מחקר חדשני שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature, בתמיכת המכון הרפואי הווארד היוז, באמצעות המחלקה לבריאות ומדע של Associated Press, חושף מצב דרמטי של מערכות אקולוגיות מימיות, המגלה כי כרבע מהמינים החיים בנהרות, אגמים ומקורות מים מתוקים עומדים בפני סכנת הכחדה מוחשית.
זהו המחקר הראשון מסוגו המנתח את הסיכון העולמי למינים במים מתוקים, בניגוד למחקרים קודמים שהתמקדו בבעלי חיים יבשתיים כגון יונקים, ציפורים וזוחלים.
על אף שבתי גידול של מים מתוקים מכסים פחות מ-1% משטח כדור הארץ, הם תומכים ב-10% ממיני החיות העולמיים, כפי שהדגישה קתרין סיי, זואולוגית מהאיחוד הבינלאומי לשימור הטבע. החוקרים, בראשות ביולוגים מברזיל, בדקו למעלה מ-23,500 מינים של יצורים החיים במערכות מים מתוקים, כגון דבוריות, דגים וסרטנים.
הממצאים מדאיגים: 24% מהמינים מסווגים כפגיעים או בסכנת הכחדה. הסיבות למצב זה מגוונות וכוללות זיהום סביבתי, הקמת סכרים, שאיבת מים, חקלאות, מינים פולשניים ושינויי אקלים. כפי שציינה אחת החוקרות, רוב המינים אינם עומדים בפני איום אחד, אלא בפני מספר איומים המשפיעים במקביל.
פטריסיה שרבה, אחת מחוקרות המחקר, הדגישה את הפגיעות הייחודית של מערכות מים מתוקים. לדבריה, אפילו נהרות ענקיים כמו האמזונס חשופים לסכנות כמו כריתת יערות, שריפות וכריית זהב בלתי חוקית. שריפות בלתי חוקיות יוצרות גלי אפר המזהמים את הנהר, ומכורי זהב בלתי מורשים שופכים כספית למים. "נהרות ואזורים לחים מרכזים את כל מה שקורה סביבם", הסבירה, "אם משהו יוצא רע מאוד, כמו שפך חומצה או נפט, אתה יכול לאיים על מין שלם. אין מקום אחר שאליו החיות האלה יכולות ללכת".
סטוארט פים, אקולוג מאוניברסיטת דיוק שלא היה מעורב במחקר, כינה את המחקר "מאמר מצופה וחשוב מאוד" והוסיף כי כמעט כל נהר גדול בצפון אמריקה ובאירופה "מעוצב מאוד" דרך סכירה, מה שמעמיד את המינים בסיכון נוסף.
המחקר מהווה קריאת השכמה לקהילה הבינלאומית להגביר את המודעות ולנקוט בצעדים מעשיים להגנה על המערכות האקולוגיות העדינות של מי המתוקים, אשר חיוניות כל כך למערכת האקולוגית הגלובלית.