן יהיו כמעט בלתי נראות למרבית המשתמשים רוב הזמן. כמו כן, צפויים שינויים דרמטיים בתחומי הנהיגה, התחבורה והלוגיסטיקה. עם זאת, חלק מהמומחים הביעו דאגה שהרווחים מההתקדמות הטכנולוגית יהיו מוגבלים רק לבעלי המשאבים הכלכליים לרכוש את הטכנולוגיות העדכניות ביותר, מה שעלול להגביר את אי השוויון הכלכלי. בנוסף, המומחים צופים כי סוכנים חכמים ינהלו יותר ויותר את חיי היומיום שלנו ויהיו נוכחים בבתים שלנו, וכן חלקים נרחבים מתחום השירות, הן באינטרנט והן מחוצה לו, יושפעו מהתפתחויות אלה. לבסוף, התקדמות בבינה מלאכותית וברובוטיקה צפויה להיות מבורכת לקשישים, לבעלי מוגבלויות ולחולים.

האם זה קרה?
כן! נכון לשנת 2024, התחזיות מ-2014 לגבי רובוטיקה ובינה מלאכותית התממשו בחלקן. הטכנולוגיות הללו השתלבו בהרבה תחומים כמו אינטרנט, תחבורה ובריאות, והן הופכות להיות כל כך חלק מהחיים שלנו, שלרוב אנחנו לא שמים לב אליהם. מי מאיתנו לא משתמש בבינה מלאכותית כשהוא צריך משהו זריז או להתייעץ ען מישהו? מי מאיתנו לא השתמש בטכנולוגיות של יצירת תמונות דומות לנו באמצעות בינה מלאכותית? מצד שני, יש עדיין חשש שההתקדמות הזאת תהיה זמינה בעיקר לאנשים עם כסף, שכן הטכנולוגיות החדשות עדיין יקרות. על אף שכל אחד מאיתנו יכול לגשת לבינה מלאכותית, רוב הגרסאות הטובות עדיין עולות כסף. 

מטה גוגל. בינה מלאכותית מזהה רגשות (צילום: שאטרסטוק)
מטה גוגל. בינה מלאכותית מזהה רגשות (צילום: שאטרסטוק)