גם אתם נוטים לאבד את דרככם במרחב העירוני ללא עזרה? כנראה שיש לכך הסבר מדעי. חוקרים מצאו לאחרונה כי המוח האנושי אינו מותאם לניווט בערים בהליכה רגלית, ועל כן נוטה שלא לכוון אותנו במסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות. החוקרים, מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), פרסמו את ממצאיהם בתחילת השבוע בכתב העת Nature Computational Science.
מחקרם כלל למעלה מ-14 אלף הולכי רגל, שהתבקשו לנווט מנקודה אחת לאחרת בשתי ערים גדולות בארה"ב: בוסטון וסן פרנסיסקו. באמצעות אלגוריתם המחשב את המרחק הקצר ביותר עבור כל נתיב אנושי שנבחר, מצאו החוקרים כי במקום לבחור את המסלולים הקצרים ביותר, הולכי הרגל בשתי הערים בחרו במסלולים שהיו מעט ארוכים יותר - אך מזערו את סטיית הזווית מהיעד. כלומר, המוח האנושי נוטה לבחור בנתיב בעל הקווים הישרים ביותר שיביאו אותו אל קו הסיום, בכמה שפחות פניות.
זאת, הסבירו החוקרים, "כדי לאפשר למוח להקדיש משאבים גדולים יותר למשימות אחרות". בנוסף, הודגש כי במחקרים הבאים בנושא יש לשקול גורמים נוספים העשויים להשפיע על החלטות הניווט של בני האדם, כמו יום בשבוע, אור שמש, מזג אוויר, עצים, נוכחות של קהל ועייפות - כמו גם הבדלים אינדיווידואליים.