מדעני נאס"א עוקבים מקרוב אחר נקודה בשדה המגנטי של כדור הארץ שעלולה לגרום לבעיות חמורות לאנושות כפי שאנו מכירים. מדובר במובן המילולי ב״שקע״ בשדה המגנטי של הכוכב, והוא עצום, ונמתח מדרום-מערב אפריקה עד דרום אמריקה. אזור זה, שחושף את האנושות לפגיעות, ידוע באופן רשמי כאנומליה האטלנטית הדרומית, או SAA.
הסוכנות החלל האמריקאית נאס"א עוקבת מקרוב אחר הבעיה המגנטית הפוטנציאלית ומה שהיא יכולה לגרום לאנושות אם דברים יילכו לא טוב. ה-SAA התגלה לראשונה ב-1958 ועד היום עדיין נצפה מקרוב על ידי מומחי נאס"א. בשנים האחרונות, נאס"א חשפה שהוא יכול לגרום ״כאבי ראש לוויינים גדולים״, ובתורו, גם לנו, בני תמותה הפשוטים, על פני כדור הארץ - ולסכן את חיינו.
שיעור מדעים קצר על מנת להבין את העניין: השדה המגנטי הוא בעצם בועה מגנה מסביב לכוכב הלכת עצמו. זו הבועה שמונעת מהשמש לאדות את החיים, ומאפשרת לדברים ביולוגיים לפרוח על ידי דחיית וכליאת חלקיקים טעונים מהכוכב. למרבה הצער, יש בעיה עם זה מעל דרום אמריקה והאוקיינוס האטלנטי הדרומי ב-SAA. כאן, חלקיקים אלה יורדים קרוב יותר לפני השטח מהרגיל.
בשל קיומו של SAA, יותר מהדברים המזיקים שנזרקים לחלל על ידי השמש מגיעים לרמה שפוגעת בנו. קרינת חלקיקים ב-SAA יכולה להשבית מחשבים ואפילו להפריע לאיסוף הנתונים של לוויינים העוברים דרכו בעת הסיבוב סביב הכוכב. זו הסיבה החיונית מדוע מדעני נאס"א רוצים לעקוב ולחקור את האנומליה. סיבה אחרת היא לעקוב אחר השינויים באווירה סביב הכוכב, כאשר השינויים ב-SAA מהווים סמן לכך שמשהו קורה.
נכון לעכשיו, SAA אינו יוצר השפעות גלויות על החיים היומיומיים על פני השטח. עם זאת, תצפיות ותחזיות משנת 2020 מראות כי האזור מתרחב מערבה וממשיך להחלש בעוצמתו. ה-SAA גם מתפצל. נתונים מראים כי ה'בור' של האנומליה התפצל לשני אונות, ויוצר אתגרים נוספים למשימות לוויינים.
ועם האנושות השואפת לחקור את החלל שוב, עם משלחות למאדים ומעבר לכך, המדוברות על ידי נאס"א ו-SpaceX של אילון מאסק, ההשפעה של SAA על טכנולוגיית החלל היא אמיתית. ככל שנהיה חשופים יותר לשדה מגנטי חלש יותר, כך הוא יתקוף אותנו. בין אם מבחינה ביולוגית או מכנית, הוא יפגע בנו באופנים שעלולים לגרום לכלי חלל לתקול תוך כדי שהייה בחלל הקוסמי.
מדובר במה שנקרא פגיעות פרוטון בעלות אנרגיה גבוהה, שעלולות לגרום לאובדן נתונים משמעותי או נזק בלתי הפיך. בשל כך, מפעילי לוויינים יכבו לגמרי את כלי החלל שלהם בעת הכניסה ל-SAA. אי עשייה של זה יכולה להיות הרסנית לחיים בחזרה על כדור הארץ, במיוחד עם לוויינים החיוניים לאופן שבו אנו חיים, בין אם מדובר ב-GPS, בהחזקת בתי חולים, בייצור מזון או בדפוסי מזג אוויר.
"למרות שה-SAA הוא איטי תנועה, הוא עובר שינויים במורפולוגיה, ולכן חשוב שנמשיך לצפות בו באמצעות משימות מתמשכות," אמר טרי סבקה, גאופיזיקאי במרכז גודרד של נאס"א בגרינבלט, מרילנד. "כי זה מה שעוזר לנו ליצור מודלים ותחזיות".