בעוד שארצות הברית ומדינות מערביות אחרות בחרו צד במלחמת "חרבות ברזל" וארה"ב ממשיכה לצודד בהחלטות ישראל תוך ניסיון החזרת השבויים האמריקאים מעזה, אוקראינה נשארת יחסית שקטה במערכה, כשכוחות רוסיה עוד מהווים עליה איום והלחימה בשטחה נמשכת. מספר מומחים שוחחו עם צוות ה"וושינגטון פוסט" בנוגע לעמדתה של אוקראינה על המלחמה שמתנהלת בשטח ישראל-עזה, וחלקם אף טענו כי בעקבות התנהלות ישראל בנוגע למלחמה באוקראינה תוך ניסיון לשמור על יחסי המדינה עם מוסקבה, עמדתו של זלנסקי, שהביע תמיכה בישראל בתחילת המלחמה, היא "לא הגיונית".
צה"ל מגביר את קצב האש: מעל 450 מטרות הותקפו ביממה האחרונה |צפו
ראשי מערך, מפקדי גדודים ומחנות: בכירי החמאס שחוסלו עד כה
כזכור, חמאס ורוסיה הם "אותו הרוע, וההבדל היחיד הוא שיש ארגון טרור שתקף את ישראל והנה מדינת טרור שתקפה את אוקראינה", אמר זלנסקי בנאום בפני העצרת הפרלמנטרית של נאט"ו ב-9 באוקטובר.
רנדה סלים, מומחית לבניית שלום במכון המזרח התיכון, טענה כי לישראל לא הייתה ברירה אלא לשמור על יחסיה עם מוסקבה, בין השאר בגלל שליטתה של רוסיה בסוריה, והיא ציינה כי ישראל דחתה את הצעתו של זלנסקי לבקר לאחר התקפת חמאס. "עמדתו הפרו-ישראלית של זלנסקי לא הייתה הגיונית". עוד היא הוסיפה כי מדינות ערביות ומוסלמיות רבות רואות יותר קווי דמיון בין ישראל לרוסיה כמעצמות צבאיות תוקפניות - מאשר בין ישראל לאוקראינה.
"כאן נמצא האזור הערבי, הם לא מתכוונים לקבל את מה שאומר ביידן, בהשוואה בין רוסיה לחמאס. הם משווים את רוסיה וישראל בכל הנוגע למספר ההרוגים וכלה בפגיעה באזרחים", הבהירה. "זלנסקי", היא הוסיפה, "היה יכול לזכות בעוד חברים ובני ברית אם הוא היה מוכן לומר שמה שרוסיה עושה באוקראינה זה מה שישראל עושה בעזה. אבל אני לא רואה את אוקראינה מוכנה לעשות את זה כלל".
"אסור לגנות הרג אזרחים בהקשר אחד ולהצדיק זאת בהקשר אחר", אמר מוחמד בן עבדול רחמן אל-ת'אני מקטאר. שר החוץ הטורקי, האקן פידן, הוסיף כי כישלונו של המערב לגנות את הרציחות בעזה "מהווה מוסר כפול חמור מאוד". בראיון ל-CNN, גם מלכת ירדן ראניה העבירה ביקורת נוקבת: "אומרים לנו שזה לא בסדר להרוג משפחה, משפחה שלמה תחת איומי אקדח, אבל זה בסדר להפגיז אותם למוות?".
"אוקראינה מעולם לא הייתה בחזית עבור העולם הערבי", אמר כריסטיאן אולריך-סן, מאוניברסיטת רייס שכתב על יחסי אוקראינה-ערבים. "זה סכסוך שלא נוגע להם". אולריך-סן הוסיף, "ישראל תופסת כל כך הרבה רוחב פס שאני לא חושב שמישהו במזרח התיכון באמת חושב על אוקראינה כרגע".
טימופי מילובאנוב, שר הכלכלה האוקראיני לשעבר, הביע תחושת ביטחון בנוגע לכך שממשל זלנסקי ימציא תוכנית להגביר מחדש את התמיכה הבינלאומית באוקראינה ולשמור על תשומת הלב למלחמה בטווח הקרוב. משרד החוץ של אוקראינה, הממשל הנשיאותי של אוקראינה ודובר מטעם זלנסקי לא הגיבו לבקשות ה"וושינגטון פוסט" להגיב על מה שתוכניתם עשויה לכלול.
אוקראינה, בינתיים, התכוננה לאפשרות שהתמיכה של ארה"ב בישראל תפחת. כך, לפי דברי אוריסיה לוצביץ', מנהלת תוכנית אוקראינה ב-Chatham House, צוות החשיבה בלונדון. "תוכנית B של אוקראינה מעידה על מיזמים משותפים לאחרונה עם חברות נשק גרמניות וטורקיות וכן שיחות עם יצרנים בריטיים ואמריקאים. התכנית היא להרחיק את עצמה ככל האפשר מפוליטיקה זרה וחיצונית", ציינה לוצביץ'. "אם אמריקה תנטוש לחלוטין את אוקראינה, זה יהיה קשה מאוד", הבהירה, "אבל אוקראינה תמשיך להילחם עם המשאבים שיש לה בעצמה, ויש לה משאבים גם מבנות ברית אירופאיות".