זוג מהנדסים צעירים מצפון הארץ, באמצע שנות השלושים לחייהם, שנישאו לפני שבע שנים, ניהלו אורח חיים שגרתי, אחרי שהביאו ילד לעולם ותכננו להביא את הילד השני. מאז פרוץ מגפת הקורונה, הבעל שהה ארבע פעמים בבידוד, כאשר בכל אחת מהפעמים הוא בחר לשהות אצל אחיו, שם לדבריו, הייתה יחידת דיור בבעלות אחיו. אך התברר, כי מאחורי הבחירה הייתה סיבה משמעותית עוד יותר שהובילה לפירוק המשפחה.
אחרי הפעם השלישית בה הבעל שהה בבידוד, אשתו החליטה לדרוש ממנו הסבר הגיוני לסיטואציה, החלה ההידרדרות במערכת היחסים בין השניים. אחרי שהאישה הבינה כי מדובר במקרה חריג, היא חשדה בכך שבעלה בוגד בה והחליטה לשכור בלש פרטי, באמצעותו היא גילתה את האמת הקשה על בעלה. למעשה לאישה כבר היו הוכחות והיא טענה: "בעלי זייף את הבידודים, הוא פשוט ניהל רומן עם גיסתי, רימה ובגד בי ובאחיו".
אחרי שהאישה הגישה בקשה לגירושין וצו הרחקה, הבעל הגיע אל עורכת הדין שרין סולן וסיפר לה: "הרגשתי שם בנוח בפעם הראשונה והשנייה, ובפעם השלישית הגעתי כי אהבתי להיות שם", אך זו הייתה רק חלק מהאמת. לאישה כבר היו הוכחות שיכלו לגרום לה להשיג את מבוקשה מול בית הדין הרבני ולגרום לפיטוריו. עו"ד סולן הזהירה את הבעל כי במידה ויתברר כי הוא המציא את הבידוד וברח ממקום עבודתו, הוא עלול לאבד את תפקידו, לכן, היא המליצה לו לסגור את העניין המשפחתי בשקט ולהיענות לדרישות אשתו.
לעו"ד סולן הוגשה הצעה מטעם הפרקליטה של האישה, ממנה עולה כי היא מוכנה לנצור את הפרשיה על מנת לא לפגוע במקום העבודה של הבעל, אך היו לה מספר תנאים ברורים. האישה דרשה מבעלה לוותר על חלקו בדירה ולהעביר לה את חלקה המלא שנכתב בכתובה, שהיה על סך 400 אלף שקלים. בנוסף, היא דרשה ממנו תשלום מזונות העומד על 5,000 שקלים עבור בנם המשותף ועוד 2,500 שקלים עבורה. בזמן כתיבת שורות אלו, הבעל טרם החליט אם הוא נענה לבקשת אשתו, או שהוא יוצא למאבק שיסכן את עבודתו וגם את יחסיו עם אחיו, שנכון לעכשיו טרם יודע כי אשתו היא הצלע השלישית בסיפור.