יחסי פולין וישראל מתחממים שוב, אחרי כארבע שנים של משברים, מאז ההחלטה על ידי הממשל הלאומני הקיצוני לגבי החוק המונע לכאורה פיצוי ליהודים על רכוש שנגזל בשואה, אשר הביאה להחזרת שגרירי שתי המדינות לבירותיהם.
ביולי 2022 קיבל הנשיא דודה את כתב האמנות של שגריר ישראל יעקב לבנה, אך פולין המשיכה להיות מיוצגת בישראל בדרג מיופה כוח. באפריל שעבר נמסר כי שגרירת פולין בשוודיה יואנה הופמן תצא לישראל, אך גם המינוי הזה, כמו אחרים, לא יושם.
בישראל מצפים לביקור קרוב של שר החוץ רדוסלב סיקורסקי, ידיד ותיק של ישראל (שהביע את ידידותו באוזני "מעריב" מיד אחרי הניצחון בבחירות).
בראיון ראשון מאז מינוי הממשלה החדשה בפולין אמר מזכיר המדינה אנדז'י שיינה ל"מעריב" כי בקרוב יחזור שגריר פולני לכהן בישראל: "אנחנו עומדים בפני משימה חשובה מאוד – ראשית, בפני הכרעה על חיפוש מתכונת השלום במזרח הקרוב, זה חשוב לכולנו. מצד אחד יש לנו סכסוך באוקראינה, שלגביו אין ספק מה האינטרס של פולין, אירופה וארה"ב, אבל יש לנו סכסוך במזרח הקרוב, שגם אותו צריך לפתור. אני מאמין שלשון הדיפלומטיה של הממשלה החדשה בראשות דונלד טוסק תיתן תוצאות טובות יותר מזו של הממשלות הקודמות".
בינתיים נמשכת ההסלמה בשיח הרוסי־ישראלי. שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב אמר בראיון לרשת CBS כי "אחרי הפגיעה בקציני משמרות המהפכה - רוסיה קוראת לישראל להפסיק את מעשי הרצח הפוליטיים". עוד אמר: "רוסיה קוראת למנוע דחיקה של פלסטינים מאדמתם ולא תאפשר פינוי שטחים אלו".
דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכארובה פרסמה מסמך שבו קבעה כי המונח "שואה" אינו מתייחס להשמדת יהודים והדפה ביקורת של יד ושם ומשרד החוץ הישראלי. היא אמרה בראיון לרדיו ספוטניק: "נציגי ישראל באו"ם מרבים להתייחס לשואה בהקשר של הסכסוך עם הפלסטינים, וכך נושא השואה הופך לפוליטי".
היא ערכה השוואה בין המצב בעזה לבין השואה: "אלו מראות שלא ראיתי בשום סרט אימה או סרט דוקומנטרי על מעשי הזוועה של המאה ה־20. לא היו שם תאי גזים ואנשים שנקברו חיים בבורות, אבל מה שמספרים על המצב בעזה - זה גיהינום".