שר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, הודיע על הקמת כוח משימה רב לאומי ("מגן השגשוג") לשמירה על חופש השייט בים האדום בעקבות תקיפות החות'ים נגד ספינות מטען וההודעות של חברות הספנות הגדולות בעולם על הפסקת השייט באזור. ד"ר שי הר-צבי, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, מסביר בשיחה עם "מעריב" מה עומד בבסיס ההחלטה להקמת הכוח והאם האיום שמציבים החות'ים על חופש השייט יוביל לשינוי תפיסת ההכלה האמריקאית.
חומרי מודיעין שנתפסו מוכיחים: מוחמד דף חי, מתפקד ובמצב טוב | בן כספית
מחדל הירי בחטופים: המידע הועבר לפיקוד הדרום ולאוגדות, אבל לא הגיע לשטח | פרסום ראשון
לדבריו, אחד היעדים האסטרטגיים החשובים ביותר עבור ארצות הברית הוא שימור חופש השייט. הדבר אף הוגדר במסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי שפורסם באוקטובר 2022. לפגיעה בחופש השייט יש השפעות כלכליות גלובליות ואזוריות בשל ההתייקרות בעלויות התובלה וההשפעה על מחירי הסחורות. מצרים הינה אחת המדינות שנפגעות ביותר מההחלטה של חברות ספנות לשנות את נתיבי השייט של ספינותיהן, שכן חלק ניכר מההכנסות שלה נובע מגביית מכסים על מעבר ספינות בתעלת סואץ. חרף זאת, דווקא מצרים נמנעת עד כה מלהצטרף לכוח הרב לאומי, יתכן בשל רצונה לא להצטייר כמי שתומכת בישראל והערכתה באשר ליכולת המוגבלת של הכוח לתת מענה ממשי לתקיפות של החות'ים.
ד"ר הר-צבי מסביר, כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ממשל ביידן משקיע מאמצים רבים כדי למנוע הסלמה אזורית, כולל הרתעת איראן וחיזבאללה באמצעות שיגור נושאות מטוסים למרחב הים התיכון והמפרץ הפרסי והעברת מסרי אזהרה פומביים. זו הסיבה המרכזית בגינה האמריקאים נמנעו עד כה מתגובה משמעותית לתקיפות שבוצעו נגד בסיסים שלהם במרחב על ידי המליציות הפרו-איראניות בסוריה, עיראק ותימן.
עם זאת, הפגיעה בנתיבי השייט מחייבת התנהלות אחרת. הפתרון שהאמריקאים מצאו בדמות הקמת כוח רב לאומי נועד בראש ובראשונה לגשר בין הצורך לתת מענה לאיום מצד החות'ים לבין הרצון להימנע לעת עתה מפעילות צבאית ישירה. יתרה מכך, הקמת הכוח משתלבת בתפיסה של הנשיא ביידן לגבש קואליציות כדרך הטובה ביותר להתמודדות עם איומים צבאיים. לכך יש להוסיף את הלחצים מצד סעודיה על הממשל האמריקני להימנע מפעולה צבאית, בשל החשש כי הדבר יוביל להסלמה מחודשת בלחימה שהם מנהלים מאז 2015 מול החות'ים. יוזכר, כי אחת הסיבות המרכזיות שהובילו את סעודיה לנרמל בתחילת השנה את יחסיה עם איראן הייתה התקווה שצעד זה יסייע גם בהסדרת מצב היחסים עם החות'ים.
הכוח שהוקם אמור בעיקר לבצע סיורים ולספק מודיעין, ולא לבצע משימות התקפיות. מכאן עולה השאלה מה הממשל האמריקאי יעשה אם יתברר בעוד מספר שבועות כי הכוח אינו מסוגל לתת מענה מספק לאיום החות'י? במצב כזה, ד"ר הר-צבי מעריך כי זו עשויה להיות נקודת המפנה בגישת ההכלה של הממשלה בשל ההבנה שבשיקולי עלות מול תועלת להמשך הפגיעה בנתיבי השייט תהיה השפעה שלילית רבה יותר מאשר היעדר תגובה. כבר עתה מוטחת בנשיא ביידן ביקורת גם מצד גורמים בפנטגון על כך שהוא נמנע מתגובה צבאית על התקיפות נגד הבסיסים האמריקאיים, וכי יש בכך כדי לפגוע במעמדה של ארה"ב באזור ובדימוי ההרתעה שלה.
ד"ר הר-צבי טוען כי דילמה משמעותית עוד יותר של הממשל תהיה האם יש צורך לגבות מחיר גם מאיראן. דוברי הממשל מבהירים בפומבי כי פעילות החות'ים נעשית בגיבוי איראני. זאת במידה רבה במטרה להעביר לטהרן מסרי הרתעה שעליה לפעול לרסן את החות'ים. עם זאת, להערכתו גם אם הממשל האמריקאי יחליט בסופו של יום להגיב, הוא ימקד את התגובה בחות'ים בלבד ואולי בגורמים פרו-איראנים אחרים במרחב, אך יגלה זהירות שלא לערב ישירות את איראן ולא לפעול נגד מטרות איראניות.
באשר למעורבות הישראלית, ד"ר הר-צבי מצדיק את תפיסת ההכלה של ישראל מאז תחילת המלחמה למול החות'ים, כמו גם את ההחלטה שישראל לא תשתלב בכוח הרב-לאומי. מדובר בבעיה עולמית שארה"ב מובילה מענה רב-לאומי לטפל בה ולכן עדיף שישראל תישאר ככל שניתן מחוץ לתמונה. יתרה מכך, הדבר עלול לפגוע באפשרות לגייס לקואליציה מדינות ערביות נוספות והוא אף טומן בחובו פוטנציאל להסלמת התגובות מצד החות'ים. בעת הזו, ישראל צריכה למקד את כל משאביה בהשגת מטרות העל של המלחמה, ובראשן החזרת כל החטופים והחטופות ומיטוט שלטון החמאס, לצד יצירת מציאות ביטחונית אחרת בצפון מול חיזבאללה ומיגור קיני הטרור באיו"ש.