מותה המסתורי של צעירה מלוגאן, מערב וירג'יניה, ממשיך לעורר הדים, גם לאחר מעל 80 שנים מאז נמצאה מתה בתוך תעלה. מייימי ת'ורמן, 32, נמצאה ללא רוח חיים ב-21 ביוני 1932, אך מאז סיפרו רבים ועודם מספרים שראו אותה מסתובבת במקום מותה, בצידי דרך האפלצ'ים, שמלתה הכחולה עם הנקודות הלבנות שלבשה מוכתמת בדם. על פי האגדה, מיימי לא עזבה את המקום מעולם, וניתן לראותה מחפשת טרמפ הביתה או לבית אחד ממאהביה. התעלומה סביב מותה וחייה הפכו אותה לחלק מהפולקלור של העיירה הקטנה בה התגוררה במערב וירג'יניה.
מיימי עברה מקנטאקי ללוגאן יחד עם בעלה ג'ק ב1924. באותה העת היו בעיירה לא יותר מ-2,500 איש. לא נותר מידע על חייה של מיימי לפני שהגיעה לעיירה, אך שם נחשבה לחולת מין וגנבת בעלים, אשר בשעות היום הציגה חזות תמימה ואף הלכה לכנסיה, ובשעות הלילה יצאה לבלות במקומות מפוקפקים בעיר. היא הייתה ידועה כלקוחה קבועה במועדון מקומי, שהיה ידוע לשמצה ושימש כבית מרזח ובית בושת. שם, פגשה מאמי גברים רבים שהפכו למאהביה, ועל פי האגדה, הם היו רבים מאוד. היא נחשבה לאישה צעירה ויפה ומרבית גברי העיירה נפלו בקסמיה ובגדו בנשותיהם איתה.
חייה של מיימי הסתיימו מוקדם. היא נמצאה בידי ילד מהעיירה ללא רוח חיים, בתעלה בהר טרייס, מחוץ ללוגאן. גופתה הייתה מרוטשת לחלוטין, היא נורתה בראשה פעמיים, צווארה נשבר, הגרון שלה שוסף מאוזן לאוזן והיא הוכתה קשות בפניה. למשטרה המקומית היה ברור שמדובר ברצח ואחד אכזרי במיוחד, אך מספר האנשים שרצו במותה היה אדיר. כיוון שתורמן הייתה ידועה כרודפת גברים, היה חשד שאחת הנשים אם לא יותר דאגו למותה.
כמובן שגם הייתה סבירות שאחד ממאהביה הרבים רצח אותה, בין אם מתוך קנאה ובין אם מתוך רצון לדאוג לשתיקתה. כמובן שגם היה חשש שבעלה ג'ק רצח אותה כי גילה על המאהבים הרבים שהיו לה. ג'ק, שוטר במקצועו, עבד בעיקר בשעות הלילה וניצל מהאשמה ברצח כיוון שרבים יכלו להעיד שראו אותו עובד בשעת הרצח.
התיק כולו התבסס על גורמים נסיבתיים, והסתמך בעיקר על כתמי הדם שנמצאו ועל עדי ראיה שאמרו שראו את סטיפנסון נוסע באזור בו נמצאה הגופה של מיימי. עדי ראיה התעקשו שזה היה סטיפנסון שהיה בעל מראה ייחודי. הוא היה נמוך קומה, ויש אף שאמרו שהיה גמד, ופניו היו מעוותים בשל תאונת דרכים שעבר. התאונה גם הותירה אותו עם נטייה לדימום מהאף, מה שיכול היה להסביר את הדם במכונית בה נהג. במהלך קבלת גזר הדין אמר סטיפנסון ש" אין לי כל מידע על הפשע בו אני מואשם. ניסיתי לומר את האמת. אני מקווה שלא יעצרו עד שימצא האשם האמיתי". היו ניסיונות מצד הכנסיות המקומיות לערער על גזר הדין, אך ללא הצלחה. אם זאת, גזר דינו של סטיפנסון היה קצר מועד, והוא מת בכלא מסרטן הקיבה ב-1942.