מחוף אל חוף: הוריה של אבי גראהם, ילדה בת 9, שבילו בחופשה משפחתית בהוואי, לא האמינו שזה מה שביתם תמצא במהלך אחת ההליכות על החוף. לראשונה, החפץ המסתורי נראה כמו עוגת בוץ, אבל מתחת למעטה החולי ניתן היה להבחין בחתיכות זכוכית מבריקות.
באופן טבעי, כשילדה בת 9 מוצאת דבר כזה על החוף, ההורים מאמינים שמדובר בזבל, ואסור להרים אותו מהרצפה. בדיעבד ההורים העידו בראיון שהעניקו לעיתון מקומי בהוואי: "למרות שחשבנו שזו אשפה, בעיניי הילדה היה מדובר באוצר".
לאחר שכנועים מצידה של אבי, ההורים החליטו לקחת את החפץ, שלאחר ניקוי בסיסי נראה כמו בקבוק. כמה ימים לאחר מכן, תקוותה של אבי שאכן היה מדובר באוצר - התגלה כנכון. בתוך בקבוק הזכוכית המשפחתה גילתה פתק, ועוד כזה שהגיע מיפן.
בפתק, שנזרק בתוך בקבוק לים בחופי העיר היפנית צ'ושי ביולי של שנת 1984 (לפני 37 שנים), נכתב בשלוש שפות: אנגלית, ספרדית ויפנית. המסר שבו נשלח מטעם מועדון מדעי הטבע של תיכון צ'ושי, והתוכן ביקש מהמוצא של הבקבוק להעביר את קואורדינטות המציאה למועדון - במסגרת מחקר בנושא "גלי האוקיינוס".
לצערם של הצעירים הנלהבים שהחלו את הניסוי ביפן אי שם באמצע שנות ה-80, המשפחה עד לרגע זה לא הצליחה ליצור קשר עם שולחי המסר. "חיפשנו באינטרנט, אבל כל האתרים ביפנית", סיפר אב המשפחה - ג'ון. "לא הייתה לנו ברירה אחרת, אז שלחנו את הפרטים ואת תוכן הבקבוק לכתובת של בית הספר בצ'ושי. אני מאמין שמי ששלח את זה בזמנו היום כבר בן 55-50".