רבים מאיתנו נוהגים להתלונן וחושבים שהצרות שלנו הכי נוראיות, ושחיינו היו נפלאים בלעדיהן. אבל תאמינו או לא, יש אנשים בעולם שמצבם כל כך גרוע עד שכל רצונם הוא שיהיו מסוגלים לחיות חיים רגילים עם צרות רגילות כמו של כולם. זה בדיוק מצבה של אישה אחת מהעיר קדיס, ספרד, שבגלל שילוב נדיר של ארבעה מצבים רפואיים נאלצת לחיות כבר 13 שנים בבידוד מוחלט. החלום שלה? לחבק שוב את ילדיה, בעלה ואת נכדה הטרי.



סיפורה הקשה של חואנה מוניוז, 53, התרחש לדבריה לאחר הלידה הראשונה שלה, כשהייתה באמצע שנות ה-20 לחייה. לדעתה, הכל החל לאחר שבאה במגע עם תפוחי אדמה שבעלה גידל, ורוסס בחומר כימי מזיק. "במהלך השנים, הגעתי למסקנה שהמקור לכל הבעיות שלי הוא החומר הכימי איתו באתי במגע", היא  סיפרה בראיון ל-elespanol, באמצעות מיקרופון בכלוב הזכוכית שלה. אותה עת היא הלכה לחניה של ביתם ולקחה תפוחי אדמה שבעלה ליקט מהשדה, הלכה למטבח והחלה לשטוף ולקלף אותם. בעוד מכינה את תפוחי האדמה לבישול, עיניה החלו לגרד וגם ידיה, וזמן לא רב לאחר מכן עיניה התנפחו וגם הלשון שלה. היא לא זוכרת מה קרה אחר כך, אך כמה ימים אחרי התקרית הזו היא התעוררה בטיפול נמרץ בבית החולים.


חולמת לחבק שוב את משפחתה. מוניוז ובעלה מתקשרים דרך הזכוכית
חולמת לחבק שוב את משפחתה. מוניוז ובעלה מתקשרים דרך הזכוכית


הרופאים לא ידעו מה יש לה ושלחו אותה לפסיכיאטר 

יתכן שכיום לא היה לוקח כל כך הרבה זמן להבין ממה מוניוז סובלת, אך באותה עת רופאים לא יכלו להגיד לה מה מקור הסימפטומים שלה. היא שוחררה לאחר כמה שבועות מבית החולים ומאז מצבה הבריאותי החל להתדרדר בהדרגה אך בעקביות, עד שנאלצה לשהות בבידוד מוחלט. זה החל בדברים קטנים כמו גירוי בעור כששטפה כלים או הסבונים בהם השתמשה במקלחת, וגם החלפת החומרים הללו באחרים לא עזרה. לאחר מכן הופיעו תסמינים נוספים כמו אף סתום, עניים דומעות ונפוחות, כאבים במפרקים, שינויים במצב הרוח, התעלפויות, חנק וזיהומים. אבל גם בשלב זה הרופאים לא ידעו ממה סובלת מוניוז ומאחר שכך, שלחו אותה לפסיכיאטר במחשבה שמקור הבעיות שלה נפשי. 
 
לפני 13 שנים מוניוז סוף סוף אובחנה כסובלת מארבעה מצבים רפואיים שהתווספו זה לזה עם השנים. הרופאים אמרו לה שהיא סובלת מרגישות לכימיקלים, פיברומיאלגיה, עייפות כרונית ורגישות לחשמל, ושאחד ככל הנראה הוביל לשני. בהמלצתם היא הוכנסה לבידוד ואינה יכולה לתת לאיש לבוא במגע איתה, שכן היא עלולה מיד להגיע למצב מסכן חיים. זה יכול להיות בגלל בושם שהם שמו, דאודורנט, החומרים איתם כיבסו את בגדיהם - הכל יכול לסכן אותה ולהכניס אותה שוב לבית החולים.
 
נכנסה לבידוד בהמלצת הרופאים. חואנה בכלוב הזכוכית שלה
נכנסה לבידוד בהמלצת הרופאים. חואנה בכלוב הזכוכית שלה

התקווה האחרונה: מסכה מיוחדת שתגיע מארה"ב

אבל לא רק אנשים, לצערה הרב חואנה גם לא יכולה להכניס טלוויזיה לתוך התא שלה כיוון שהקרינה והחום שהיא פולטת מזיקים לה גם כן. אותו הדבר נכון גם לגבי סמארטפונים או כל מכשור אלקטרוני אחר. על כן כדי להעביר את הזמן היא קוראת בעיקר ובשאר הזמן ישנה, לפחות 16 שעות ביום, בגלל שהיא מתעייפת במהירות.
 
במשך השנים, כשנכנסה שוב להריון מצבה של מניוז החמיר והיא בילתה את רוב תשעת החודשים בבית החולים. אם לא די בסבל הרב שהיא עוברת, בגיל 47 היא אף אובחנה כלוקה בסרטן השד, אך מאחר שלא יכלה לעבור טיפול כימותרפי הרופאים נאלצו לכרות את אחד משדיה.

בשלב זה, הסיכוי היחיד שלה לחיים נורמליים או לפחות לחיים מחוץ לכלוב היא מסכת אבק אורגנית לה היא מחכה, שאמורה להגיע אליה מבית חולים בארה"ב. "בעוד מספר שבועות הנכד שלי ייוולד ואני לא יודעת אם אוכל להחזיק אותו אי פעם", הסבירה מניוז. "הדבר הגרוע ביותר בחיים בכלוב הוא לא הכאב, אלא הנזק הפיזי והפסיכולוגי מכך שאיני יכולה לצאת החוצה ולחיות חיים נורמליי עם האנשים היקרים לי". 
 
הועברה לבידוד בהמלצת הרופאים. חואנה בכלוב הזכוכית שלה
הועברה לבידוד בהמלצת הרופאים. חואנה בכלוב הזכוכית שלה