כבר 113 ימים שהחטופים הישראלים כלואים בשבי החמאס ולישראל אין כל מידע על מצבם הבריאותי. אחד החששות המרכזיים הוא תקיפות מיניות שעברו החטופים והחטופות בעת החטיפה ובזמן השבי ותרחיש הזוועות שבו חטופות נכנסו להיריון. לפני כשבוע פרסמנו במעריב על היערכות מרכזים רפואיים בישראל לאפשרות המחרידה הזו, ובעקבות הפרסום עיתוני העולם סיקרו את הנושא שהוביל גם לדיון בכנסת.
תרחיש האימה: כך נערכים לאפשרות המחרידה - הריון חטופות בשבי החמאס | פרסום ראשון
בין 136 החטופים שעדיין מוחזרים בידי מחבלי החמאס ברצועת עזה גם נשים שחשש כבד נותר מרחף מעליהן ולא דובר מספיק: על פי עדויות שנאספו מחטופות וממצאים נוספים, עולה תמונה מחרידה של מעשי אונס אכזרי, הטרדות מיניות וייתכן שגם מקרי אונס בשבי. הערכות אלה הובילו בשבועות האחרונים לדיונים פנימיים בקרב צוותי גינקולוגים לאפשרות המזוויעה שבו השבויות נאנסו ונמצאו כבר מספר שבועות בהיריון. כל יום שחולף מגביר את הסיכון לאישה ההרה שנמצאת במצב דיכוי חיסוני. התנאים הקשים בשבי וההיגיינה הירודה מעמידים אותן בסכנות זיהומים, סיבוכי ההיריון ופגיעה נפשית קשה בעקבות אונס אכזרי של מחבל רוצח.
בניגוד למדינות בעולם שם אסורה ההפלה או שמותרת עד לשבוע ה-23, בו העובר נחשב ל"בר חיות", החוק בישראל מאפשר לבצע הפלה עד לרגע הלידה. על פי המסתמן, במקרה מחריד של היריון חטופות, תעבור המטופלת ליווי צמוד של צוות מולטידיסיפלינרי שיכלול עובדת סוציאלית, פסיכולוגית, אחות ליווי היריון וגינקולוגית, ולפי בחירתה תוכל לעבור הליך של הפלה באמצעות תרופות או הליך ניתוחי בהפלה מאוחרת.
"המוח האנושי לא מצליח לתפוס מקרה של חטופה בשבי שתצטרך להתמודד לא רק עם ההיריון אלא עם העובדה שהוא נוצר מאונס אכזרי של מחבל רוצח" אמרה הפרופ' טל בירון, יו"ר החברה לרפואת האם והעובר ומנהלת האגף לנשים ויולדות במרכז הרפואי מאיר, "בביצוע הפלה אנחנו מיומנים בכל שלב של ההיריון, אך המדינה תהיה חייבת להתמודד עם התוצאה הרגשית המזעזעת שתותיר צלקות נפשיות לאישה ולמשפחתה למשך שנים".
בעקבות החשיפה במעריב עיתונים ברחבי העולם סיקרו את תרחיש הזוועות: הניו יורק פוסט, סקיי ניוז, הדיילי מייל והסאן הבריטיים, טיימז אוף אינדיה ורשתות נוספות תיארו את היערכות מערכת הבריאות להיריונות אפשריים כפי שפורסמה לראשונה במעריב. בעקבות התחקיר, קיימה גם הכנסת דיון בנושא, בו אמרה ח"כ שלי טל מירון: "אנחנו עשויים למצוא את עצמנו בעוד מספר חודשים פה בכנסת ישראל, מקיימים דיונים שאנחנו לא רוצים לחשוב עליהם", ציינה והוסיפה: "יכולים להיות דיונים על הפסקת היריון בחודשים מתקדמים, דיונים עם הרבנות בנוגע לדת התינוקות ועל מעמדם החוקי. איך אפשר בכלל לדמיין שיח כזה שיתנהל בתוך החברה הישראלית?".
תרחיש האימה: היריון בשבי החמאס - שאלות ותשובות
כמה חטופות נמצאות בסיכון לאפשרות הזוועה של היריון בשבי?
על פי בדיקת מעריב, מבין 136 החטופים שבויות 13 נשים בסיכון החמור.
מה קובע החוק הישראלי בנוגע להפלה?
החוק מאפשר לבצע הפסקות היריון באמצעות ועדה רגילה להפסקת היריון, המורשית לאשר הפלה עד השבוע ה-24 להיריון. משבוע זה ניתן לבצע היריון באמצעות ועדת על שבה רופאים בכירים שדנים בעוברים הסובלים ממום מולד, בעיה נפשית של האם, או גם במקרים מזוויעים של היריון כתוצאה מאונס. בכל מקרי האונס בישראל, שתי הועדות מאשרות תמיד לבצע הפלה.
איך מתבצעת ההפלה?
בשבועות מוקדמים להיריון מתבצעת ההפלה באמצעות הכדורים ציטוטק הגורם לפתיחת צוואר הרחם התכווצויותו ופליטת ההיריון, ומייפג'ין הסותרת את פעילות ההורמון פרוגסטרון שדרוש להתפתחות ההיריון. אולם ככל שחולפים הימים, עולה החשש כי החטופות יאלצו לעבור הפסקת היריון מאוחרת, בה מוחדרות תרופות שמפסיקות את פעילות לב העובר באמצעות מחט. ככל שההפלה מאוחרת יותר, עולה הסיכון הרפואי לאם ולסיכוייה להיכנס להריונות עתידיים.
מי יקבע את תהליך ההפלה?
במידה שיתברר כי מי מהחטופות בהיריון, יוצגו בפניה כלל האפשרויות הרפואיות ועם החלטתה על ביצוע ההפלה, היא תאושר באופן אוטומטי מבלי שהיא תידרש להגיע לוועדות או דיונים כלשהם.
מי ילווה את החטופה המטופלת?
על פי הדיונים המקדימים, אישה שתשוב מהשבי ויתברר כי הרתה, תלווה על ידי עובדת סוציאלית, פסיכולוגית, אחות וגינקולוגית לאורך כל התהליך ולאחריו.