לפני כ-40 שנה, שמעון אהרון בן ה-74 החל לפקוד מדי שנה את קברם של חבריו שנפלו במלחמות ישראל ונתקל בבעיה – מרבית משפחות הנופלים לא מגיעות אל בית העלמין עם זרי פרחים. שמעון החליט להרים את הכפפה וביוזמה מבורכת הוא גייס את ילדי מושב כפר רות, שם חי, והחל לחלק זרי פרחים בבית העלמין. על אף הקשיים הלוגיסטיים והכלכליים, שמעון עשה זאת בהתנדבות מלאה והפך את הפרויקט הקטן שלו למפעל "זר לנופל" שמתפקד כבר ארבעה עשורים. צפו בשמעון, יזם הפרויקט, עובד על הכנת הזרים:
הבוקר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, יצאו אלפי חניכי "הנוער העובד והלומד" לחלק זרי פרחים למשפחות השכולות הפזורות בבתי העלמין ברחבי הארץ, בהתנדבות מלאה ובאהבה גדולה. בראיון למעריב, שמעון סיפר על הפרויקט הקטן שלו, שהפך עם השנים לחלק מציון היום החשוב הזה: "בפעם הראשונה כשהגעתי עם ילדי המושב להר הרצל לחלק פרחים נתקלנו במוכרים שהיו במקום שהחלו להתעמת איתנו בנושא. במזל, ראש העיר של ירושלים באותה התקופה, טדי קולק, ראה את העימות והחליט לתמוך בפרויקט". משנה לשנה שמעון הרחיב את הפרויקט הקטן שלו, בעזרתם של חקלאים, תושבי כפר רות ובעיקר חניכי "הנוער העובד והלומד", שמגייסים כ-5,000 בני נוער מדי שנה לטובת חלוקת הפרחים.
בחלוף העשורים, תנועת "הנוער העובד והלומד" הפכה את הפרויקט לרחב היקף, ממטולה ועד אילת, במסגרתו החניכים מחלקים בכל שנה למעלה ממיליון פרחים בכ-130 בתי עלמין, כולל בחברה הדרוזית והבדואית. בנוסף לתנועת הנוער, שמעון רתם משתתפים נוספים למפעל כמו צה"ל, ארגון "יד לבנים", ארגון מגדלי הפרחים ובאגף ההנצחה במשרד הביטחון, שלקח על עצמו את הובלת הפרויקט ב-11 השנים האחרונות.
בראיון למעריב שמעון סיפר: "מתחילת הדרך החקלאים היו מאוד אדיבים ונתרמו לפרויקט, כך שהקשיים העיקריים היו בעיקר כלכליים ולוגיסטיים. במשך כ-30 שנה כל הפעולה נעשתה בהתנדבות אדירה, כאשר רק לפני 11 שנה משרד הביטחון נכנס לתמונה והחל לדאוג למימון, ריכוז הפרחים, האריזה והחלוקה". כמו כן, בשנים האחרונות תנועת "הנוער העובד והלומד" הפכה את המפעל לבעל ערך מוסף חינוכי של החניכים, שעוברים הדרכה מושקעת ומקדימים את הנושא באמצעות פרויקטים ולימוד מורשת קרב.
"אחרי 40 שנים של 'זר לנופל', חניכי הנוער העובד והלומד, עם החולצה הכחולה והשרוך האדום, שעומדים כל שנה בכניסה לכל בית עלמין כבר הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהנוף של יום הזיכרון בישראל. הידיעה שההורים והמשפחות השכולות מצפים לפגוש אותנו ולקבל מאיתנו את זר הפרחים – היא החשובה לנו מכל", מסר אריאל כץ, רכז מפעל "זר לנופל" מטעם "הנוער העובד והלומד".
גם השנה ובשנה שעברה, כשימי הזיכרון התקיימו בצל מגיפת הקורונה, לשמעון היה חשוב מאוד לשמר את הפרויקט עד כמה שאפשר לאור ההגבלות. בשנה שעברה הוחלט להעניק את זרי הפרחים שהוכנו מבעוד מועד לבתי אבות ולקשישים שנמצאו בבידוד בשל היותם בקבוצת סיכון. לעומת זאת, השנה משרד הבריאות ומשרד הביטחון החליטו לשתף פעולה ולפרוס את חלוקת הפרחים לחמישה ימים, מתוך כוונה לעשות מאמץ שכולם יצליחו להגיע אל בתי העלמין, אך במשורה.
בסיכום הראיון, שמעון נשאל מה המשמעות של הפרויקט עבורו, וענה: "אנחנו כציבור גדול ועם אחד מצליחים בנגיעה קטנה לדאוג ולהתחבר למשפחות השכולות כדי להביע צער עמוק ותמיכה. בנוסף, הפרויקט משלב בני נוער שמצליחים להיכנס אל תוך מעגל העשייה במדינה וללמוד על לקיחת אחריות". כמו כן, שמעון הוסיף כי הנוער לקח על עצמו את הפרויקט באופן כזה ש"יהיה קשה לנתק אותו מהם", ולדבריו הוא מאמין ומקווה שהפרויקט ימשיך עוד שנים קדימה.