חלק ממאמץ ההסברה של ישראל לעולם ובשל האנטישמיות ההולכת וגואה מאז מאורעות ה־7 באוקטובר הקימה קרן מיראז' ישראל מערך הסברה בשפה הפרסית, שקהל היעד שלו הוא האיראנים ברחבי העולם. הדוברים עברו הכשרה להסברה על ידי ארגון Stand With Us והחלו לפעול. במסגרת המערך נפתחו עמודי פייסבוק וחשבונות ברשת X (טוויטר), טיקטוק, אינסטגרם וטלגרם רשמיים בפרסית שמשתפים תוכני הסברה מתורגמים ובנוסף, המתנדבים מייצרים גם תכנים עצמאיים מותאמים. במערך לוקחים חלק מעל ל־750 מתנדבים ומתנדבות דוברי פרסית במטרה להעלות את המודעות לאירועי ה־7 באוקטובר ולחזק את הלגיטימציה הישראלית בקרב דוברי השפה בכל העולם.
מי שהגתה את הרעיון למיזם היא סיגל אפריאט כהן, מנהלת תוכניות בקרן מיראז', שעלתה ארצה מאיראן ב־1990. “ב־7 באוקטובר, כשפרצה המלחמה, כולנו היינו מחוברים לחדשות כמו אינפוזיה 24/7, ואותי דווקא עניין הסיקור התקשורתי של מתקפת ה־7 באוקטובר ברשתות החברתיות ובחדשות באיראן", היא מספרת.
“התחברתי בעיקר לקבוצות טלגרם כי שם האיראנים יותר פעילים, וראיתי שיש המון שנאה ואנטישמיות כלפי ישראל, למרות הטבח הנורא שעברנו. לא הייתה שם טיפת אמפתיה כלפי ישראל, והיו שם כמובן גם שקרים שלא היו ולא נבראו. התחלתי להגיב שם אבל מתוך אלפי ההודעות בטלגרם נגד ישראל קולי לא נשמע, ואז עלה לי הרעיון שאני לא צריכה להיות בתוך זה לבד אלא שכל דוברי הפרסית בישראל יכולים להתגייס ולהירתם למערכת ההסברה הזו.
כיוון שקרן מיראז' היא הפלטפורמה הגדולה ביותר לקהילת יוצאי איראן בישראל, היה לנו מאוד קל לגייס את המתנדבים. פניתי לקרן שהבינה את המשמעות והחשיבות של התוכנית, הרימה את הכפפה והחלטנו להקים פרויקט הסברה בשפה הפרסית. בסוף אוקטובר, בפרסום אורגני לחלוטין, נרשמו תוך פחות משבוע 750 מתנדבים מהארץ ומהעולם, ו־450 מתוכם עברו הכשרה מדוקדקת לצורך ההסברה. השאר לא יכלו לעבור הכשרה בגלל הפרשי שעות ועניינים טכניים אז הם מתנדבים בפרויקט באופן אחר. במהלך ההרשמה ראיתי מנעד מתנדבים מגוון שאפשר לנווט אותו לקבוצות ידע וליצור השפעה יעילה בהיבט ההסברתי".
“לפתוח את הלב"
לדברי אפריאט כהן, המיזם מחולק למספר קטגוריות הכוללות מתנדבים מתאימים: קבוצת תוכן האמונה על איתור תכנים, קבוצת תרגום המתרגמת את החומרים, קבוצת עורכי וידיאו והטמעת כתוביות שעורכת את סרטוני הווידיאו, קבוצת סושיאל מדיה המנהלת את הרשתות החברתיות וקבוצת השגרירים שתפקידם להפיץ את כל תוכני המיזם ברשתות החברתיות.
“המטרה שלנו היא להגיד את כל האמת על ישראל בשפה הפרסית כדי שכל איראני באיראן ובעולם ישמע את הצד של ישראל", היא מסבירה. “אנחנו לא מדברים נגד השלטון באיראן, אנחנו לא גוף שמתעסק בפוליטיקה, אלא האג'נדה שלנו היא נטו לספר את הצד של ישראל, ומיום ליום אנחנו מבינים שכשבן אדם שומע הסברה בשפה האנגלית או העברית אז מראש הוא מרגיש שמוכרים לו אג'נדה, אבל כשנאמרת אמרה בפרסית על ישראל אז הם מניחים שזו אמרה שלילית כי מי ידבר לטובת ישראל בפרסית. הפכנו כאן את היוצרות ושברנו פרדיגמה, כי כשהצופה שומע את השפה הפרסית, השפה שנוגעת לו ברגש, בבית ובמשפחה – זה יכול לפתוח לו את הלב ולגרום לו לשמוע את המסר".
את רואה תוצאות?
“אנחנו מקבלים המון הודעות פרטיות באינסטגרם של איראנים דווקא מאיראן, שהם פחות קהל היעד שלנו כי אנחנו פונים בעיקר לאיראנים באירופה ובארצות הברית, והם מודים לנו על הנגשת המידע והבאת האמת, כי זה לא משהו שהם מכירים או יודעים. באיראן לא ישדרו להם בחדשות את הצד ההומניטרי של ישראל אלא יספרו רק כל מה שאנטי־ישראלי, ואנחנו כאן כדי להציג את ישראל בצורה אחרת בשפה הפרסית. בימים אלה אנחנו גם מפיקים ויוצרים סרטוני הסברה עם שחקנים איראנים. למשל ביום האישה הוצאנו סרטון על האונס וההתעללות המינית שעברו נשים ישראליות ב־7 באוקטובר, והשבוע צפויים לצאת עוד שני סרטונים שהפקנו".
מה האתגר שניצב בפניכם?
“האתגר שלנו הוא שלא יחסמו לנו את העמודים. בגלל הפרופגנדה שאנחנו מייצרים, במיוחד בטיקטוק, אז העמודים שלנו מדווחים בכמויות אדירות וסגרו לנו פעמיים את העמודים, אז האתגר הגדול שלנו כרגע הוא להיזהר בתכנים ולהיות מתונים ככל האפשר, אבל האמת היא לא מתונה והאמת כל כך זועקת שאי אפשר להמתיק אותה. זו המציאות והמציאות לא מתוקה. זה אתגר".
“האנשים מקרן מיראז' הכירו אותי מאיראן, אז עבדתי בארגון של יהדות איראן, וגם יש לי תואר שני בספרות, וזו הסיבה שפנו אליי", מספרת מוז'גן קוצ'קזאדה, שעלתה ארצה מאיראן לפני 23 שנה ומתנדבת במיזם בתמלול, תרגום והסברה.
“אנחנו מקבלים בדרך כלל טקסטים או סרטונים או חומרי הסברה ישראלית בעברית, ודרך תרגומם לפרסית אנחנו יכולים להשפיע על דעת הקהל - גם איראנים באירופה ובארצות הברית וגם קהל איראני מאיראן. בגלל שרוב המתרגמים בקרן הם אנשים שמכירים את התרבות האיראנית הם יודעים איך להשתמש במילים שיכולות להשפיע על האיראנים ולשנות את הדעות שלהם לגבי ישראל. אני חושבת שזה מיזם מבורך, והבנתי שלפני המיזם הזה אנשים לא ידעו בכלל מה זו ישראל ורק ידעו שישראל מדינה לא טובה שעושה עוול לפלסטינים, אבל ברגע שאנחנו מסבירים את הצד שלנו בפרסית אז אנשים מבינים יותר. מאוד חשוב לשים דגש גם על בחירת המילים כדי שזה יהיה קרוב ללבם של הפרסים, זה משפיע עליהם מאוד ואני יודעת את זה לפי הפידבקים שאנחנו מקבלים".
דיברת על הדגש בבחירת המילים. הסבירי.
“אני חושבת שכשמדברים לאיראנים בשפה שלהם זה יכול להשפיע הרבה יותר מאשר שהם יראו סרטון באנגלית או בצרפתית או בערבית. כשאני מתרגמת, בראש מעייניי נמצאת בחירת מילים שיכולות להשפיע. למשל, אם יש סרטון שקשור למי שאמא שלו בשבי חמאס בעזה, אז אני מאוד מתרכזת בבחירת מילים שמקשרות את הסרטון לערך משפחתי שהוא ערך עליון באיראן ומאוד מדבר אליהם. אני משתמשת בערכים שלהם כדי ‘למכור' להם את הסיפור האמיתי. אני בוחרת מילים שישפיעו רגשית על האיראנים כי זה עם שרגש מאוד משפיע עליו.
חשוב לציין שאני חושבת שההסברה הישראלית לא מתנהלת במקום הנכון: אם אנחנו רוצים לנצח במשחק הזה, אנחנו חייבים לשחק לפי הכללים שהם משחקים ולא לפי מה שאנחנו רוצים לעשות בתור מדינה דמוקרטית. צריך לשחק את המשחק. אתה לא יכול לבוא לאיראנים בגישה שעובדת בישראל כי זו תרבות אחרת, לכן אנחנו מעבירים את המסרים בדוגמאות ובצורות שהם יבינו".
כמה זמן את משקיעה בזה?
“הרבה. בעיקרון אני עובדת בתוכנית של משרד העבודה ויש לי עבודה עמוסה, אבל כל שעות אחר הצהריים שלי עד השעות הקטנות של הלילה מוקדשות לתרגום, הגהה, תמלול והסברה למען המיזם הזה. אני עושה את זה באהבה גדולה".
“גילו ישראל חדשה"
בטי גושן, המתנדבת בתרגום במיזם, עלתה מאיראן לישראל לפני 35 שנה ומרגישה בהתנדבות הזו שליחות. “אני מעצבת פנים במקצועי ושמעתי על המיזם דרך חברים ומאוד שמחתי כי יש אנשים מאוד ניטרליים באיראן שלא יודעים את כל האמת על ישראל, וההסברה הזו מבורכת. מלבד התרגום, אני בעצמי מוצאת הרבה סרטונים שיכולים להשפיע בהסברה לטובת ישראל אז אני בעצמי גם מאירה את תשומת לב החברים במיזם".
עד כמה את מאמינה באפקט של ההסברה?
“מאמינה בזה מאוד. האיראנים לפעמים כותבים לי גם שטוב להם לדעת על ישראל וכי אמרו להם כל השנים דברים אחרים. לדעתי צריכים לחזק את החזית ההסברתית באיראן. במשך 45 שנה (מאז המהפכה האיראנית של האייתוללה ח'ומייני ב־1979) השלטון האיראני עושה מישראל מפלצת, וכשהם רואים צד אחר הם מבינים ששטפו להם את המוח. יש איראנים שאומרים שהיו רוצים לבקר בישראל ולפגוש חיילים ישראלים שמרגשים אותם. אחד העמים שצריכים באמת להראות להם את האמת הוא העם האיראני. אתה יודע שהם בטוחים שאנחנו אוכלים דם של בני אדם? אני הסברתי להם שאסור לנו אפילו לאכול דם של בעלי חיים. לא הייתה הסברה ישראלית לאיראן עד מלחמת ‘חרבות ברזל'. הם הופתעו לראות שגם דרוזים וגם ערבים מתגייסים לצה"ל ולוקחים חלק במלחמה. הם גילו ישראל ‘חדשה' שלא הכירו לפני כן. זו המהות של כל ההסברה הזו".
“כל תחום ההסברה הוא משהו שלא צריך להיות בעקבות אירוע טרגי כמו מלחמה אלא זה משהו שצריך להיות בשגרה כי ישראל צריכה את זה", אומרת אפריאט כהן. “לצערנו הרב ישראל צריכה את ההסברה הזו גם בימי שגרה ולא רק בימי מלחמה, זה צריך להיות באופן תמידי וקבוע".
“קרן מיראז' פועלת מעל לשני עשורים עם קהילות יוצאי איראן. לאנשי הקהילות חשוב לשמר את התרבות ואת המורשת שלהם מהמקום שבו חיו יהודים רבים מעל ל־2,000 שנים", מסכמת ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל. “אני מאוד גאה לראות איך אותן קהילות נרתמו בזמן כל כך קצר להתנדב במיזם החשוב הזה. המיזם הזה נותן לי את התקווה שאפשר לקרב ולהגיע לאלפי איראנים בעולם ולשנות את עמדותיהם כלפי יהודים וכלפי ישראלים".
