עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי וכיום ראש המחלקה לבוררויות בינלאומיות במשרד עורכי הדין הרצוג, שוחח היום (שישי) עם רון קופמן ופרופ' אריה אלדד ברדיו 103fm והביע את דעתו באשר לפסיקה הצפויה של בית הדין הבינלאומי בהאג בנוגע לצו הביניים אותו דורשת דרום אפריקה כחלק מעתירתה נגד ישראל תחת ההאשמה לביצוע רצח עם בפלסטינים.
יוציא צווים נגד ישראל? מומחה מעריך: זו ההחלטה שיקבל מחר בית הדין בהאג
ההליך בהאג הופך את הצורך להציג תכנית לחיים פלסטיניים בעזה לחובה
"יש לנו סיכוי בהאג היום?", שאל קופמן בפתח השיחה, ועו"ד שיינדרוף הסביר: "סיכוי תמיד יש, זה לא גם משחק רק של אחד או אפס, זה לא או שידחו את הבקשה של דרום אפריקה או שיקבלו אותה. רוב הסיכויים שיינתן איזשהו צו, אבל הוא לא בהכרח צו שהולך את כל הדרך שדרום אפריקה ביקשה ומורה להפסיק את הלחימה. יכולים להיות כל מיני סוגים של צווים, ובהתאם חומרת התוצאה מבחינת מדינת ישראל".
על אובייקטיביות השופטים והדעות איתן הגיעו כל אחד ממדינתו, אמר: "יכול להיות שיש שופטים שהם יותר קשובים לעמדות של משרדי החוץ של המדינות שלהן, אני לא חושב שהיה תקדים שאני זוכר ששופט הכריע בניגוד לאינטרס מובהק של מדינת האם שלו, אבל יש הרבה מקרים שנושאים הם לא בליבת האינטרס של מדינה ממנה מגיע השופט, והרבה פעמים השופטים פוסקים לפי תפיסת עולמם. לא יהיה נכון להגיד שהפוליטיקה הבינלאומית לא משפיעה בכלל, אני חושב שזה משפיע אפילו מאוד, אבל גם לא נכון לתאר את זה כאילו כל שופט מקבל הנחיות מהבית ופשוט הכול זו מעין הצגה ונכתב מראש - משהו באמצע".
"בית הדין עצמו אין לו כלים לאכיפה של פסקי הדין שלו, זה לא שהפקידים של בית הדין רצים ברחבי העולם, אוספים נשק או מכריחים מדינות להפעיל סנקציות. אבל יש גופים במערכת הבינלאומית שיש להם יכולת אכיפה, אחד מהם זה מועצת הביטחון", הבהיר, "בהחלט ניתן לראות תרחיש שניתן פסק דין ומדינות ינסו להביא אותו למועצת הביטחון, שם יש לארה"ב וטו, זה לא כזה פשוט להטיל וטו על פסק דין מחייב של בית הדין, אבל אני מאמין שארה"ב תטיל וטו אם ינסו לנקוט צעדים מרחיקי לכת נגד ישראל".
עוד ציין כי "מדינות שונות יכולות לפעול בלי קשר להחלטה של מועצת הביטחון. אבל למשל יש היום הליך תלוי ועומד בהולנד, שבו מנסים פעילים שונים לעתור לבתי המשפט בהולנד כדי שיורו לא למכור לנו חלקים. בינתיים בתי המשפט והממשלה עומדת מול הדבר הזה. אני אומר את זה כדוגמה לסוג הדברים שיכולים לקרות במדינות שונות, זה מגיע לבתי משפט, אפילו מדינות שהן לא עוינות לנו יכולות עם פסק דין קשה מדי של בית הדין, זה יכול לייצר לנו אתגרים מעשיים ולא רק ברמת ההצהרה".
בהמשך הביע שיינדורף את דעתו על אמירתו של עורך הדין האמריקני שלדבריו ישראל עשתה טעות בכך שהתייצבה בהאג. "אם יורו להפסיק את המלחמה ויתנו לדרום אפריקה את כל מה שהיא ביקשה יהיה מקום בדיעבד אולי לשאול את השאלה. אם ישראל לא הייתה מתייצבת בהאג זו הייתה התוצאה, והיה מאוד קשה למדינות ידידות להתעלם ממנה. העובדה שישראל התייצבה תסייע מאוד לצמצם את התוצאה הלא טובה, להביא לזה שלחלק לא מבוטל מהשופטים יהיה את המידע כדי לפסוק לטובתנו או לפחות פחות לרעתנו".
"ראינו שמדינות כמו גרמניה, בריטניה, ארה"ב, התייצבו לצידנו. והיכולת שלהם להתייצב לצידנו הייתה תלויה גם בזה שאנחנו בכל זאת לא בועטים במשפט הבינלאומי אלא מנסים במסגרתו לקדם את האמת האמיתית והאמת שלנו. היו יתרונות לא מבוטלים בהשתתפות הזו", הוסיף.
לסיום, התייחס עו"ד שיינדורף לשימוש בסרטונים שצולמו על ידי מצלמות הגוף של המחבלים שביצעו את הזוועות בשבעה באוקטובר, והסביר את הקושי המצוי בעדויות אלו. "יש בעיה לא קטנה בהליכים האלה הבינלאומיים בכל הנושא של קביעת העובדות. בסוף זה מעין אירוע שבאה דרום אפריקה, מטיחה האשמות שמבוססות על דו"חות שאף אחד לא יכול לברר עד הסוף את מידת הדיוק שלהם. נותנים לך שעתיים או שלוש להציג את העמדה שלך, ובאמת האופן שבו השופטים אחר כך מסיקים מה התשתית העובדתית שעל בסיסה אפשר להכריע, זה דבר שצריך לשים עליו איזשהו סימן שאלה".
"צריך להיזהר עם הסרטונים של הזוועות של שבעה באוקטובר. אני חושב שהם חשובים כדי להציג את ההקשר מול מה אנחנו נלחמים, אבל להיזהר שלא ייווצר הרושם שאנחנו מרגישים שמותר לנו לעשות כאלה. לכן הייתה איזושהי מידתיות באופן שהשתמשו בזוועות, הציגו אותם כדי להסביר את גודל האיום, אבל באיזושהי מידה כדי גם להשאיר מקום להסברים של מה אנחנו באמת עושים באופן שתואם את המשפט הבינלאומי", סיכם.
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm