למרות המודעות הרבה לחשיבות של פעילות גופנית, ישנם לא מעט אנשים שעדיין מסרבים להזיז עצמם מהספה. מחקר חדש בדק היכן מתרכזים הכי הרבה עצלים עד כדור הארץ
רונית אפטר
למרות שידוע כבר משחר האנושות שפעילות גופנית חיונית כדי לשמור על בריאות ומשקל תקינים, מסתבר שיש בעולם לא מעט אנשים שחולקים על עובדות אלו. פעילות גופנית, בין היתר, עוזרת על מנת למנוע או לטפל בהשמנת יתר, תופעה שהחוקרים מכנים כאחת המגפות הקשות של המאה ה-21. אז מי הן אותן מדינות שמסרבות להזיז את הישבן ולעשות לפחות את המינימום כדי לשמור על בריאות תקינה? מחקר חדש שנערך בארה"ב בדק בדיוק את הנושא הזה, על ידי ניתוח רמת הפעילות הגופנית של אנשים ברחבי העולם, לפי נתונים מהסמרטפונים שלהם.
במסגרת המחקר, שנערך באוניברסיטת סטנפורד, ופורסם בכתב העת Nature, ניתחו החוקרים נתונים, באופן אנונימי, מ-700,000 משתמשים שעשו שימוש באפליקציה לניתור פעילות גופנית של Argus. "המחקר גדול פי 1,000 מכל מחקר קודם שנעשה על תנועת האדם", אמר סקוט דלפ, פרופסור לביו-הנדסה ואחד החוקרים המובילים במחקר. "נעשו סקרי בריאות נהדרים, אבל המחקר שלנו מספק נתונים ממדינות רבות יותר, אנשים רבים יותר ועוקב אחר פעילות גופנית של אנשים באופן מתמשך". הנתונים שנאספו התפרסו על גבי 68 מיליון ימים, ומהם מצאו החוקרים שמספר הצעדים היומי הממוצע של המשתמשים הוא 4,961. הממצאים הללו, מאמינים החוקרים, יכולים לעזור להתמודד עם מגפת השמנת היתר העולמית.
החוקרים נתקלו בנתונים שחלקם היו מפתיעים למדי. המעניין ביותר ביניהם היה הקשר בין מה שהחוקרים כינו "אי שוויון בפעילות", לבין השמנה. כשהחוקרים השוו מצב זה לפערים בין עשירים לעניים במדינות - רק שבמקום פערים בין עשירים לעניים, הפער הוא בין עצלנים לאנשים פעילים מאוד ספורטיבית.
כך נמצא שככל ששיעור אי השוויון בפעילות הגופנית היה גדול יותר, כך בהתאמה גדל גם שיעור האנשים שסבלו מהשמנת יתר. "למשל, בשווייץ היו הפערים הקטנים ביותר בין אלו שלא עשו כלל פעילות לבין אלו שעשו המון פעילות. נמצא בה גם שיעור השמנת היתר הנמוך ביותר", אמר טים אלתוף, חוקר נוסף במחקר. בארה"ב ומקסיקו, לעומת זאת, היה ממוצע צעדים כמעט זהה, אך בארה"ב נמצאו פערים רבים יותר בין אנשים שעשו פעילות לבין אלו שלא עשו כלל, וכך רמת ההשמנה הייתה גבו יותר גם היא.
החוקרים הופתעו למצוא שאי שוויון בפעילות נוצר בעיקר בשל הבדלים בין נשים וברים. במדינות כמו יפן לדוגמה, בה נמצאו פערים קטנים בין אלו שלא עשו כלל פעילות לבין אלו שעשו המון פעילות וכן בהתאמה מעט אנשים שסבלו מהשמנת יתר, רמת הפעילות הגופנית של גברים ונשים הייתה שווה. אבל במדינות עם אי שוויון רב, כמו ארה"ב וערב הסעודית, נשים נטו להיות פחות פעילות גופנית. ג'ורג' לסקובץ, חוקר נוסף במחקר, אמר ש"כאשר אי שוויון בפעילות היא בשיאה, נמצא שכמות הפעילות הגופנית של נשים מצטמצמת באופן דרמטי לעומת זו של הגברים, לכן ההקשרים השליליים שיש להשמנה יכולים להשפיע על נשים באופן רב יותר".
מהדוח עולה כי מספר הצעדים היומי הממוצע הוא 4,961 ביום(כ-4 ק"מ). הונג קונג בראש הרשימה עם מספר הצעדים גדול ביותר-6,880 צעדים (שווי ערך לכ-6 ק"מ ביום). אינדונזיה נמצאת בתחתית הטבלה עם מספר הצעדים הנמוך ביותר – 3,513 צעדים ביום. ישראל נמצאת במקום ה-25 בטבלה, עם ממוצע של 5,033 צעדים ביום.
הנתונים לא בהכרח משקפים את שיעורי התחלואה הנגרמת מהעדר פעילות גופנית, אלא את חוסר השוויון בפעילות פיזית בין מי שביצעו את מספר הצעדים הרב ביותר, לאלה שביצעו את מספר הצעדים הנמוך ביותר. במדינות בהן היה אי השוויון בכמות הפעילות הגופנית נמצא גם אי שוויון בשיעורי ההשמנה בין אלו שביצעו פעילות לבין אלו שלא.
לטענת החוקרים, הממצאים הללו עוזרים להסביר דפוסים עולמיים של השמנת יתר, וכך לסייע למצוא פתרונות חדשים ומדויקים יותר לסוגיה זו. למשל, הם דירגו 69 ערים בארה"ב לפי מידת הקושי או הקלות שניתן להתנייד בהן ברגל. על פי נתוני הסמרטפונים,ערים כמו ניו יורק וסאן פרנסיסקו נמצאו כידידותיות ביתור להולכי רגל. זאת לעומת ערים כגון יוסטון וממפיס, שם נמצא שקשה להסתדר ללא מכונית או כלי רכב אחר. באופן לא מפתיע, אנשים נטו ללכת יותר בערים בהן היה קל יותר לעשות כן. לדעת החוקרים, הנתונים הללו יכולים לעזור לתכנן ערים כך שיעודדו עשיה רבה יותר של פעילות גופנית.