קלואי המילטון (Chloë Hamilton), סופרת, עיתונאית ואמא לשניים בת ה-33, חששה מהגרוע מכל כשבעלה סטיוארט בן ה-38, עבר לגור באוהל בגינה האחורית שלהם בקיימברידג'.
היא מספרת על הרגע בו בן זוגה סטיוארט הכריז לראשונה שהוא רוצה לישון באוהל בחצר שלהם, ״חששתי שהוא עוזב אותי בחשאי. גם קצת דאגתי שהוא סובל משבר אמצע החיים״, סיפרה.
״פחות מחודשיים קודם לכן נולד לנו ילד שני בדיוק, איניגו, והיינו עמוסים מאוד עם פביאן הפעוט שלנו, בן שנתיים, והרך הנולד״. לאחר מכן הרחיבה קצת על בעלה: ״סטיוארט עובד שעות ארוכות כמורה בבית ספר תיכון ופביאן, למרות שהוא מקסים, דורש הרבה תשומת לב״.
״נוסיף על זה לילות בלי שינה, פירושו ששנינו פועלים על אוטומט ואין לנו אנרגיה בכלל״. עוד אמרה: ״יש מעט הפוגה מהמציאות, שיכולה להיות גם נהדרת וגם אכזרית כהורים לשני ילדים קטנים. אבל האם זו הייתה הדרך שלו לצאת מהקשר? לעזוב אותי?״
״עוד יותר מדאיג היה כשאחרי שני לילות בחצר, הוא הרחיק לכת. בעלי החליט ללכת אל הפארק שמול ביתנו והקים שם את האוהל שלו כדי לישון תחת הכוכבים בזמן שאני מטפלת בהאכלות לילה של הילדים וחיתולים״.
״התברר שהרעיון שלו לישון בחוץ נוצר בהשראת ספר בשם ״מיקרו-הרפתקאה״ (Micro-Adventures), שנכתב על ידי ההרפתקן אלסטיר האמפריז. המחבר, בעצמו אב לשניים, מצא את עצמו משתוקק להרפתקאות כאשר חיי היומיום המשעממים של ההורות פגעו בו קשות. הוא טבע את הרעיון של מיקרו-הרפתקאות - דברים קטנים והרפתקנים שתוכלו להכניס לשולי חייכם״.
״המרווח הוא מעט זמן פנוי - הפסקת הצהריים, נסיעה לעבודה או במקרה של סטיוארט, שעת השינה, כשכולם ישנים״, הסבירה ופתאום הבינה את ההתנהגות של בעלה. ״האמפריז טוען שמיקרו-הרפתקאות יכולות לשפר את הבריאות הנפשית והגופנית כאחד, לבנות חוסן ולעודד אותנו לחיות חיים מאוזנים יותר״.
״למען הסר ספק, עלי להדגיש שאני תמכתי, ועדיין, תומכת לחלוטין בשינות הלילה המוזרות של סטיוארט, גם אם השכנים שלנו הרימו גבות כשראו את האוהל שלו על הדשא שלנו״, הסבירה הכותבת״.
לאחר מכן גם שיתפה על התחושות מסביב: ״בעוד שחלקם לעגו למערך יוצא הדופן שלנו והאשימו את סטיוארט בוויתור על אחריותו, או אותי בבעיטה של גבר עייף החוצה אל הקור, מעולם לא הרגשתי בטוח יותר שזו ההחלטה הנכונה עבור שנינו. למרבה המזל, חברים ובני משפחה תמכו. אחד אפילו אמר לי שזה נשמע כמו ׳ניצחון בכל סיבוב׳״.
״סטיוארט העלה לראשונה את הרעיון ביום ראשון לחוץ במיוחד, בדרך חזרה אחרי שיעור שחייה שלקחנו אליו את הבנים שלנו. במכונית, הוא חשף לראשונה כי הוא ׳ממש על סף התמוטטות׳״.
״ברור שזו הייתה שיחה קשה עבורו. הוא היה רגשני, שקט וחרד בעליל. מיד הבנתי שהוא רציני. הדהים אותי, באותו הרגע, שאף אחד לא מדבר על בריאות הנפש של אבות״.
״אני אישית איבדתי את המעקב אחר האנשים ששאלו אם אני בסדר אחרי הלידה - מיילדות, מבקרי בריאות, רופא המשפחה שלי. השילוב של הורמונים, תשישות והתחושה הגורפת שהחיים לעולם לא ישובו עוד, פירושו שנשים פגיעות במיוחד לדיכאון וחרדה לאחר לידה״.
״אבל אף אחד מעולם לא בדק את סטיוארט. נראה לי שזה פער אמיתי בטיפול לאחר לידה - ולפי מחקרים, אחד מכל עשרה אבות טריים נכנסים לדיכאון לאחר לידה״. לאחר מכן הסבירה את עצמה: ״בטח, לידה היא דבר מעייף פיזית עבור אמהות. אבל עדיין יש הפסקות קטנות ביום שבהן התינוקות ישנים או אוכלים ואתן יכולות לנשום, לגלול באינסטגרם או להשיב להודעות הוואטסאפ האינסופיות״.
״אבל סטיוארט היה תשוש נפשית, לאחר שהיה אחראי פחות או יותר על הפעוט הנפלא אך העסוק שלנו במשך כמעט חודשיים, כשאני הייתי עסוקה בתינוק הנולד״.
״בזמן שניסיתי לישון כשאיניגו בן החודשיים ישן, הוא קיבל מעט מאוד הפוגה, במחזור בלתי נגמר של משא ומתן על זמן מסך עם פביאן בן השנתיים ובניית מערכי רכבות. לא פלא שהוא היה צריך הפסקה״.
״יתרה מכך, מכיוון שאני ישנה עם התינוק ומניקה, הוא באמת לא יכול לעשות הרבה בלילה כדי לעזור. הרבה יותר טוב, אם כן, שינוח - ויעשה משהו כדי לעזור לבריאותו הנפשית. השינוי במשפחה שלנו היה מיידי. בבוקר הראשון אחרי הלילה הקודם, סטיוארט נכנס למטבח בזמן שהכנתי ארוחת בוקר, קורן מאוזן לאוזן״.
״הוא ישן לילה שלם באוהל ואז התעורר לצפות בזריחה, עם צלוחית התה שלקח בלילה הקודם. הוא היה רענן באופן שלא היה במשך חודשים וכמעט דילג באושר למעלה כדי לעורר את פביאן הישן. העובדה שסטיוארט יכול, אם הוא רוצה, לישון בגן סייעה למערכת היחסים שלנו בלי סוף״.
״אנחנו יותר סבלניים אחד לשני, כמו גם טובים יותר בתקשורת. כשסטיוארט נטען מחדש בן לילה על ידי עשיית משהו קצת הרפתקני, הוא מסוגל להוביל את הילדים בבוקר - שימושי מאוד אם אני עייפה אחרי לילה קשה עם התינוק״.
האם והאישה המסורה מספרת כי לסטיוארט היו עוד מיני-הרפתקאות בחצר, כמו אותה הלינה האחת בפארק המקומי. כשמזג האוויר מתהפך, הוא נהיה עצוב, אבל סטיוארט אומר שרק הידיעה שהוא יכול לצאת להרפתקה חיצונית מספיקה כדי לחזק אותו בזמנים קשים.
עוד מספרת קלואי: ״ואני ישנה טוב יותר בידיעה שלמרות שהלילה שלי יהיה קשה, סטיוארט יתחדש ויוכל לקחת על עצמו חלק מעומס העבודה. הוא אומר לי שחלק מהכיף הוא הציפייה ללילה בחצר, גם אם הוא לא יסיים את הלילה בשינה בחוץ, הוא נהנה להקים את האוהל ופביאן אוהב לעזור״.
״סטיוארט ניסה לישון כמה לילות בחצר עם פביאן, אבל, כפי שכל מי שאי פעם ניסה לגרום לבן שנתיים לישון באוהל יבין, זה לא היה כל כך מרגיע עבורו״.
״זה אולי לא הסדר שעובד עבור כולם, אבל זה כן עבורנו. ולמרות שזה לא תחליף לתמיכה בבריאות הנפש, זה הראה לנו שאף הורה לא יכול לקבל אנרגיה סתם ככה - וזה נכון גם לאבות. זו הסיבה לסטיוארט יש את תמיכתי המלאה בכל פעם שהוא רוצה להקים מחנה ולישון בחצר״.
״וכשאני כבר לא אניק, הוא יעניק לי זכות דומה לעשות כרצוני. עם זאת, אולי אבחר בסוף שבוע של ספא עם חברים, במקום אוהל בגינה״.
