חייו של ראש ממשלת איטליה לשעבר, סילביו ברלוסקוני שהלך היום (שני) לעולמו בגיל 86, היו בסימן הצלחות ושערוריות במקביל. ברלוסקוני נולד למשפחה ממעמד הביניים במילאנו ב-29 בספטמבר 1936 וגדל בכפר מחוץ לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה.
בימיו כסטודנט, הוא הפגין את היכולת להרוויח כסף. בזמן שלמד משפטים באוניברסיטה, הוא ניגן בקונטרבס בלהקת סטודנטים ופיתח מוניטין של זמר שעבד במועדוני לילה ובספינות שייט.השימוש הראשון במשיכתו לעסקים הייתה כמוכר שואבי אבק ובמכירת חיבורים שנכתבו עבור חבריו הסטודנטים.
לאחר סיום לימודיו, הוא החל בניית מתחם דירות ענק במילאנו, אם כי מקור המימון לפרויקט היה בגדר תעלומה. בשנת 1973, ברלוסקוני השיק חברת טלוויזיה מקומית בכבלים בשם 'Telemilano' כדי לספק טלוויזיה לנכסיו. ארבע שנים מאוחר יותר היו כבר בבעלותו שתי תחנות נוספות ואולפן מרכזי במילאנו.
עד מותו הוא היה אחד האנשים העשירים באיטליה, עם הון משפחתי של מיליארדי דולרים. ילדיו לקחו חלק בניהול האימפריה העסקית שלו. חלק מהעושר הזה שימש אותו לתחביבו. בין היתר הוא הציל את מועדון הכדורגל מילאן מפשיטת רגל בשנות ה-80'. ההשקעה הזאת השתלמה לברלוסקוני, מאחר ושלושה עשורים מאוחר יותר הוא מכר את המועדון למשקיעים סינים תמורת 628 מיליון ליש"ט. בעידן שאחרי מילאן, רכש ברלוסקוני את מועדון הכדורגל מונזה ועמה רשם עליית ליגה היסטורית לליגה הראשונה.
יכולתו המדהימה של ברלוסקוני להתמודד שוב ושוב עם בתי המשפט ולשמור על הפופולריות שלו בפוליטיקה הייתה ללא תחרות. האישומים נגד לאורך השנים כללו מעילה, הונאת מס וחשבונאות כוזבת וניסיון לשחד שופט. הוא זוכה או שהרשעותיו בוטלו במספר הזדמנויות. המחלוקות שלו היו פומביות מאוד והיוו רקע קבוע לאורך הקריירה הפוליטית שלו. רק בפברואר 2023 הוא נוקה סופית מחשד ששיחד עדים שישקרו לגבי מסיבות ה"בונגה בונגה" הידועות לשמצה שערך בווילה שלו כראש ממשלה.
הוא הקים מפלגה משלו ב-1993 ותוך שנה הוא הודח מהשלטון. בזמנו נוצר ואקום כוחני בעקבות שערורייה שהשפיעה על המרכז-ימין באיטליה וברלוסקוני הציע אלטרנטיבה לאותם מצביעים. מסע פרסום עצום בערוצי הטלוויזיה שלו עזר לו לנצח בבחירות של 1994. עם זאת, התיאבון החדש שלו לפוליטיקה נתפס כניסיון להימנע מלהיות מעורב באישומי שחיתות בעצמו, לאחר שכמה מעסקיו היו תחת מעקב משטרתי.
ברלוסקוני דחה את הטענות. "אני לא צריך להיכנס לתפקיד בשביל הכוח. יש לי בתים בכל העולם, סירות מדהימות, מטוסים יפים, אישה יפה, משפחה יפה. אני מקריב קורבן", טען. לאחר שהיה בשלטון, העבירה ממשלתו של ברלוסקוני חוק שהעניק לו ולאנשי ציבור בכירים אחרים חסינות מפני העמדה לדין בזמן כהונתו, אך החוק נפסל מאוחר יותר על ידי בית המשפט לחוקה.
ברלוסקוני הפסיד בבחירות 1999, אבל הקריירה הפוליטית שלו רק התחילה. בשנת 2001 חזר לכס ראש הממשלה. עיקר קמפיין הבחירות שלו היה הבטחה לתקן את הכלכלה האיטלקית, לפשט את מערכת המס ולהעלות את הפנסיות. אולם, המצב הפיננסי של איטליה היה חמור וברלוסקוני לא הצליח לקיים את התחייבויותיו. הוא הפסיד בבחירות 2006, אבל ניצח שוב ב-2008.
הוא נשאר חלק מהפוליטיקה האיטלקית עד 2011, שהייתה אחד השנים המאתגרות ביותר שלו. עלויות ההלוואות של איטליה זינקו במהלך משבר החוב של גוש האירו. התמיכה בו הלכה ופחתה והוא נאלץ להתפטר לאחר שאיבד את הרוב הפרלמנטרי. באוקטובר 2012 הוא נידון לארבע שנות מאסר בגין הונאת מס והורחק מהשירות הציבורי. ברלוסקוני הכריז על חפותו ודיבר על "הפיכה שיפוטית".
עם זאת, בית המשפט החליט להמתיק את עונשו מפאת גילו ובעונש המאסר הומר בעבודות שירות. ברלוסקוני עבד ארבע שעות בשבוע עם קשישים בבית אבות קתולי ליד מילאנו.
עם זאת, פורצה איטליה הגיעה למקום השלישי בבחירות 2018. ברלוסקוני הבטיח "לתמוך בנאמנות" במאמציו מתאו סלביני להקים ממשלה - אך הוא בחר להשאיר אותו ואת מפלגתו מחוץ לממשלה. ב-2018 בית משפט קבע שהוא יכול לשוב לפוליטיקה. ב-2019 הודיע ברלוסקוני שהוא מתמודד לפרלמנט האירופי. כמועמד העליון ברשימות מפלגתו, הוא זכה בקלות במושב. שלוש שנים לאחר מכן, הוא חזר לפרלמנט של איטליה יחד עם המפלגה שלו בקואליציית הימין של ג'ורג'יה מלוני.
מעבר לפוליטיקה, ברלוסקוני עלה לכותרות בשל חייו הפרטיים שלעתים קרובות היו מאוד פומביים. ראש הממשלה הראוותני לא הסתיר את המרדף אחרי נשים צעירות יותר. בת זוגו האחרונה, עמיתתו למפלגה מרתה פשינה, הייתה צעירה ממנו ביותר מ-50 שנה. בנוסף הוא לא הסתיר שהוא משתמש בהשתלות שיער ובניתוחים פלסטיים כדי לגרום לעצמו להיראות צעיר יותר.
הוא הכיר את אשתו השנייה, ורוניקה לאריו, לאחר שהופיעה בהצגה כשהיא חשופת חזה. אולם, היא הגישה נגד תביעת גירושין לאחר שהוא צולם במסיבת יום ההולדת ה-18 של הדוגמנית נעמי לטיציה. השערורייה המתוקשרת ביותר שלו הייתה לכאורה מסיבות שכונו "בונגה בונגה" ונערו בווילה שלו בהשתתפות "נערות שעשועים", פרשה שהסתיימה בהרשעה בשידול קטינה לזנות וניצול מעמדו הבכיר כדי להפעיל לחצים על המשטרה.
ברלוסקוני מצדו תמיד דחה את הטענות ששילם לאישה כלשהי עבור מין, ואמר כי לעשות זאת "מחמיץ את ההנאה". אבל הוא גם הודה שהוא "לא קדוש". הוא גם הפך לשמצה בזכות חוש ההומור המפוקפק שלו לאחר מספר תקלות מתוקשרות. הוא גם היה ידיד ותיק של ולדימיר פוטין והאשים את אוקראינה בפלישת רוסיה כאשר ממשלתו שלו עמדה מאחורי קייב.
כנראה המעורבות שלו כמעט בכל היבט של החיים האיטלקים היא שהכעיסה את מבקריו יותר מכל. האיטלקים הרבים שהצביעו עבורו חשו שהצלחתו כטייקון עסקי היא עדות ליכולותיו, סיבה לכך שהוא צריך לנהל את המדינה. ברלוסקוני עצמו דחה את הטענות לפיהן ערבוב עסקים ופוליטיקה הועיל לו באופן אישי יותר מאשר לאיטליה כולה. "אם בדאגה לאינטרסים של כולם, אני דואג גם לאינטרסים שלי, אי אפשר לדבר על ניגוד עניינים", הכריז.
