8 ביצי יען בנות יותר מ-4,000 שנה נחשפו בחולות ניצנה בנגב, ליד מוקד מדורה קדום. התגלית הנדירה, אשר תיארוכה הראשוני נע בטווח שבין 7,500-4,000 שנה לפני זמננו, התגלתה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בשטח החקלאי של היישוב באר מילכה, במסגרת הכשרת שטח חקלאי וביוזמת קרן קיימת לישראל והמועצה האזורית רמת נגב.
"מצאנו אתר חנייה, המשתרע על פני כ-200 מטר, שהיה בשימוש נוודי המדבר כבר מהתקופות הפרהיסטוריות", אמרה לורן דייויס, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. "באתר גילינו אבנים שרופות, כלי צור ואבן ושברי חרסים, אבל הממצא המיוחד באמת הינו מכלול של ביצי יען. הנוודים אמנם לא בנו מבני קבע, אבל האתר הזה בהחלט מאפשר להרגיש את הנוכחות שלהם במדבר".
לדבריה, "אתרים מהסוג הזה מתכסים במהירות בדיונות, ונחשפים עם תנועת החולות במהלך מאות ואלפי שנים. עובדה זו אפשרה השתמרות יוצאת מן הכלל של הביצים, אשר לרוב אינן משתמרות. כעת, החפירה סיפקה לנו הצצה אל חיי הנוודים שהסתובבו כאן בעת ההיא".
היענים חיו באזורינו מהתקופות הפרהיסטוריות הקדומות, ועד להיכחדותן במאה ה-19. את הביצים שלהן מוצאים באתרי עתיקות מכל התקופות, עובדה המלמדת כי ביצי היען היוו חומר גלם חשוב.
"אנחנו מוצאים ביצי יען באתרים ארכיאולוגים הקשורים לקבורה ולפולחן, וגם ככלי יוקרה וכמעין מימיות לשתיית נוזלים. כמובן שהן גם שימשו כמקור לאוכל: ביצת יען אחת שווה בערכה התזונתי לכ-25 ביצי תרנגולת רגילות", אמר ד"ר אמיר גורזלזני מרשות העתיקות, שחקר את הנושא. "לפעמים אפילו נמצאות עדויות לקישוט או חריטה על ביצי היען – דבר המעיד על השימוש בהן כחפצי נוי. מעניין כי למרות שבחפירות מוצאים לא מעט ביצי יען, עצמותיו של העוף הגדול כמעט שלא מופיעות בשטח. הדבר עשוי להעיד כי בעולם הקדום אנשים העדיפו שלא להתעמת עם היען, והסתפקו בליקוט הביצים."
"הקרבה של הביצים שחשפנו כאן למוקד של שריפה, והאופן שבו הן נמצאו באתר – בסמיכות זו לזו, מעידה שלא מדובר בפיזור טבעי, אלא בליקוט מכוון שנעשה בידי אנשים", ציינה דייויס. "אחת הביצים נמצאה ממש בתוך מוקד המדורה, עובדה שמחזקת את הסברה שמדובר בליקוט לשם מאכל". לטענתה, "ככל הידוע לנו, זו הפעם ראשונה שיש לנו בארכיאולוגיה סימנים לבישול ביצה בתקופה הזו. רמת ההשתמרות האתר, שנמצא כמעט על פני השטח, היא נדירה. מצב השתמרותן של הביצים, למרות שהן שבורות, אף הוא טוב מאוד".
דייויס הוסיפה, כי בדיקות מדעיות לאחר החפירה יוכלו להוסיף מידע על גילו המדוייק של האתר, על עונת ההטלה של הביצים, ועוד. "בהמשך, בכוונתנו לשחזר את הביצה השלמה בעבודת רפאות, כמו פאזל. הביצה השלמה תוכל לספר לנו למה שימשו הביצים. יש עוד דברים רבים שביצי היען יכולות לגלות לנו; בימינו ניתן אפילו לבדוק באיזה מין של יען מדובר". עוד הכריזה כי מבחינתה "כל קליפה שווה זהב. אני מחכה בציפייה לשלב המחקר במעבדה. הטוב עוד לפנינו".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, מכלול ביצי היען מבאר מילכה הוא ממצא מרתק ונדיר. נראה שביצי היען שרדו משום שהיו מכוסות בחולות הדיונות לאורך זמן, וגם בשל האקלים באזור, הצחיח יחסית. הממצאים יעברו מהחפירה היישר למעבדות האנליטיות בקריה הלאומית לארכאולוגיה של א"י, שם הוא יעברו שימור והמשך מחקר.