הלילה בחצות שלושים ושבע דקות, הכריז יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, על החלטת הכנסת להעביר את החוקים הראשונים של המהפכה המשפטית. זוהי רק קריאה ראשונה, וחוק עובר רק בתום הקריאה השלישית. האם "האקדח" שהונח במערכה הראשונה, גם יירה במערכה שלישית? ההצבעה נעשתה תחת מחאה מבית ומחוץ. חברי כנסת הוצאו מן האולם, ורבבות הפגינו בכל הארץ. נראה שהארץ גועשת, האם יורחב הקרע בעם? עד לאן ידרדר? והאם בסופו של דבר תבוא פשרה בן הצדדים? או שילכו עד בסוף? לכוכבים תשובות.
לתחזיות ומאמרים נוספים באתר של עמי גוטמן >>>
לרגע ההחלטה ההיסטורית בכנסת (21.2.23 בשעה 00:37), מציבים "מפת אירוע". שיטת הניתוח שונה משיטת הניתוח של מפת לידה רגילה, ומתבססת על-פי עקרונות האסטרולוגיה ההוררית. המפה הזאת מספרת לנו סיפור דרמטי ברור וחד-משמעי: המהפכה המשפטית תקרה, ותעבור באופן מלא. החוקים החדשים הם כאן כדי להישאר, וילוו אותנו הרבה זמן. אם יהיו שינויים, הרי שמדובר על עתיד מאד רחוק, ובטח לא על ביטול מלא של המהפכה.
ככל הנראה לא תהיה הידברות משמעותית, או שאם תהיה, אז לא תהיה פשרה משמעותית מצד הממשלה. נראה שהדברים יעברו די כמו שהם, עם שינויים יחסית מינוריים. בעם זה יוצר תסיסה הולכת וגוברת אצל חלק נרחב מהציבור. יתכן שייקח זמן עד שכל המהפכה עוברת, או שלא נעצרים בה. אפשר להניח שאחרי שהמהפכה תעבור, הקואליציה תרצה להעביר סדרת חוקים שקודם לא יכלו. נראה שבמהלך הקיץ ואולי תחילת הסתיו, הדברים מתקדמים בכיוונים מאד רצויים לקואליציה.
ברקע יש מחאה משמעותית, אך היא לא עוצרת את הכנסת. נראה שהצד המתנגד למהפכה נהנה מתמיכה של כל מיני ארגונים, לצד בעיות מסוימות במישור העסקי-כלכלי. צריך לומר שכבר עכשיו יש פגיעה כלכלית, וכסף עוזב את ישראל. אבל לא מדובר בהיקפים משמעותיים מאד, ועיקר הבעיה תהיה שיהיו פחות השקעות חדשות בישראל. עסקים חוששים מחוקים שפוגעים בהם, מבלי שיוכלו לבקש מזור מבית המשפט. צריך לזכור שגם בסין הממשלה עושה מה שהיא רוצה, ועדיין כל העולם רוצה להשקיע שם. אבל יש מדינות אחרות למשל, שהלאימו חברות עסקיות, שפשוט נלקחו ע"י המדינה מהחברות העסקיות, והמדינות הללו הגיעו לפשיטת-רגל.
ישראל לא שם, רחוק מכך. המהפכה המשפטית לא נועדה לפגוע בעסקים, אבל היא גורמת להם לחשש. עסקים משקיעים לטווח ארוך ורוצים ודאות, ולא אוהבים לסמוך על טוב לבה של ממשלה. בשורה התחתונה אנחנו כבר רואים, ועוד נראה פגיעה מסוימת בכלכלה. אבל צריך לשים את זה בפרופורציות נכונות, ההשפעה אינה מאד דרמטית. אין צורך להוציא כספים פרטיים לחו"ל. נגיד בנק ישראל העלה אתמול את הריבית, ואפשר לקבל כאן יותר על פיקדונות, היו רגועים.
אבל מבחינה אידיאולוגית רבים אינם רגועים, וחוששים לדמוקרטיה. צריך לומר שישראל נותרת דמוקרטית, אבל לדמוקרטיה יש רמות שונות. ממילא ישראל הוגדרה עוד לפני המהפכה כ"דמוקרטיה פגומה" עפ"י מדד הדמוקרטיה של האקונומיסט. זה האופי שלנו במפת הלידה, שאינו סובלני, ולכן קצת פחות דמוקרטי. אנחנו מעולם לא כיבדנו זה את זה, 12 שבטים במלחמת כוח תמידית. מפת הלידה שלנו מראה אגרסיביות פנימית, ולכן אנחנו מתפוצצים בכבישים, בביה"ס, בפארקי המים, בתור, ותמיד גם בפוליטיקה ובכנסת.
לכן מי שצריך לדאוג מהמהפכה המשפטית הם מיעוטים. כיום יש ממשלה מסוימת, אך ממשלות מתחלפות, ולא בטוח שממשלה אחרת תבטל כל-כך מהר את החוקים החדשים שנותנים לה כל-כך הרבה כוח. חוסר הטולרנטיות שלנו, גורם לכל צד לנסות לפגוע בצד השני, או לפחות לא להתחשב. עוד מראשית המדינה הייתה גזענות וחוסר קבלה. זה בדי.אנ.איי שלנו, זה במפת המדינה. כך למשל אם תקום בעתיד ממשלה בלי חרדים, היא עלולה לפגוע בזכויות של חרדים למשל.
כבר בממשלה הקודמת רצה שר האוצר ליברמן לפגוע בתקציבי אברכים, אך בית המשפט מנע ממנו זאת. ליברמן נעדר הלילה מההצבעה על המהפכה המשפטית, אבל היו בטוחים שהוא לא ייעדר כשהכוח יעבור לידיו (אם יעבור). כך או כך מפת האירוע לרגע הקריאה הראשונה מראה שהחוקים האלו עשויים להמשיך איתנו להרבה זמן, וממשלות עתידיות לא ימהרו לוותר על הכוח שקיבלו. המהפכה המשפטית תהיה בעיקר הבעיה של קבוצות מיעוט. אלו רק יהיו קבוצות מיעוט שונות בכל פעם.
