בשעה 10:12 של ה-16 בינואר קיבל הרצי הלוי את דרגת רב-האלוף, ואת סמכויות ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל. לרגע גורלי זה מציבים מפת אירוע, וממנו ניתן לספר על הצפוי לו, ומתוך כך לצה"ל, ולמדינת ישראל. בנוסף, יש לנו את מפת הלידה של הרצי הלוי, אם כי ידוע רק תאריך הלידה, ללא שעת לידה מדויקת. שתי המפות מצביעות לצערי על דרמה גדולה, לפניו תקופה מאד לא שקטה בלשון המעטה.
לתחזיות נוספות באתר של עמי גוטמן>>>
ראשית כמה מילים חשובות על אישיותו. מי הוא האיש שעומד בראש צה"ל, וטרם הספקנו להכיר? מדובר באיש ערכי מאד, עצמאי, שלא נוטה להיות "חייל" ממושמע כמו שמצפים ממי שנמצא קרוב לארבעים שנה בצבא. אם כי יש לו אפשרות לעמוד במסגרת הצבאית ולקבל מרות, כי יש לו משמעת עצמית פנימית חזקה. אבל זה לא היה תמיד קל לו, וזה תמיד בא יחד עם רגש חובה פנימי עצום, עם שאפתנות מאד גדולה, ומתוך תפיסה ערכית שככה צריך.
הרצי הלוי מוכן לשרת מטרה, לשרת ערך, ולשרת את מדינת ישראל. יש המון אידיאליזם ופטריוטיות, ואלו הדברים שעזרו לו לקבל משמעת. אך מדובר באיש ביקורתי מאד, שרואה הכל, ולא חוסך את הביקורת שלו מאחרים. מחד הוא פופולרי, כי יש לו כריזמה וקסם אישי. אנשים נוטים ללכת אחריו, והוא יודע גם לתפוס פיקוד. אבל מאידך הוא אינו נעים כשהוא לא מרוצה. הוא יאמר את שלו בלי לעטוף במילים יפות. הרצי הלוי טיפוס מאד עצמאי, שחושב עצמאי, ולא מושפע מדעות הכלל. הוא אינדיבידואל שמוכן להיאבק על דרכו השונה והמיוחדת, ועושה זאת באומץ ובלי פשרות. זה אופיו, אך מיד נגיע לחלק של התחזית, שם נגלה שזה לא יצליח לו השנה.
לרמטכ"ל הנכנס יש ראש חזק וטוב. יותר משהוא איש של כוח פיזי, הוא איש של כוח נפשי. הוא נלחם באומץ רב, ולאו דווקא באנרגיה רבה. האנרגיה הפיזית לעתים נגמרת לו, אך הוא יודע להמשיך לפעול בזכות אחריות רבה ומשמעת עצמית. הכוח האמיתי שלו נמצא בראש, והראש כן מלא אנרגיה, ועובד כל הזמן. הוא אפילו לא צריך את הקפה של הבוקר כדי להתחיל לחשוב. החשיבה אינסטינקטיבית מהירה, סקרנית וערנית. הרעיונות שלו אינטואיטיביים, אבל הוא בודק אותם לפרטי פרטים. הרצי הלוי גם חוקר כל דבר לעומק. הוא מבקש את כל ההסברים, כל הנתונים, ולא מניח עד שירד לשורש כל עניין. הוא דורש שלמות, זה מתוכנית, מחשיבה, מאחרים, ובעיקר מעצמו.
כל זה הביא אותו עד לרמטכ"לות, אבל בצער נאמר שזה לא יספיק לו עכשיו. מפת האירוע ומפת הלידה מצביעות שתיהן על התמודדות לא פשוטה כבר מההתחלה. הוא נכנס מיד לקשיים ובעיות. ככל הנראה לפניו שנה מאתגרת מאד מבחינה ביטחונית, וצפוי חוסר שקט מול הפלסטינים ובתוך המדינה, לצד הצורך לתת מענה בגזרה הצפונית ואולי הרחק באירן. נאמר שמזה זמן רב צה"ל נדרש להכין תכנית תקיפה באירן, אך לא נראה שיש ביכולתנו לייצר תקיפה מספיק יעילה, או שהמחיר שלה יחסית גבוה. זה כמובן לא אומר שהיא אינה מצליחה כלל, אם אכן תקרה.
ישראל מסובכת ברמה הביטחונית השנה, בין אם תהיה תקיפה או לא. יתכן שצריך מאד לשקול ולהיות זהירים השנה, כיוון שיש מתחים גדולים שלא עוברים בקלות. זה לא רק במפת המדינה, גם המפה של הרצי הלוי מראה שהוא עושה שגיאות השנה. הוא עלול לקבל החלטות לא נכונות, או להכין תוכניות מבצעיות לא טובות. שיקול הדעת שלו אינו שלם, ואולי כי אין בידיו את כל הנתונים. רואים פגיעה בכוחו, וזה בהחלט יכול להיות גם מול הגורמים הממונים עליו.
ככל הנראה הרמטכ"ל סובל מהפיצול בסמכויות שמחולקות בין גלנט, סמוטריץ', ובן-גביר. הניסיון שלו להילחם בכך (בהתאם לאופיו) אינו צולח, והוא מוחלש וכושל. במאבק הזה הרצי הלוי מרגיש מפסיד, כשהוא אולי נלחץ לעשות דברים שאינו מעוניין בהם. יתכן שהממשלה מתווה מדיניות שהוא אינו מסכים איתה, וזה מנוגד לאופי שלו לבצע. כשהלוי נדרש ללכת בדרך שהוא אינו מאמין בה, זה משבית לו את האנרגיות, ופוגע מאד ביעילותו. כבר במרכז מרץ הוא יחווה זאת בעוצמה, בין אם נדע על כך בפומבי (כמו למשל החלטות ממשלה שמתקבלות בזמן זה), או שזה מתח בחדרי חדרים. אבל כל השנה אינה נוחה לו, והוא חש מנוטרל במידה רבה. בהחלט אפשרי שזה גם היכולות של צה"ל מול האתגרים הביטחוניים הרבים שמחכים לנו השנה.
רואים שיא של מתח סביב החורף הבא (2023/24), ומשם רגיעה חלקית. אך בהמשך שוב יחזרו מתחים במפת המדינה. החלק החיובי שניתן לומר, הוא שהרצי הלוי מסתדר טוב עם גורמי הצבא, עם הקצינים שנמצאים תחתיו, ועם המנגנון הצה"לי התפעולי. אבל הכהונה שלו תהיה רצופה במצבים מלחמתיים, וקשיים בעבודה מול הממשלה. בשנה פלוס הקרובות הוא לא נותן מענה טוב לקשיים, וגם סיום הכהונה שלו אינו חיובי, ובמידה מסוימת טרגי. מפת האירוע לרגע קבלת התפקיד מספרת על כהונה שתפגע במעמדו של הלוי, ובניגוד למקרים אחרים שראינו, תסתיים באופן שלא מאפשר קריירה פוליטית מצליחה.