צעירה הוחזקה במרתף כשפחת מין חוזרת למקום לאחר עשור

על פי מה שעברה, נראה שבמובן מסוים החיים של נטשה קמפוש, 29, מוינה, אוסטריה, נגמרו בגיל 10. ב-2 במרץ 1998 יצאה קמפוש מביתה והייתה בדרכה  לבית הספר, אך מעולם לא הגיעה אל יעדה. באותו יום גורלי היא  נחטפה מהרחוב בידי וולפגנג פריקלופיל בן ה-44,  והוחזקה בשבי במרתף במשך שמונה שנים מחרידות. במהלך תקופה זו עברה התעללות מינית, אונס, הורעבה וחוותה גם אלימות פיזית קשה. לאחר שנים רבות בשבי, ב-2006 למרבה המזל, הצליחה לברוח ממרתף הזוועות.

קמפוש חוזרת מידי פעם, לדבריה, לבקר במקום הנורא ביותר בעולם עבורה, כעשור לאחר נמלטה מן המקום. "המקום היה ריק במשך 10 שנים. אנשים לפעמים באים ומניחים נרות למען נשמתו של החוטף" סיפרה ל-mirror. "הבית עצמו אינו יכול לפגוע בי, רק הזיכרונות של מה שקרה כאן. לבנים וטיח אינם מרושעים". היא אומנם נמלטה מהמקום לפני כעשר שנים, אך לחופש הזה היה גם מחיר. אם לא די במה שעברה, קמפוש נאלצה להתמודד עם עשרות שמועות זדוניות, כשהיו מי שטענו שזייפה את החטיפה וכל מה שקרה לה לא אירע מעולם, או שהיא אף חזרה להתגורר שם, עוד דבר שלא יהיה ולא נברא. 

אחרים תהו למה לקח לה כל כך הרבה זמן לברוח, ובספר החדש שלה "10 שנות חופש" היא מסבירה,  "אחד הרגעים האיומים ביותר במהלך היותי בשבי היה כשהוא דחף אותי, בעודי לובשת רק תחתונים, מורעבת, מכוסה חבלות ושיער ראשי גזוז לחלוטין, מול הדלת הקדמית, ואמר 'בואי, תברחי. בואי נראה כמה רחוק תגיעי", כתבה. "הייתי כל כך מושפלת ומלאה בושה שלא יכולתי לעשות אפילו צעד אחד. הוא הרחיק אותי מהדלת, ואמר 'אז את רואה. העולם שם בחוץ לא רוצה אותך ממילא. המקום שלך הוא כאן ורק כאן"

לבסוף הצליחה להימלט בזכות תזמון נכון והמון מזל, ב-23 באוגוסט 2006 היא הייתה בגינה של החוטף שלה וניקתה עם שואב את מכוניתו. בשלב כלשהו מישהו התקשר אליו לנייד, אבל בגלל הרעש של השואב האבק הוא התרחק כדי לשמוע. קמפוש ניצלה את ההזדמנות, השאירה את שואב האבק דולק, והחלה לברוח.  היא רצה דרך חצרות של בתים, קפצה מעל גדרות ועברה מספר רחובות, היא ביקשה מעוברי אורח לקרוא למשטרה, אך הם התעלמו מבקשתה. לאחר זמן מה היא נקשה על חלון של אישה בת 71, ואמרה לה "אני נטשה קמפוש", האישה ההמומה התקשרה מיד למשטרה.

פריקלופיל התאבד באותו היום, כך טוענים, בקפיצה מכוונת מתחת לרכבת. אך ישנן ספקולציות רבות לפיהן הוא בכלל נרצח בידי השותף שלו, איתו כך עולה, נפגש זמן קצר לאחר בריחתה של קמפוש. למרות מה שעשה לה, רגשותיה גלפי פריקלופיל מורכבים. היא אומנם עברה מידיו התעללות פיזית, מינית ונפשית במשך שנים, אך הוא גם היה האדם היחיד איתו הייתה בקשר במשך כמעט עשור. היא אומנם פחדה ממנו פחד מוות, אף גם הייתה תלויה בו.  היא הייתה רק ילדה כשנחטפה והוא היה האדם המבוגר היחידי שהיא הכירה ובעוד הוא אנס והכה אותה, הוא גם האכיל אותה, הלביש אותה, וחינך אותה.

קמפוש ניסתה שוב ושוב במהלך השנים להבין את המוטיבציה שלו למעשים הללו, והיא אף הלכה לראות את הגופה שלו לאחר שהתאבד. "לא רציתי שהביקורים שלי בחדר המתים יהיו פומביים, כי זה קשה לאנשים מבחוץ לשים משהו כזה בפרספקטיבה הנכונה". על הזיכרונות ממנו אמרה: "היה לי רק אדם אחד שהייתי קרובה אליו במשך המון המון שנים. ההישרדות שלי הייתה תלויה בו ואיתו הייתי צריכה למצוא דרך לחיות בשלום.  אתה לא יכול פשוט להעיף מהזכרון אדם במחיצתו שהית כל כך הרבה זמן. ביליתי לפחות כמחצית מחיי איתו כפי שעשיתי לפני כן עם משפחתי".