המלחמה בעזה מאיימת לגלוש למלחמה אזורית – והמתח במזרח התיכון כבר מוביל לכניסה של שחקנים חדשים, במה שעלול להפוך לזירה של התגוששות בין המעצמות.
איראן תיכנס למערכה? ארה"ב מגבירה את התקיפות במזה"ת, ונזהרת מהגרוע מכל
איראן הודיעה הבוקר (שני) כי תקיים בהמשך השנה תרגיל ימי רחב היקף עם כוחות של סין ורוסיה, וזאת על רקע המתקפות ההולכות וגוברות של ארצות הברית וחברות הקואליציה על מטרות של מיליציות פרו-איראניות באזור - ובפרט הפעילות בים האדום נגד מתקפות החות'ים.
"האסטרטגיה הכי חשובה שלנו היא לשמור על האינטרסים הכלכליים של איראן בים", נכתב בהודעת הצי האיראני. בהודעה אף צוין כי מטרת התרגיל החריג היא לוודא שאיראן יכולה להמשיך לספק סיוע ל"מדינות וגופים שצריכים את עזרתנו", רמז ברור לכך שלטהרן אין כוונה לסגת מטיפוח וחימוש כוחות הפרוקסי שלה באזור, שפועלים נגד ישראל במלחמה הנוכחית.
התרגיל האיראני-רוסי-סיני מתרחש על רקע פרסומים שונים על דוקרטינה אמריקנית חדשה שממשלו של הנשיא ג'ו ביידן מתכוון ליישם באזור בשנה הקרובה. זאת, במטרה למנף את התמורות המשמעותיות שמחוללת המלחמה בעזה לכדי שינוי משמעותי בסדרי הכוחות במזרח התיכון.
הבוקר דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" כי קידום הדוקטרינה הזו – שעיקרה בלימת ההשפעה האיראנית – נמצאת בלב ביקורו הנוכחי של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן במדינות האזור בימים אלה.
בשבוע שעבר טען העיתונאי האמריקני המקורב לממשל תומאס פרידמן כי לדוקטרינה החדשה של הנשיא ביידן יהיו שלושה "מסלולים", כהגדרתו בטור שפרסם בניו יורק טיימס. לדבריו המסלול הראשון הוא עמדה נחרצת ונחושה כנגד איראן, לרבות תגובות צבאיות נגד שלוחיה באזור. המסלול השני הוא הכרה במדינה פלסטינית מפורזת, שתתבצע רק לאחר שהפלסטינים יפתחו מערך של מוסדות ויכולות ביטחונית מוגדרות ואמינות כדי להבטיח שמדינה כזו תהיה בת-קיימא ולעולם לא תוכל לייצר איום ביטחוני על ישראל. פקידים בממשל ביידן התייעצו על כך עם מומחים צבאיים בארה"ב ומחוצה לה.
המסלול השלישי הוא ברית ביטחונית עם סעודיה, שכוללת נורמליזציה עם ישראל. המסלול הזה ייצא לפועל אם ממשלת ישראל תהיה מוכנה לאמץ הליך דיפלומטי שיוביל למדינה פלסטינית מפורזת לאחר שהרשות הפלסטינית תעבור שינוי מהותי, כפי שצריך להתבצע על פי המסלול השני. "אם הממשל יצליח להוציא לפועל את המסלול, דוקטרינת ביידן עלולה להפוך למערך האסטרטגי הגדול ביותר מאז הסכם הסכמי קמפ דייוויד ב-1979", טען פרידמן. עם זאת, לדבריו "שלושת המסלולים חייבים להיות קשורים אחד בשני, כדי שהדוקטרינה תצליח".
"ה-7 באוקטובר כפה על ממשל ביידן חשיבה יסודית חדשה על המזרח התיכון", הוסיף, "לכך ניתן להוסיף את התגובה הישראלית נגד חמאס, שגרמה למותם של אלפי אזרחים פלסטינים חפים מפשע, המתקפות על ארה"ב ברחבי העולם, חוסר היכולת של ממשלת הימין בישראל להוציא לפועל תכנית מדינית בסוגיית 'היום שאחרי המלחמה' ביחד עם שותפים פלסטינים שאינם קשורים לחמאס".
בהמשך, ציטט פרידמן את נאדר מוסביזדה, יועץ בכיר למזכ"ל האו"ם דאז קופי אנאן, שכינה את "דוקטרינת ביידן" המתהווה כ"אסטרטגיית החישוב הכפול": "יש לקרוא תיגר על הבלוף של איראן, ובמקביל להגיע ליוזמה חסרת תקדים של הנחת תשתית למדינה פלסטינית מפורזת, דבר שלא נעשה לעולם. כל מסלול צריך את השלב הקודם כדי להצליח - כך זה יחזק את הלגיטימציה בארה"ב לפעול נגד טהרן, ויבודד את הרפובליקה האסלאמית מבחינה צבאית ופוליטית". פרידמן הוסיף בעצמו כי יש לקרוא תיגר גם על ה"בלופים של נתניהו"' - שכן וושינגטון 'סבלה ממנו' בכך שניסה למנוע כל צורה של מדינה פלסטינית".