האמא הפולנייה צדקה: הדאגה טובה לבריאות שלנו

על פי מחקר מדעי חדש שנערך באוניברסיטת קליפורניה, לאותן תחושות דאגה שאנו חווים יש יתרונות בריאותיים רבים. כמובן שכשאותן תחושות הן במידה ולא מובילות אותנו למיון, הן מהוות מעין מצפן רגשי ומכינות אותנו לקראת "התרחיש הגרוע ביותר". בנוסף, דאגה אף מחדירה בנו מוטיבציה ועוזרת לנו להתנהג בצורה בריאה.

 

על פי המחקר, שהתפרסם ב-Social and Personality Psychology Compass, תחת השם המתאים "היתרונות המפתיעים של הדאגה", אנשים שנוטים לדאוג עשויים להפגין הישגים טובים יותר בלימודים ובעבודה, וכן הם חווים הצלחה רבה יותר בפתרון בעיות. "אני חושבת שיש חוסר הבנה בנושא ומלמדים אנשים לחוש רע על כך שהם דואגים, או שאומרים להם 'פשוט תפסיקו לדאוג לגבי זה' ", אמרה קייט סוויי, מרצה לפסיכולוגיה וראש צוות המחקר.

אומנם לדאגה באמת יש מוניטין רע, אך זה די הגיוני שההרגל הזה יכול להיות חיובי ואף להגן עלינו. אנשים שנוטים להיות חרדים ולדאוג, ייטו יותר להקפיד על הוראות בטיחות ובריאות, כמו למשל לשים חגורת בטיחות, מריחת קרם הגנה וכן להקפיד ללכת לרופא לבדיקות שגרתיות.

אך דאגה עוזרת גם בדרכים אחרות, מורכבות יותר. באחד המאמרים המצוטטים במחקר, נמצא כי נשים שדיווחו על רמות מתונות של דאגה - בהשוואה לנשים שדיווחו על רמות נמוכות או גבוהות של דאגה  - היו בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לעבור בדיקות לגילוי מוקפד של סרטן. "נראה כי גם דאגה רבה מידי וגם דאגה מעטה מידי יכולות לפגוע במוטיבציה", נכתב במאמר, "אך המידה הנכונה של דאגה יכולה לתת מוטיבציה בלי לשתק".

במחקר הנוכחי, מציעים החוקרים שלושה שלבים לאפקט המוטיבציה שנגרם כתוצאה מדאגה: ראשית, היא משמשת רמז לכך שמצב מסוים דורש פעולה או תגובה. שנית, היא שומרת על הסיטואציה במרכז המחשבה ומונעת לשכוח אותה. שלישית, התחושה הלא נעימה המלווה דאגה גורמת לכך שנרצה לעשות משהו בקשר לזה, במטרה להרגיש טוב יותר.

מעבר לכך, דאגה מפני התרחשות עתידית יכולה לעזור לאנשים להיות מוכנים לקראת חדשות רעות, או לגרום לחדשות להיראות טובות יותר בהשוואה לכך, כותבים החוקרים במחקר.  לצד זאת החוקרים חוזרים ומדגישים שהכל עניין של מינון, וכן שלדאוג יתר על המידה, או לדאוג מעט מידי יכול להזיק לנו. הרהורים ומחשבות רפטטיביות (חוזרות) נמצאו כקשורים לדיכאון, בריאות פיזית ירודה, ואף מחלות נפשיות.

בעוד החוקרים מזהירים מדאגת יתר, הם כן מחזקים את אלו שדואגים במידה הנכונה. אותם אנשים שמתכננים הכל עד הפרט האחרון, הם אלו שמוכנים להכל, גם לאפוקליפסת זומבים, בעוד אנשים אחרים פשוט נשענים לאחור ברוגע. "אני חושבת שהמסר העיקרי הוא שכשאנחנו חשים מודאגים, כדאי לקחת רגע ולחשוב אם המחשבות האלו הן פרודוקטיביות  - אולי יש דברים שכדאי שנעשה ונתכונן אליהם כדי למנוע מדברים רעים לקרות - ובמקרה זה מדובר בדבר טוב", אמרה סוויני. 

ובעוד יש את אלו שדואגים יותר מידי, גם לא לדאוג מספיק זה רע., למשל אנשים שלא דואגים מהתנהגויות מסוכנות. "אם אתם מוצאים עצמכם לא דואגים בקשר לדברים האלו, כדאי לכם לשאול את עצמכם למה אתם מפחיתים מערכם של הסיכונים הללו", אמרה סוויני. "במקרים אלו, דאגה במידה הנכונה היא טובה יותר מאשר לא לדאוג בכלל".