ביידן הכריז על הקמת נמל צף זמני בעזה להעברת מזון, מים ואספקה רפואית, המסדרון הימי דרך קפריסין יאפשר לאמריקאים להשלים סיוע שמגיע לעזה ממעבר רפיח ומישראל, אולם כמות המשאיות שעוברות כיום (פחות מ-200 ביום) לא מספיקות לכמות הסיוע הדרושה בעזה, בעיקר בגלל כמות הפליטים הגדולה שיש ברצועה.
ביידן והאג'נדה הפרו-פלסטינית: האמת מאחורי הקמת הנמל הימי בעזה
ביידן בצעד דרמטי: יכריז על הקמת נמל בעזה להכנסת סיוע הומניטרי מהים
סוג כזה של מבצע מקרא בצבא האמריקאי "מבצע לוגיסטי משולב מעבר לחוף", באנגלית Joint Logistics Over-the-Shore, ובקיצור JLOTS, הוא אחת מן היכולות האסטרטגיות של צבא ארצות הברית לפרוק ספינות באזורים בהם אין נמלים, או שהנמלים הקיימים לא מאפשרים לפרוק בהם סחורה בגלל עומק או בגלל שהנמלים הרוסים. הקמה מתבצעת על ידי צוות לוגיסטי משולב של הצי והצבא האמריקאי.
האמריקאים בחרו להקים נמל צף, מכיוון שהנמל שקיים היום בעזה, הוא נמל מים רדודים אשר מתאים לסירות דייג ולא לספינות מטען. ולכן כדי להביא ציוד רב, על האמריקאים לבנות נמל בעזה. אמנם ישנה אפשרות להשתמש בנמל אשדוד כדי לפרוק ציוד ולהעביר אותו לעזה דרך מעבר ארז, אולם ישראל איננה מעוניינת להעביר סחורה לרצועה בגלל המצב הפוליטי עם משפחות החטופים. נמל מים עמוקים נוסף שנמצא באל עריש, יכול לקלוט כמויות גדולות של סחורה, אולם בגלל בדיקת הסחורות במעבר רפיח, לא ניתן להכניס כמות גדולה של משאיות לרצועת עזה. לכן, העברת סחורה ומזון באמצעות נתיב ימי, הרבה יותר יעילה מאשר העברת סחורה במשאיות או הטלת מזון מהאוויר.
הצבא האמריקאי מתאמן באופן קבוע על מבצעים להקמת נמלים, בשנה שעברה נערך תרגיל הקמת נמל באוסטרליה, בשנים האחרונות נערכו תרגילים כאלו בארצות הברית, אירופה, בקוריאה ומקומות רבים בעולם. לצבא האמריקאי יש ניסיון עם הקמת נמלים כאלו כבר מהמאה ה-19, וב-100 שנה האחרונות הצבא האמריקאי הקים נמלים כאלו בנחיתה בנורמנדי ב-1944 במלחמת העולם השנייה, במלחמת קוריאה, במלחמת ויאטנם, במלחמת המפרץ, במשבר בסומליה ב-1994, במלחמת עיראק ובשלל מבצעים שונים.
הנמל עצמו הוא מזח מיוחד מורכב כמו לגו ענקי: המזח יהיה עשוי מצופי ברזל באורך של 12 מטרים כל אחד, שמתחברים אחד לשני עד לאורך של 550 מטר. המצופים מאפשרים הרכבה מהירה של חלקים למעבורת, וגם כביש גישה לעבר החוף. אפשרויות נוספת בנמל הן ספינות תדלוק שמעבירות את הדלק למכלי אחסון בקרבת החוף.
היתרונות של הנמל הן שבעוד שמטוס סיוע אחד יכול להוריד בהצנחה אחת כמות מזון של מכולה אחת. הנמל עובד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, מסתייע במנופים, רחפות ועגורנים לפריקת אוניות, כך שניתן להעביר כמויות גדולות של ציוד ומטען חוף.
אולם, למרות שהאמריקאים אמרו כי חיילים אמריקאים לא יצטרכו לרדת לחוף בעזה, אני לא רואה אפשרות שהם לא יאבטחו את המבצע בחוף, ויהיו חייבים לאבטח את הנמל, בעוד שצה"ל יצטרף ויתן הגנה היקפית למנוע מהחמאס וחמושים אחרים להתקרב לנמל.
בחוף עצמו יתמקמו חיילים וכלי הנדסה בשביל להגן על החוף ולבנות מקומות לפריקת הסחורה ואחסונם. אפשרות נוספת היא להביא אוניות גדולות עם ציוד ולהעביר את הציוד לחוף בעזרת נחתות. לצד היתרונות יש גם סיכונים, הכנסת כמויות גדולות של סיוע במקום אחד יכולה להיות מסוכנת לצבא האמריקאי שיכול להיות מותקף על ידי החמאס ברקטות, ארטילריה וטילי נ"ט. איום נוסף על הכוחות האמריקאים, הוא טילים נגד ספינות שבידי החיזבאללה, כמו טיל ה-C-802 שפגע באח"י חנית במלחמת לבנון השניה, שלו יש טווח של 120 ק"מ. איום זה יכניס את הספינות האמריקאיות לטווח הטילים של החיזבאללה, שלא היסס בשנות השמונים לתקוף מטרות אמריקאיות במזרח התיכון בעידוד ובתמיכה איראנית.
לפי הדיווחים הנמל יוקם בקצה מסדרון נצרים (כביש 749), דרומית לעזה ויאפשר לארצות הברית לפרוק ציוד ומזון לעזה בכמויות גדולות מבלי שהאוכל יפול לידי החמאס. האספקה תגיע לעיר עזה בצורה רציפה, ולא יהיה ספספור במזון.
אתמול דווח כי ספינת הצבא גנרל פרנק ס. בסון מחטיבת המשלוח השביעית יצאה מנורפולק, וירג'יניה בדרך למזרח הים התיכון ותשתתף בבניית המזח הצף הזמני מול חופי עזה. הספינה הינה ספינת תמיכה לוגיסטית, והיא נושאת את הציוד הראשון להקמת מזח זמני. חשוב להדגיש כי מדובר בתהליך מורכב וארוך והאמריאים מדברים כי יקח להם כ-60 ימים להשלים את הנמל.
הסחורה תגיע ללרנקה בקפריסין, תעבור בדיקה ביטחונית (גם ישראלית לפי הדיווחים) ומשם האמריקאים ישיטו אותה לנמל בעזה. מעל 1000 חיילים אמריקאים ישתתפו במבצע, בעוד שאת אזור החוף יאבטח הצבא הישראלי.
ישנה גם שאלה חשובה שאין עליה תשובה כרגע, מי יחלק את הסיוע ברגע שהוא יגיע לרצועת עזה, ברור לכל הצדדים כי החמאס לא יכול להיות אחראי על חלוקת הסיוע, האו"ם וארגונים לא ממשלתיים לא יוכלו להיות שחקנים משמעותיים בחלוקת המזון, בעיקר אחרי שישראל מחרימה את אונר"א, אולם גם אז, לא ברור איך הם יוכלו להגן על הסיוע, ולדאוג שהחמאס לא יחרים אותו, או קבוצות חמושים אחרות לא יקחו את הסיוע כפי שראינו לאחרונה ברצועה.
