שגרירות איראן באו"ם הודיעה הלילה (ראשון) ברשת X כי מתקפת הכטב"מים וטילי השיוט ששיגרה לעבר ישראל ישירות משטחה וגם על-ידי שלוחיה הייתה תגובה לחיסול חסן מהדווי בדמשק. לדבריה, "מבחינתנו העניין הסתיים - אלא אם המשטר הישראלי יעשה טעות נוספת".
מטחים ויירוטים רבים בכל הארץ; גורם מדיני: ״ישראל תגיב בהתאם״
"פעולה חסרת תקדים, מגנים בחריפות": זעם בעולם על איראן
"תקפנו את המשטר הציוני בהתאם לסעיף 51 לאמנת האו"ם (תקיפה לשם הגנה עצמית) בעקבות התקיפה בדמשק. העניין הסתיים, אך המשטר הישראלי עלול לעשות טעות נוספת ואז התגובה של איראן תהיה חמורה הרבה יותר. זה עימות בין איראן והמשטר הישראלי, ארה"ב צריכה לשמור מרחק", נכתב.
המנהיג העליון של איראן ח'מנאי הבהיר: "המשטר הציוני הזדוני ייענש". גם משמרות המהפכה יצאו בהודעה רשמית: "תקפנו מטרות ספציפיות בישראל באמצעות טילים וכטב"מים". שר ההגנה האיראני הוסיף ש"כל מדינה שתפתח את המרחב האווירי או השטח שלה לישראל כדי לתקוף את איראן תקבל את התגובה הנחרצת שלנו".
בצל ההודעה האיראנית, הבית הלבן הבהיר כי "ארה"ב תעמוד לצד ישראל". במקביל לתקיפה, קיים נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הערכת מצב יחד עם בכירי מערכת הביטחון האמריקאים. "המחויבות שלנו לביטחונה של ישראל מפני איומים מצד איראן ושלוחותיה מוצקה", כתב הנשיא ברשתות החברתיות. גורמים אמריקאים מסרו כי המתקפה האיראנית היא ״התממשות התרחיש הגרוע ביותר״ ועלולה להצית מלחמה אזורית".
בטור שפרסמה בסוף השבוע ב"מעריב" ד"ר ענת הוכברג-מרום העריכה כי בראייה אסטרטגית רחבה, לצד הגדלת הסבירות לאסקלציה ביטחונית משמעותית, כבר עתה מסתמן כי מדובר החיסול בדמשק הוא מהלך קריטי שמאתגר משמעותית את מאזן ההרתעה ו"כללי המשחק" שהתקיימו עד כה בין ישראל לאיראן. הוא הפך את מלחמת הצללים, שהתנהלה בעיקר בין מערכות הביטחון וארגוני המודיעין שלהן והשלוחים של איראן, למערכה גלויה ומורכבת, מרובת שחקנים, ממדים וזירות. מערכה שנכנסת לשלב חדש ומסוכן ביותר.
עוד כתבה כי כל פעולת גמול איראנית ישירה, עקיפה באמצעות השלוחים שלה, או משולבת, מגבירה את הסבירות להתרחבות חרבות ברזל לכדי מלחמה אזורית כוללת. לא בכדי, על רקע זה ובכלל, מיהרה ארה"ב להצהיר כי אינה מעורבת בתקיפה בדמשק. חרף תמיכתה המאסיבית בישראל, קשריה עם רבות ממדינות המזה"ת ונוכחותה במפרץ הפרסי, ולמרות האיבה ההדדית, הפערים האסטרטגיים והמחלוקות האידיאולוגיות ביניהן – ממשלות וושינגטון וטהרן חולקות אינטרס משותף.