בשנים האחרונות, מחקרים חדשים מציגים תפיסה מורכבת ורחבה יותר של המיניות האנושית. על פי מחקרו של ד"ר ג'ייסון הודג'סון, גנטיקאי אבולוציוני מאוניברסיטת רוסקין שבאנגליה, המיניות האנושית אינה בהכרח בינרית.
למעשה, נדירים הם הטרוסקסואלים או הומוסקסואלים במובן המוחלט, אלא נמצאים על ספקטרום מיניות מורכב. הודג'סון טוען כי רוב בני האדם למעשה צריכים להיות ביסקסואלים, וכי הגנים המשפיעים על התנהגות מינית קשורים למעשה לחברתיות כללית.
הודג'סון מציע מודל מספרי פשוט להבנת המיניות, שם כל אדם ממוקם בטווח שבין 0 ל-1, כאשר 0 מייצג הטרוסקסואליות טהורה ו-1 מייצג הומוסקסואליות טהורה. לדבריו, אפילו אדם שחווה חוויה הומוסקסואלית אחת מתוך 99 חוויות הטרוסקסואליות, נמצא כבר בטווח הביסקסואלי.
חוויה מינית יכולה להיות מפגש פיזי אמיתי, אך גם עוררות מחשבתית בלבד - כלומר, עצם חוויית עוררות ממראה או מחשבה על אדם אחר יכולה להיחשב כחלק מהספקטרום המיני.
מחקרים מראים כי 4.4% מהמבוגרים האמריקאים מגדירים עצמם כביסקסואליים, כאשר בקרב קהילת LGBTQ+ שיעור זה מגיע עד 57.3%. הודג'סון מבהיר כי קיים הבדל בין עיסוק בחוויות ביסקסואליות לבין זיהוי עצמי כביסקסואלי.
הד״ר מרחיב את התובנה הזו לעולם הפרימטים, ומדגיש את התפקיד החברתי של ביסקסואליות. במחקר משנת 2016, הוא גילה כי הבונובו הם דוגמה מובהקת, המקיימים יחסים מיניים של אותו מין אפילו יותר מאשר עם המין השני, מה שתורם לגיבוש הקבוצה.
מבחינה גנטית, הודג'סון מסביר כי המיניות מושפעת ממספר רב של גנים - "הרבה, הרבה גנים" עובדים יחד כדי לקבוע את המיניות האנושית. הגנים המשפיעים על התנהגות מינית של אותו מין נפוצים למדי, וקיימים אצל רוב האנשים במידה זו או אחרת.
הוא מאמין כי אנשים במרכז טווח השונות הם כנראה טובים יותר בכל מיני יחסים חברתיים, וכי אנשים שיעסקו בהתנהגות מינית של אותו מין בכמה מצבים עשויים להיות טובים יותר גם ביצירת יחסים הטרוסקסואליים.
לסיכום, הודג'סון מציין כי "אני חושד שרוב האנשים היו קצת בטווח הביסקסואלי אם ניתנו להם הנסיבות החברתיות המתאימות". המחקר מציע פרספקטיבה חדשה על מורכבות המיניות האנושית, המוגדרת במידה מסוימת כתכונה תורשתית.
הוא מציג את הביסקסואליות כתופעה טבעית ונפוצה יותר מכפי שחשבנו בעבר, תוך הדגשת העובדה כי המיניות היא ספקטרום דינמי, מגוון ומורכב, המושפע הן מגורמים גנטיים והן מנסיבות חברתיות.
