כ־20 אלף ילדים נעקרים מבתיהם מדי יום בשל אסונות הקשורים במזג האוויר, כשמשבר האקלים בעולם הולך ומחריף. בשש השנים האחרונות נעקרו 43.1 מיליון ילדים ב־44 מדינות שונות.
"מעריב" מפרסם לראשונה נתונים מתוך דוח ארגון הילדים העולמי של האו"ם, יוניצ"ף, תחת השם "ילדים עקורים באקלים משתנה" - הניתוח הגלובלי הראשון של מספר הילדים שנעקרו מבתיהם בין 2016 ל־2021 עקב שיטפונות, סופות, בצורת ושריפות בר.
על פי הנתונים, שיטפונות וסערות היוו 40.9 מיליון - או 95% מהעקירות שנרשמו, בצורות גרמו ליותר מ־1.3 מיליון עקירות פנימיות של ילדים, ואילו שריפות בר גרמו ל־810 אלף עקירת ילדים - כאשר יותר משליש התרחשו ב־2020 בלבד. שלוש המדינות שבהן היו הכי הרבה ילדים עקורים כתוצאה משריפות הן ארה"ב, קנדה וישראל.
בארה"ב 610 אלף ילדים נאלצו לעזוב את ביתם בגלל שריפות, אבל ביחס לכמות האוכלוסייה, ישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם בהשפעה ישירה של שריפות על עזיבת ילדים את ביתם בשלב מסוים, אם באופן זמני או קבוע. מדובר ב־1% מכלל ילדי ישראל (31 אלף), בעוד בארה"ב מדובר ב־0.8% מהילדים.
עוד עולה מהדוח כי סין והפיליפינים הן בין המדינות שרשמו את המספר האבסולוטי הגבוה ביותר של עקירת ילדים בשל חשיפתם למזג אוויר קיצוני. ילדים שחיו במדינות אי קטנות, כמו ונואטו, הושפעו בעיקר מסופות, בעוד ילדים בסומליה ובדרום סודן הושפעו בעיקר משיטפונות.
ילדים נמצאים בסיכון לעקירה במיוחד במדינות שכבר מתמודדות עם משברים כמו סכסוכים ועוני, שבהן היכולות המקומיות להתמודד עם עקירת ילדים היא מוגבלת, כמו האיטי או מוזמביק. הדוח צופה שלשיטפונות יש פוטנציאל לעקור כמעט 96 מיליון ילדים במהלך 30 השנים הבאות, בהתבסס על נתוני האקלים הנוכחיים.
בשיחה עם "מעריב" הדגישה אילת כהן, סמנכל"ית יוניצ"ף ישראל: "נראה שקיבלנו את העובדה ששריפות הן גזרת גורל, אבל הנתונים האלה הם קריאת השכמה גם עבורנו בישראל. ככל שמזג האוויר מקצין כך יגברו הקשיים בהשתלטות על שריפות, וההשלכות יהיו אפילו יותר קטלניות. הממשלה והרשויות בישראל חייבות לקדם פתרונות אמיתיים של היערכות לבאות".
מארגון יוניצ"ף נמסר: "מנהיגי העולם מתכוננים להיפגש בוועידת האקלים השנתית COP28 שתתארח בדובאי בחודש הבא, וילדים חייבים להיות על סדר היום. יוניצ"ף קורא לממשלות, תורמים, שותפים לפיתוח והמגזר הפרטי לנקוט פעולות כדי להגן על ילדים וצעירים מההשפעות של אסונות ועקירה שהוחמרו על ידי שינויי אקלים, על ידי הבטחת שימורם בשגרה ובחירום של השירותים הקריטיים לילדים בכל מקום - ולצד זאת להכין ילדים מנטלית לחיות בעולם של אקלים משתנה, קיצוני ולא צפוי על ידי שיפור יכולות ההסתגלות והחוסן שלהם".