הספירה לאחור החלה: משבר האקלים שובר שיאים ומאיים על האנושות

דו"ח מדאיג שפורסם לאחרונה מצביע על כך ששינוי האקלים יוצא משליטה, עם השלכות שרבות מהן כבר הפכו ל״בלתי הפיכות״. שנת 2024 הייתה שנת שיא בהיבטים רבים של משבר האקלים העולמי: נשברו שיאים בפליטות גזי חממה, בטמפרטורות הגלובליות ובעליית מפלס הים.

השנה שעברה הייתה החמה ביותר במהלך 175 שנות תיעוד, והראשונה שבה הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה גבוהה ב-1.5°C מהממוצע טרום-התעשייתי - הגבול שמדינות העולם התחייבו שלא לעבור במסגרת הסכם פריז.

לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO), ההשפעות של שינויים אלה צפויות להיות מורגשות למשך מאות, אם לא אלפי שנים. הדו"ח מזהיר כי חימום האטמוספירה גורם להשפעות רחבות על האקלים העולמי, כולל הצטמקות מהירה של כיפות קרח וקרחונים, וכן תופעות מזג אוויר קיצוניות שהולכות ומתעצמות. אמנם הטמפרטורות הגבוהות השנה הושפעו גם מתופעת אל-ניניו, אך המומחים טוענים כי פליטות גזי החממה היו הגורם העיקרי להתחממות.

כמות פחמן דו-חמצני (CO2) באטמוספירה הגיעה לשיא של 3.276 טריליון טון - הרמה הגבוהה ביותר שנמדדה ב-800,000 השנים האחרונות. פרופסור סטיבן בלצ'ר, המדען הראשי של השירות המטאורולוגי הבריטי, תיאר את המצב בחומרה: "בדיקת הבריאות האחרונה של כדור הארץ מראה שהוא חולה מאוד". למרות המאמצים הגלובליים להפחתת שינויי האקלים, שריפת דלקים מאובנים, במיוחד בתחנות כוח על בסיס פחם כמו אלה שבסין, ממשיכות לייצר כמויות עצומות של CO2.

ארגון המטאורולוגיה העולמי מעריך כי ההתחממות ארוכת הטווח, בממוצע על פני עשורים ולא שנה בודדת, עומדת כעת על 1.34-1.41°C (2.41-2.54°F) מעל הממוצע טרום-התעשייתי. מכיוון ש-90 אחוז מהחום הנלכד על ידי גזי חממה מאוחסן באוקיינוסים, הפליטות הגוברות גורמות להתחממות מואצת של מי הים. בשנת 2024, טמפרטורות האוקיינוס היו ברמתן הגבוהה ביותר מאז החלו המדידות לפני 65 שנים.

באופן מדאיג, הממצאים מראים כי קצב התחממות האוקיינוסים הואץ משמעותית. בשני העשורים האחרונים, מ-2005 עד 2024, קצב ההתחממות היה יותר מכפול מזה שנמדד בתקופה שבין 1960 ל-2005. תחזיות האקלים מראות כי האוקיינוסים ימשיכו להתחמם לפחות למשך שארית המאה ה-21, אפילו בתרחישים האופטימיים ביותר של הפחתת פליטות. יתרה מכך, מכיוון שפחמן דו-חמצני נשאר באטמוספירה למשך דורות, ההשפעות של הזיהום שאנו פולטים היום יורגשו במשך מאות שנים.

האקלים המתחמם כבר משפיע באופן מיידי על חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. כאשר גזי חממה לוכדים יותר חום, כ-90 אחוז מאנרגיה זו נאגרת באוקיינוסים, מה שגורם לטמפרטורות המים להגיע לשיאים חסרי תקדים. התחממות האוקיינוסים מובילה להמסה מואצת של קרח ימי עולמי, אשר מתאושש פחות במהלך החורף. כתוצאה מכך, היקף קרח הים באנטארקטיקה הגיע לרמות מהנמוכות ביותר שנרשמו אי פעם.

מזכ"לית ארגון המטאורולוגיה העולמי, סלסט סאולו, מציינת: "הנתונים לשנת 2024 מראים שהאוקיינוסים שלנו ממשיכים להתחמם, ומפלסי הים ממשיכים לעלות. החלקים הקפואים של כדור הארץ, המכונים קריוספירה, נמסים בקצב מדאיג: קרחונים ממשיכים לסגת, וקרח הים באנטארקטיקה הגיע להיקף השני הנמוך ביותר שנרשם אי פעם".

באנטארקטיקה, ההיקף המקסימלי והמינימלי של קרח הים השנה היו שניהם השניים הנמוכים ביותר מאז החלו המדידות ב-1979. זו הייתה גם השנה השלישית ברציפות שבה ההיקף היומי המינימלי של קרח הים ירד מתחת לשני מיליון קילומטרים רבועים. בארקטיקה, ההיקף היומי המינימלי של קרח הים ב-2024 היה 4.28 מיליון קילומטרים רבועים, ההיקף השביעי הנמוך ביותר שנרשם.

האובדן הגדול ביותר של קרח בקרחונים התרחש בשלוש השנים האחרונות, עם אובדן משמעותי במיוחד בנורבגיה, שבדיה, סבאלברד והרי האנדים. בעוד שהקרחונים בעולם איבדו חמישה אחוזים מהמסה שלהם בממוצע, קרחונים במרכז אירופה כבר הצטמקו בכמעט 40 אחוזים. מחקרים אחרונים מראים כי קרחוני כדור הארץ נמסים במהירות כה גבוהה שהם משחררים לים 273 מיליארד טונות של קרח מדי שנה. מאז שנת 2000, תופעה זו העלתה את מפלס הים הגלובלי ב-1.7 ס״מ, מה שהופך את המסת הקרחונים לגורם השני בחשיבותו לעליית מפלס האוקיינוסים.

דו"ח ארגון המטאורולוגיה העולמי מזהיר כי מפלסי הים הגלובליים הם כעת הגבוהים ביותר מאז שהחל התיעוד הלווייני ב-1993, וקצב העלייה רק הולך ומתגבר. קצב העלייה בעשור שבין 2015 ל-2024 היה כפול מזה שנמדד בין 1993 ל-2002, והגיע מ-2.1 מ"מ לשנה ל-4.7 מ"מ לשנה.

אקלים מתחמם מסוגל לאגור יותר מים ויותר אנרגיה, מה שהופך אירועי מזג אוויר קיצוניים לתכופים יותר ואלימים יותר. מחקרים מראים כי אזורים רבים ברחבי העולם חווים שינויים מהירים ודרמטיים מקיצוניות אקלימית אחת לאחרת - תופעה המכונה 'שוט אקלים'. מדינות שהיו יבשות במיוחד הפכו לפתע לרטובות במיוחד ולהיפך, בעוד שאזורים אחרים חווים החמרה של תקופות רטובות ויבשות כאחד.

עקב כך, אזורים עירוניים רבים מוכים על ידי שנים רצופות של שיטפונות ובצורת לסירוגין. מחקרים קודמים מצאו כי כמעט אחת מכל חמש מהערים הגדולות בעולם עוברת תופעה זו של 'שוט אקלים'. דוגמה בולטת היא ג'קרטה באינדונזיה, שסבלה משיטפונות קשים ב-2024. דו"ח ה-WMO מזהיר כי אסונות טבע כמו שיטפונות, סופות טרופיות ובצורות ב-2024 גרמו למספר גדול יותר של עקורים בתקופה של 12 חודשים מאשר בכל שנה אחרת בתוך 16 השנים האחרונות.

בארצות הברית, נרשמה השנה פגיעה קשה במיוחד מהוריקנים. ההוריקנים הלן ומילטון, שפגעו באוקטובר בחוף המערבי של פלורידה כהוריקנים חזקים, גרמו להפסדים כלכליים של עשרות מיליארדי דולרים. יותר מ-200 מקרי מוות נקשרו לגשמים החריגים ולשיטפונות שהביא הוריקן הלן, המספר הגבוה ביותר בהוריקן ביבשת ארצות הברית מאז הוריקן קטרינה ב-2005.

לנוכח המצב, מדענים מזהירים כי מפלסי הים הגלובליים עלולים לעלות בעד 1.2 מטרים עד שנת 2300, אפילו אם יעדי הסכם פריז משנת 2015 יושגו במלואם. שינוי זה, שיהיה מונע על ידי המסת קרח מגרינלנד ועד אנטארקטיקה, עתיד לשרטט מחדש את קווי החוף העולמיים. עליית מפלס הים מאיימת על מרכזי אוכלוסייה גדולים משנגחאי ללונדון, על אזורים נמוכים כמו פלורידה ובנגלדש, ואף על מדינות שלמות כדוגמת המלדיביים.