העיר קריבי ריה שבמרכז אוקראינה כבר הייתה עדה למתקפות רבות מצד הרוסים מאז תחילת הפלישה המורחבת לפני קרוב לשנתיים, וגם אתמול בבוקר נאלצו התושבים להתעורר לקולות של אזעקות ופיצוצים. אדם אחד נהרג וקרוב לשלושים נפצעו, בהם גם ילדים, כאשר הטילים הרוסיים פגעו במרכז קניות ובבתים פרטיים בעיר, אתרים אזרחיים באופן מובהק.
בריק על המחדל: "דור הרמטכ"לים מברק ועד כוכבי קיצצו במשאבי הצבא"
ביידן חשב להתיש את פוטין באוקראינה, אבל בעזה הכל התהפך
לפי הצבא האוקראיני, המטח ששוגר אתמול לאזורים שונים ברחבי המדינה כלל 51 טילים מסוגים שונים - החל מטילים מונחים ממערכת ההגנה S-400, דרך טילים היפרסוניים מדגם קינזל וטילי שיוט Kh-22 ששוגרו ממפציצים ועד טילים בליסטיים מדגם איסקנדר - וזאת בנוסף לעוד שמונה כטב"מים מדגם שאהד-136/131 מתוצרת איראן ששוגרו לדרום אוקראינה והופלו לפני הפגיעות.
על אף שאוקראינה רגילה למטחי הטילים ולמתקפות הכטב"מים האיראניים, בעיקר בלילות ובשעות הבוקר המוקדמות, עשרת הימים האחרונים מסמנים הסלמה בהיקף המתקפות האוויריות. זה התחיל ב-29 בדצמבר, כאשר רוסיה שיגרה כ-160 טילים וכטב"מים לקייב ולערים מרכזיות נוספות בכל רחבי אוקראינה, ההתקפה האווירית הקשה ביותר מאז תחילת המלחמה. האוקראינים הגיבו עם מתקפה חריגה משלהם על עיר הגבול בלגורוד, שהותירה יותר מעשרים אזרחים הרוגים, ובתגובה שיגרו הרוסים התקפה כבדה נוספת של כמאה טילים וכטב"מים.
בעוד שניתן לפרש את המטחים הכבדים אחרי הפגיעה בבלגורוד כחלק מהתגובות "העוצמתיות" שאותן הבטיח הנשיא ולדימיר פוטין, את המטח הראשון שפתח את ההסלמה הנוכחית אפשר לראות כהשפעה ישירה של המלחמה בין ישראל לבין חמאס. על אף שהרוסים לא היו בתמונה לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר של חמאס, האירועים אצלנו שיחקו לידיהם כאשר הלחימה בעזה וההשפעות האזוריות שלה דחקו את המלחמה באוקראינה מכותרות החדשות, הסיטו את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות בארה"ב לכיוון המזרח התיכון ובעיקר סיפקו לפוטין הזדמנות להגביר את הלחץ על קייב, בדיוק כאשר גם גנרל חורף מכה בעוצמה.
בימים הראשונים של המלחמה, עוד ניסתה רוסיה להציג את עצמה כמי שיכולה לשחק את התפקיד של מתווכת הוגנת שתוכל להביא הן לעצירת המתקפות הישראליות והן לפיוס בין הפלגים הפלסטיניים, וזאת בשל הקשרים הקרובים של מוסקבה הן עם הנהגת הרשות והנהגת חמאס והן עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אבל שיחות הטלפון המועטות בין פוטין לבין נתניהו, כמו גם האירוח של משלחת של בכירי חמאס במוסקבה בעיצומה של הלחימה, הבהירה היטב שלא רק שרוסיה אינה מסוגלת לשחק את תפקיד המתווכת, היא גם בחרה בצד האנטי ישראלי ורק ניצלה את ההזדמנות כדי להביא להוצאת אזרחיה מהרצועה ולשחרור מספר חטופים בעלי אזרחות רוסית.
גם האירוח של נשיא איראן, איברהים ראיסי, במוסקבה בחודש שעבר, במהלכו נחתמו הסכמים נוספים לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות, הראה שבמקום לנצל את הקשרים הטובים עם טהרן כדי להרגיע את המתיחות במזרח התיכון, בקרמלין מעדיפים להתחבק עם נותני החסות של חמאס, חיזבאללה, החות'ים ושאר המיליציות שמערערות את היציבות במקום ולהמשיך את עסקאות הנשק הדו צדדיות, גם מתוך ידיעה שייתכן שחלק מאמצעי הלחימה עלולים לשמש לפגיעה בישראל, כפי שהיה עם טילי הקורנט וכלי נשק נוספים שיצאו מהמפעלים ברוסיה.
בינתיים, גם השיתוק הפוליטי בוושינגטון משחק לידיהם של הרוסים. דרישתם של הרפובליקנים בגבעת הקפיטול כי ממשל ביידן יבצע שינויים מהותיים בטיפול במשבר ההגירה בגבול עם מקסיקו לפני שיאשרו את הבקשה לקבל קרוב ל-110 מיליארד דולר לטובת סיוע צבאי לאוקראינה ולישראל מאיימת על המשך היכולת של הממשל להמשיך את הסיוע הקריטי שצבא אוקראינה כה נזקק לו כדי להמשיך את המלחמה ואף להיערך למתקפת נגד מחודשת לאחר סיומו של החורף.
בנוסף, על אף ההצהרות של הנשיא ג'ו ביידן כי ארה"ב לא תעזוב את אוקראינה, תשומת הלב של הממשל האמריקאי מופנית כעת באופן מלא לכיוון המלחמה בעזה ולכלל ההתרחשויות במזרח התיכון. הביקור הנוכחי של מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן, בארץ הוא החמישי מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, ולשם השוואה הוא ביקר רק שלוש פעמים באוקראינה מאז הפלישה הרוסית בסוף פברואר 2022, הפעם האחרונה הייתה בדיוק חודש לפני מתקפת חמאס.
בימי המלחמה הקרה, ברה"מ וארה"ב השתמשו בשליחים מטעמן – פרוקסיז – כדי להימנע מעימות צבאי ישיר ביניהן במאבק על ההגמוניה בעולם. במציאות הנוכחית, אוקראינה היא השליחה של המערב בעצירת ניסיונות ההתפשטות הרוסית, בעוד שרוסיה אינה מזילה דמעה על כך שחבריה הטובים מטהרן וארגוני החסות שלהם ממשיכים להפעיל לחץ על ישראל, ובעיקר על הכוחות האמריקאיים במזרח התיכון. עבור פוטין, שבמרץ הקרוב צפוי "להיבחר" לכהונה נוספת, שנת 2024 התחילה ברגל ימין.
