אורח החיים המודרני לא משאיר לנו הרבה זמן לנשום, ולכל היותר מאפשר לנו להגיע לעבודה ולחזור ממנה, כשיותר מזה הוא בגדר מותרות. כתוצאה מכך, יש לרוב האנשים בעלי הכלבים את השגרה המוכרת של השארת הכלב שלהם לבד בבית למשך יום שלם, מדובר בתופעה נפוצה ואלא אם כן אתם ברי מזל ומותר לכם לקחת את הכלבים שלכם לעבודה או לשלם לדוגיסיטר- זאת האופציה היחידה. כי מה לעשות ,צריך לפרנס את היצור הפרוותי שלנו וחטיפי הכלבים לא ישלמו על עצמם.
אך בניגוד למה שנהוג לחשוב, המומחים גורסים כי אותה נורמה חברתית גורמת לנזקים פיזיים ונפשיים רבים לחברינו ההולכים על ארבע, וחלקם בלתי הפיכים. על פי אנשים שמקדישים עצמם למען רווחתם ובריאותם של בעלי חיים, להשאיר את הכלב שלנו לבד בבית עלול כמעט להיות בגדר "התעללות", לפחות מנקודת המבט של הכלב.
אך בניגוד למה שנהוג לחשוב, המומחים גורסים כי אותה נורמה חברתית גורמת לנזקים פיזיים ונפשיים רבים לחברינו ההולכים על ארבע, וחלקם בלתי הפיכים. על פי אנשים שמקדישים עצמם למען רווחתם ובריאותם של בעלי חיים, להשאיר את הכלב שלנו לבד בבית עלול כמעט להיות בגדר "התעללות", לפחות מנקודת המבט של הכלב.
על פי יודעי דבר, עולה כי מחצית מהזמן מאז אנו עוזבים לעבודה או ללימודים הכלבים שלנו מעבירים בעיקר בסבל, ואצל חלק מהכלבים מדובר בעינוי שנמשך למשך כל שעות היום. שני מומחים להתנהגות בעלי חיים חשפו לאחרונה, על פי ה-dailymail, מה באמת קורה לכלבים שנשארים לבד בבית וכיצד אפשר לטפל בזה ביעילות
הדקות הראשונות לאחר שאנו עוזבים את הבית הן הקשות ביותר עבור הכלב. אליס פוטר, מדענית המומחית לבעלי חיים, סיפרה כי "התגובה לעזיבה מתחילה מיד לאחר עזיבת הבעלים, לרוב תוך 30 דקות, ולעיתים קרובות היא מתחילה בדקות הראשונות". פוטר הוסיפה כי "הסימנים הנפוצים ביותר של התנהגות הקשורה לפרידה הם התנהגות הרסנית ולרוב ממוקדת כלפי הדלת ממנה עזבו הבעלים, סימנים קוליים (יללות, יבבות,נביחות), עשיית צרכים ומתן שתן". סימנים פחות נפוצים כוללים ריור יתר, פגיעה עצמית, התנהגות רפטיטיבית והקאות.
יש הסבר גם לכך שכלבים יותר לחוצים יתור מיד לאחר עזיבת הבעלים. כידוע, מדובר בבעלי חיים מאוד רגישים ונבונים, והם לומדים לזהות ולהגיב לסימנים שמעידים על כך שהבעלים עוזבים, כך טוענת ד"ר אמילי בלאקוול, מומחית לתגובות של אנשים וחיות באוניברסיטת בריסטול. "הכלב יודע כשהבעלים שלו עומד לצאת מהבית- הם למדים על הדברים שהם לא עושים באופן שגרתי לפני שהם עוזבים, לדוגמה להכניס דברים לתוך תיק, הרמת מפתחות ולבישת מעיל ונעליים. לחלק מהכלבים סימנים אולי ינבאו שמשהו רע עומד לקרות ויגרום להם להיות לחוצים". אותם כלבים, יתחילו להפגין סימני חרדה תוך 10 דקות מהרגע שהבעלים שלהם עזבו את הבית. מה שיבוא לידי ביטוי בין היתר באי שקט, צעידה הלוך ושוב,יללות ושריטת הדלת.
השעות שלאחר מכן תלויות באופי הכלב. כלבים עם נטייה להיות חרדים יכולים להעביר שעות בהליכה והם לא יפסיקו עד שהבעלים יחזרו הביתה. "כלבים עם חרדות נטישה נוטים לא לשבת במשך תקופות זמן ארוכות, גם כשהבעלים יוצא רק למספר שעות", אמרה בלאקוול. "בדרך כלל הם יבלו פחות מדקה במנוחה לפני שיקומו ויתחילו שוב ללכת, כך שהמנוחה שלהם מופרעת בצורה ניכרת והכלבים לרוב יהיו עייפים כשהבעלים שלהם חוזרים הביתה ולרוב ילכו לישון רק בשלב זה".
זה כמעט בלתי אפשרי לדעת מראש אם הכלבים שנשארים בבית יהיו לחוצים, ולכן מומלץ לצלם את הכלב שלכם כאשר הוא נשאר לבד מידי פעם, רק כדי לוודא שהוא לא מפגין סימנים של מצוקה. על פי מחקרים קודמים שנעשו באוניברסיטת בריסטול, יש זנים של בעלי חיים שנוטים להראות סימני מצוקה יותר מאחרים כאשר משאירים אותם לבד בבית. כלבים גזעיים למשל סובלים יותר מחרדה מאשר כלבים מעורבים, כשכלבי לברדור וגולדן רטריבר רגישים יותר משאר הסוגים. כמו כן, כלבים צעירים סובלים יותר כאשר הם לבד בבית יותר ממבוגרים. "בכל הנוגע לכלבים עם בעיות נטישה נראה שמדובר בשיא בשכיחות התופעה בגלי שנתיים בערך, אך כלבים בכל גיל יכולים לסבול מכך", אמר ד"ר בלאקוול.
על פי המומחים, אלו ארבעת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם חרדת נטישה אצל כלבים, עליהם יש לחזור מספר פעמים:
1. עודדו את כלבכם להיות במיטה שלו והישארו שם למשך זמן קצר. תגמלו אותו על כך שהוא נשאר שקט במיטתו
2. בקשו מכלבכם להישאר במיטה שלו בעוד אתם מתרחקים, חזרו ותגמלו אותם על הישארות
3. תתרחקו באופן הדרכתי למרחק רב יותר וזמן ארוך יותר. אם הוא מגיב או זז אז אז תתגמלו אותו, וחזרו חזרה לשלב הקודם
4. התחילו לתרגל יציאה מהבית ואז חזרה, ואז יציאה וחזרה וסגרו אחריכם את הדלת, ואז יציאה לזמנים ארוכים יותר