מסר חריף מוושינגטון: בארה"ב החלו בהערכה מחדש של היחסים עם ישראל, כך כתב הבוקר (רביעי) הפרשן המדיני תומאס פרידמן במאמר דעה של הניו יורק טיימס שסקר את הידרדרות היחסים עם האמריקאים בעקבות קידום הרפורמה המשפטית והתבטאויותיהם של חברי ממשלת נתניהו כנגד ארה"ב, ש"גרמו לזעזוע" בקרב דיפלומטים שעבדו בעבר מול נתניהו.
ה"ניו יורק טיימס": "הממשלה צועדת לעבר ריסון מערכת המשפט" | סיקור המחאה בעולם
לפי הטור, ממשל ביידן רואה את ממשלתו הקיצונית של נתניהו עוסקת בהתנהגות רדיקלית חסרת תקדים תחת מעטה של "רפורמה" שיפוטית שפוגעת באינטרסים ובערכים המשותפים עם ישראל, ומתנערת מ"ההבנה המשותפת החשובה והחיונית על מעמדה של הגדה המערבית, באופן שמשאיר את תקוות השלום בקושי בחיים".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
פרידמן מזכיר כי שעות בודדות לאחר שביידן הזכיר ב-CNN כמה "קיצוניים" הם חלק מחברי הקבינט של נתניהו, אחד הקיצוניים ביותר מכולם, השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, שאמר לביידן "לסתום" - כי "ישראל היא כבר לא עוד כוכב בדגל האמריקאי". זאת, בזמן שלפי נתוני הקונגרס לשנת 2020, ישראל קיבלה את הסיוע הזר האמריקאי הגדול ביותר מכל מדינה בעולם מאז מלחמת העולם השנייה, בסך 146 מיליארד דולר, וזה בלי לחשב את האינפלציה.
לדבריו, יש היום "תחושת זעזוע" בקרב דיפלומטים אמריקאים שהתמודדו עם נתניהו. הם פשוט מתקשים להאמין שביבי מרשה לעצמו להיות מובל על ידי אנשים כמו בן גביר, שיהיה מוכן לסכן את יחסי ישראל עם אמריקה ועם משקיעים גלובליים ויהיה מוכן להסתכן במלחמת אזרחים בישראל רק כדי להישאר בשלטון עם קבוצה קיצונית של ימנים ודתיים אולטרה לאומיים.
אבל זה מה שזה - וזה מכוער. עשרות אלפי מגיני הדמוקרטיה הישראלים חסמו כבישים וכבישים מהירים וצררו שלשום על שדה התעופה בתל אביב כדי להבהיר לנתניהו שאם הוא חושב שהוא יכול להכחיד את הדמוקרטיה הישראלית ככה סתם, הוא טועה קשות.
המאמר מציין עוד כי ההתמוטטות בין ארה"ב לישראל בערכים המשותפים מתחילה בכך שהקואליציה השלטת של נתניהו, שהצליחה להשתחל לתפקיד בפער מצומצם ביותר, החליטה להתנהג כאילו זכתה בניצחון גורף ועברה מיד לשנות את מאזן הכוחות הממושך בין הממשלה ובית המשפט העליון, הרשות הביקורתית העצמאית היחידה על הפוליטיקאים.
השבוע החלו נתניהו ועמיתיו לדחוף בכנסת הצעת חוק שתמנע ממערכת המשפט הישראלית להשתמש בדוקטרינת הסבירות הוותיקה במשפט הישראלי המעניקה לבית המשפט העליון את הזכות לבחון ולבטל החלטות שנחשבות פזיזות או לא אתיות שקיבלו הקבינט, שרי הממשלה ונבחרי ציבור מסוימים אחרים.
פרידמן מציין כי "כפי שכתב ביום שני דיוויד הורוביץ, העורך המייסד של המרכז טיימס אוף ישראל, 'רק ממשלה שנועדה לעשות את הבלתי סביר תצעד להבטיח שהשופטים - הבלם היחיד של כוח הרוב במדינה ללא חוקה וללא חוקה, הגנה בלתי ניתנת להפרה של חופש הדת, חופש הביטוי וזכויות יסוד אחרות - אינה יכולה לבדוק את סבירות המדיניות שלה'".
פרידמן מדגיש כי "שינוי עצום שכזה במערכת המשפט המכובדת של ישראל, שהנחתה את צמיחתה של כלכלת סטארט-אפ יוצאת דופן, הוא דבר שצריך להיעשות רק לאחר מחקר על ידי מומחים לא מפלגתיים ובקונצנזוס לאומי רחב. ככה דמוקרטיות אמיתיות עושות את הדברים האלה, אבל לא היה דבר כזה במקרה של נתניהו. זה מדגיש שלכל הפארסה הזו אין שום קשר ל"רפורמה" שיפוטית אבל המון קשר לניסיונות הברורים להשתלט על מוקדי כוח של כל פלח בקואליציה של נתניהו.
פרידמן מסביר כי "המתנחלים היהודים רוצים את בית המשפט העליון כדי שיוכלו ליצור התנחלויות בכל רחבי הגדה המערבית ולהחרים בקלות אדמות פלסטיניות. החרדים רוצים להעיף את בית המשפט העליון מהדרך כדי שאף אחד לא יוכל להגיד לבניהם שהם צריכים לשרת בצבא הישראלי או להגיד לבתי הספר שלהם שהם חייבים ללמד אנגלית, מתמטיקה, מדעים וערכים דמוקרטיים. ונתניהו רוצה להעיף את בית המשפט מהדרך כדי שיוכל למנות כל מי שירצה למשרות מפתח.
פרידמן מזכיר כי ביטול עילת הסבירות אושר בקריאה ראשונה השבוע מתוך שלוש הקריאות שהיא צריכה לעבור, מה שממשלת נתניהו אומרת שתעשה עד היציאה לפגרת הכנסת לקיץ ב-31 ביולי. הוא שאל את הקוראים: "האם אתם יכולים לדמיין את ארה"ב תשנה את החוקה שלה - תוך זמן קצר, כמה חודשים - ללא ויכוח לאומי רציני או עדים מומחים או ניסיון של המנהיג הלאומי לגבש קונצנזוס?".
לדבריו, אם מאות אלפי מגיני הדמוקרטיה הישראלים, שיוצאים לרחובות מדי שבת כבר למעלה מחצי שנה, לא יצליחו למנוע את הצעת החוק הזאת, הדבר "ידרדר את ישראל לדיקטטורה מושחתת וגזענית שתפורר את החברה, תבודד את המדינה" ותסיים את "הפרק הדמוקרטי" בתולדות ישראל", כפי שכתב אתמול ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק.
פרידמן מביא את הדוגמא של מינויו של דרעי תחילה כשר הפנים והבריאות ולשר האוצר הרוטציה, למרות שהורשע שלוש פעמים בעבירות כספיות ששלחו אותו לכלא - כולל העלמת מס וקבלת שוחד. המינוי נפסל כזכור בבג"ץ, בין היתר בגין עילת הסבירות, שכן מינויו של מורשע מסים ונוטל שוחד לשר בממשלה היה "בלתי סביר ביותר" ועומד ב"סתירה חמורה לעקרונות הבסיסיים שצריכים להנחות את ראש ממשלה כשהוא ממנה שרים".
פרידמן טוען כי "נתניהו, שעומד בעצמו למשפט על שחיתות, רוצה לסרס את בית המשפט העליון כך שזה לא יכול למנוע ממנו למנות את רמאי המס הזה כשר האוצר שלו כדי לפקח, בין היתר, על תרומות משלמי המסים הישראלים והאמריקאים לאוצר ישראל. מה הקשר בין זה לבין "רפורמה" שיפוטית?
פרידמן ממשיך וכותב על התפוררות האינטרסים והערכים המשותפים. לדבריו, "אחד האינטרסים המשותפים הישראלים והאמריקאים החשובים ביותר היה ההבנה, הפיקציה המשותפת, שהכיבוש של ישראל בגדה המערבית הוא רק זמני ויום אחד יכול להיות פתרון שתי מדינות עם 2.9 מיליון הפלסטינים שם. לכן, ארה"ב לא צריכה לדאוג ליותר מ-500,000 המתנחלים הישראלים כיום. חלק יישארו כשתהיה עסקה של שתי מדינות; אחרים ילכו".
בגלל אותה פיקציה משותפת שנועדה בעיקר למשוך זמן, ארה"ב כמעט תמיד הגנה על ישראל באו"ם ובבית הדין הבינלאומי בהאג נגד החלטות או פסקי דין שונים לפיהם היא לא כובשת את הגדה המערבית באופן זמני אלא למעשה סיפחה אותה לצמיתות.
כעת ממשלת ישראל הזו עושה כמיטב יכולתה כדי להרוס את הפיקציה הזו. מאז השבעתו לשלטון בדצמבר, נתניהו אישר יותר מ-7,000 יחידות דיור חדשות, רובן בעומק הגדה המערבית. הממשלה גם תיקנה חוק כדי לאפשר למתנחלים לחזור לארבע התנחלויות מהן הצבא הישראלי גירש אותם - תוך הפרת התחייבות לנשיא ג'ורג' וו. בוש שלא לעשות זאת.
לדבריו, "ההשמדה המתמדת של נתניהו של ההבנה המשותפת הזו מהווה כעת בעיה אמיתית עבור אינטרסים משותפים אחרים של ארה"ב וישראל: היא מאיימת על יציבותה של ירדן, אינטרס חיוני של ארה"ב וישראל. היא דוחפת את מדינות ערב שחברו עם ישראל בהסכמי אברהם לקחת צעד אחורה. זה גורם לסעודים להפסקה אמיתית במגעים לקידום נורמליזציה עם משטר ישראלי בלתי צפוי כל כך.
"וזה מאלץ את ארה"ב לבחור. אם ממשלת נתניהו תתנהג כאילו הגדה המערבית היא ישראל, אז ארה"ב תצטרך להתעקש על שני דברים. ראשית, שהסכם ויתור הוויזה שישראל רוצה מארה"ב - שיאפשר כניסת אזרחים ישראלים לארה"ב ללא אשרה, כולל יותר מ-500,000 המתנחלים הישראלים החיים בגדה המערבית - יחול על כל 2.9 מיליון הפלסטינים בגדה המערבית. גם כן. למה לא? מדוע שמתנחל יהודי בחברון יוכל להיכנס לארה"ב ללא ויזה ופלסטיני מחברון לא, במיוחד כאשר ממשלת ישראל זו למעשה אומרת שחברון שייכת לישראל?".
פרידמן תהה, "למה ארה"ב צריכה להמשיך להגן על הרעיון באו"ם ובבית הדין הבינלאומי שישראל רק כובשת באופן זמני את הגדה המערבית - ולכן לא מתרגלת שם סוג של אפרטהייד - כשנראה שממשלת ישראל הזו מתכוונת באופן גלוי לספח את יהודה ושומרון והעניקה לשניים מתומכי הסיפוח הפעילים ביותר, סמוטריץ' ובן-גביר, סמכויות ביטחוניות ופיננסיות נרחבות על ההתנחלויות באזור?".
לסיום מתייחס פרידמן לביקורו הצפוי של הנשיא יצחק הרצוג בארה"ב ופגישתו עם ביידן בוושינגטון בשבוע הבא, זאת בזמן שנתניהו טרם הוזמן לבית הלבן, חצי שנה לאחר השבעת ממשלתו, דבר שלבדו מעיד על הידרדרות היחסים לשפל של כל הזמנים.
פרידמן מציין כי הפגישה עם הרצוג, היא דרכו של ביידן לאותת שהבעיה שלו היא לא עם העם הישראלי אלא הקבינט הקיצוני של ביבי. הוא הוסיף וכתב: "אין לי ספק שנשיא ארה"ב יחמש את הנשיא הישראלי במסר - מתוך צער, לא כעס - שכאשר האינטרסים והערכים של ממשלת ארה"ב וממשלת ישראל מתפצלים כל כך, הערכה מחדש של הקשר היא בלתי נמנעת.
אני לא מדבר על הערכה מחדש של שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני שלנו עם ישראל, שנותר חזק וחיוני. אני מדבר על הגישה הדיפלומטית הבסיסית שלנו לישראל שמבוססת ללא בושה על פתרון של מדינה אחת: מדינה יהודית בלבד, עם גורלם וזכויותיהם של הפלסטינים T.B.D".
"הערכה מחודשת כזו המבוססת על אינטרסים וערכים של ארה"ב תהיה מכת "אהבה קשה" לישראל, אבל היא הכרחית, לפני שישראל באמת תרד מהפסים. העובדה שביידן מוכן להיכנס בנתניהו לפני הבחירות באמריקה 2024 מעידה על כך שהנשיא שלנו מאמין שיש לו תמיכה לא רק של רוב האמריקאים בזה אלא של רוב יהודי אמריקה ואפילו רוב היהודים הישראלים. הוא צודק בכל שלושת הסעיפים", מסכם פרידמן.
בתוך כך, המועמד לראשות המפלגה הרפובליקנית, רון דה-סנטיס, הגיב על דברי שגריר ארה"ב בישראל היוצא, טום ניידס, שנאמרו בראיון לג'רוזלם פוסט: "כמה לא מכבד מצד שגריר ארה"ב לטעון טענה שקרית כי 'רוב הישראלים רוצים שארה"ב תתערב בענייניהם'. ביידן פגש דיקטטורים ממדינות כמו ונצואלה אבל מתעלם מנתניהו שנבחר באופן דמוקרטי בישראל. כך לא מתייחסים לבן ברית".