אני בת 36 ובעלי בן 38. יש לנו ילד בן שמונה, ובאופן כללי הנישואים שלנו טובים מאוד. בעלי הוא לא האדם הכי קשוב בעולם, אבל אני יודעת שהוא אוהב אותי.
הסיפור התחיל להסתבך כשהבוס שלי הזמין אותי לצאת איתו לארוחת צהריים לפני חצי שנה. בהתחלה סירבתי, אבל הוא המשיך לשאול אותי מספר פעמים, ואחרי כמה שבועות הסכמתי. נסענו לבר מחוץ לעיר בו אני עובדת וגרה, ואני חייבת להודות שממש נהניתי. הוא היה שנון וגרם לי להרגיש מאוד מיוחדת.
מערכת היחסים החדשה שנבנתה ביני לבין הבוס שלי לא נפסקה, והמשכנו לצאת למסעדות בחודשים שלאחר מכן, ולאט לאט התחלנו להיות יותר ויותר קרובים. הוא התחיל לשלוח לי הודעות בזמן העבודה, והן נעשו יותר ויותר פלרטטניות.
הוא אמר באופן מאוד ברור מה הוא רוצה שיקרה בינינו בהמשך, הוא גרם לדברים להתקדם והיה ברור שהוא שולט בסיטואציה. התפנית המרכזית הגיעה כשהוא לקח אותי לארוחה במלון יוקרתי ואמר לי שהוא הזמין חדר בשבילנו. השתכרתי בארוחה ולא ממש הרגשתי שאני בשליטה, התקשיתי לעמוד בפני הלחץ שהוא הפעיל עליי, ובסופו של דבר קיימנו יחסי מין מאוד נלהבים, עם הרבה מאוד תשוקה. הוא כל הזמן התגאה בזה שהוא מאהב טוב ובזה שהוא נראה טוב יחסית למישהו בגיל 52.
אחרי הסקס, התלבשנו ולא דיברנו הרבה. בעבודה המשכנו את יחסי העבודה שלנו כרגיל. בחודש האחרון לא ראינו אחד את השנייה בכלל, מכיוון ששנינו עובדים מהבית, אבל הוא ממשיך לכתוב לי, ולשלוח לי תמונות של עצמו. גם לו יש משפחה, והוא הבהיר לי שזה פשוט הכיף שלו.
ברור לי שהוא לא אדם נחמד אם הוא עושה מניפולציות כאלה. לי זה בסופו של דבר לא כיף, ואני מרגישה נורא, למרות תחושת הריגוש שהייתה בהתחלה. אני רק רוצה שמישהו יגיד לי שאני חייבת להתעלם ממנו בפעם הבאה שהוא יוצר איתי קשר. כמובן שבעלי לא יודע מכלום.