אחרי פחות מעשור בו בני הזוג היו נשואים זה לזו והקימו יחד משפחה, הבעל, רופא במקצועו, החל לחשוד שאשתו בוגדת בו. על אף הטענות, האישה הכחישה נמרצות את הבגידה והרגיעה את בעלה בכך שטענה: "אני לא אלך עם מישהו אחר ואפגע בילדנו. אני איתך במאה אחוז". הבעל, שלא לגמרי האמין לאשתו, החליט לשכור בלש פרטי – ומכך הכל הסתבך.
באמצעות עורכי הדין שרין וגדלי סולן, הבעל הנחה את הבלש לעקוב אחרי אשתו, שכן אינה עובדת ולכן נהגה למלא את שעות היום בסידוריה. על פי עורכי הדין, המשימה הייתה מורכבת מאוד, שכן האישה נהגה לפגוש את המאהב שלה בקליניקה שלו, כך שהיה קשה לקבוע בוודאות כי מתנהל רומן מאחורי הדלת, מלבד העובדה ששעות המפגשים ייצרו חשד סביר.
אחרי חודש ימים של מעקב, הבלש הצליח להשיג תמונות שסיפקו לבעל לא מעט תחמושת במאבק הגירושין. בתמונות, שהושגו לגמרי במקרה, נחשף סוד משפחתי נוסף לפיו גם אביה של האישה ניהל קשר אינטימי אסור עם אישה אחרת. בדיעבד, התברר כי הקשר של האב עם המאהבת שלו, שעבדה בתור עורכת דין, החל כאשר האב הגיע לעזור לאשתו בתביעת הגירושין שלה.
הבעל, חמוש בדיסק און קי מלא בהוכחות, ניגש אל אשתו והבהיר לה: "אני לא רוצה להרוס גם את המשפחה של הורייך, אבל אני יכול, תאמיני לי. תוותרי על מה שאת צריכה לוותר למען הילדים וכל אחד ילך לדרכו". האישה בחרה לסרב להצעה והטיחה בבעלה כי היא לא מאמינה לו. "כמו שאתה מעליל עלי שאני בוגדת כך גם אתה מעליל על אבי", אמרה האישה, כך שבשלב זה לא נותר אלא לחשוף את ההוכחות.
בעקבות כך, האישה הייתה המומה לגמרי מהבגידה של אביה, אך בעיקר מהזהות של המאהבת שהייתה עורכת דינה. בשלב זה, באמצעות עו"ד סולן, הבעל החליט כי הוא לא "יסגיר" את חמו והותיר בפני אשתו את הברירה להחליט: מאבק גירושין קשה וארוך או חתימה על הסכם שלא מותיר את האישה עם הרבה אפשרויות לגדל את ילדיה בכבוד, אך שומר על הוריה מחשיפה מביכה.