מחקר ישראלי חדש מצא עדויות מדהימות לכך שהאדם המודרני והאדם הניאנדרטלי (אוכלוסייה נכחדת של האדם הקדמון) נפגשו לראשונה בנגב לפני כ־50 אלף שנה. המחקר בהובלת פרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות, התפרסם במגזין המדעי היוקרתי PNAS והצליח להפתיע את המזרח התיכון.
ממחקרים גנטיים עלה כי האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי נפגשו בעבר הרחוק במרחב הגיאוגרפי הקרוי אירואסיה (הכולל גם את ארץ ישראל) ואף החליפו גנים. לעומת זאת, מיקומם המדויק של המפגשים וזמנם לא היו ידועים עד היום. המחקר הנוכחי, המבוסס על חפירות מחודשות באתר הגן הלאומי עין עבדת, זיהה לראשונה עדות לפעילות של האדם המודרני בנגב, שהתקיימה בתקופה מקבילה לזו שבה פעל האדם הניאנדרטלי במרחב זה.
החוקרים סבורים כי זו למעשה ההוכחה הראשונה מסוגה לקיומן של שתי התרבויות האלה במקביל במזרח התיכון. עורכי המחקר מעריכים שההגירה של האדם המודרני מאפריקה לארץ ישראל הייתה לפני כ-50 אלף שנה. "בוקר תחתית בעין עבדת הוא האתר הראשון מחוץ לאפריקה, שאליו חדר האדם המודרני בדרכו אל העולם כולו, ומכאן חשיבות האתר", הסביר ד"ר ברזילי, מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות.
לדבריו, גילו של האתר כפי שעולה מהמחקר הוא 50 אלף שנה, מה שמעיד על כך שהאדם המודרני התקיים בתא השטח של הנגב במקביל לאדם הניאנדרטלי, שידוע כי חי בו בתקופה זו. "אין ספק ששני המינים, שחיו והסתובבו בנגב, היו מודעים זה לקיומו של זה", הוא טען. כמו כן, החפירה באתר בוקר תחתית נעשתה במימון מרכז מקס פלנק-מכון ויצמן לחקר ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה אינטגרטיבית. מחקרי DNA מלמדים שלפני כ-60 אלף שנה החל תהליך נרחב של הגירה של קבוצות האדם המודרני מאפריקה לרחבי אסיה ואירופה, ומשם לשאר העולם. התהליך גרם להיעלמותם של הניאנדרטלים ולאחר מכן להיטמעות שלהם באוכלוסיית האדם המודרני.