ישראל עצרה אתמול את נשימתה במשך שעות ארוכות, לאחר שחמאס החליט לעכב את החזרת החטופים לישראל, לאחר שטען כי האחרונה הפרה את ההסכם שהושג מולה בתיווך קטאר. מי שהתערב בסיפור בעיצומו של המשבר היו המצרים, ששלחו קציני מודיעין לרצועת עזה על מנת להפעיל לחץ על חמאס לשחרר את החטופים.
לחץ קטארי והתערבותו של ביידן: כך נפתר המשבר בעסקת שחרור החטופים
על מנת להבין מהו האינטרס של מצרים, וכיצד היא יכולה לפעול מול חמאס על מנת לממש את העסקה במלואה, פנינו לד"ר שי הר-צבי הוא ראש תחום הזירה הבינלאומית והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן.
"למצרים יש מנופי לחץ בלתי מבוטלים על חמאס, שכן המצרים הם למעשה שער היציאה והחיבור היבשתי לרצועת עזה שאינו ישראל", מסביר ד"ר הר-צבי. "הם רוצים להראות שיש להם תפקיד מפתח ולהראות שהם שחקן פרודוקטיבי ומוביל באזור, ובדרך זו לקבל הרבה יותר יוקרה. 'לא ניתן לקטנים האלה' קטר' להוביל', הם אומרים לעצמם. מצרים מבינה שמה שקורה ברצועה, ובוודאי ביום שאחרי, נותן לה בולטות".
בהתייחס לאינטרס של קטר, הדגיש ד"ר הר-צבי, כי "מבחינתה היא מדינה שמיצבה עצמה בשנים האחרונות ככזו שיודעת לדבר עם כולם. הדוגמה הכי טובה לכך היא מהשבועות האחרונים - ההסכם בין האמריקאים לאיראנים לשחרור אסירים תמורת שישה מיליארד דולר שהיו מוקפאים. כלומר, קטר מציבה עצמה כגורם מפתח, ומן הצד השני גם הצליחה מאוד לשפר את היחסים עם ארצות הברית".
את דבריו הוא חותם באומרו כי "בשטחה של קטר ממוקם הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול באזור עם 11 אלף חיילים וניכר שיפור מאוד מהותי ביחסים בינה לבין ארצות הברית. בנוסף, היא מתווכת מול איראן, ורוצה גם לשמור על חמאס עם עזרה במיליארדים באישור שלנו. קטר שומרת עליה ומארחת גם את בכיריה במדינה, אז יש כאן סוג של אינטרס כפול".