מאמר המערכת של עיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" שפורסם בסוף השבוע מתייחס להחלטת בית הדין בהאג להורות לישראל לעצור את המבצע הצבאי ברפיח.
פחות מחצי שנה לבחירות בארה"ב: הבשורה הקשה שקיבל ביידן
חייל מילואים איים על שר הביטחון והרמטכ"ל במרד; כך הגיב נתניהו
ביום שישי פסק בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) כי על ישראל "להפסיק מיד את מתקפתה הצבאית" ופעולות אחרות ברפיח, "אשר עלולות להביא על הקבוצה הפלסטינית בעזה תנאי חיים שעלולים להביא להשמדתה הפיזית, כולה או חלקה". במאמר מערכת של העיתון האמריקאי 'וול סטריט ג'ורנל' טוענים, כי זו הייתה התחזית הנוראה של אויבי ישראל לפני תחילת מבצע רפיח, אך היא אינה משתקפת בשטח.
"הקבוצה היחידה שישראל שואפת להשמיד ברפיח היא חמאס. מאז תחילת הפלישה לעיר לפני קרוב לשלושה שבועות, ישראל פינתה בצורה מקצועית כמיליון תושבים מעזה. מכיוון שחמאס אינו צד במשפט בבית הדין הבינלאומי, פסק הדין אינו דורש ממנו דבר, בעוד שנראה שהוא מורה לישראל להפסיק באופן חד-צדדי את הלחימה במעוז האחרון של המחבלים", נכתב.
"מה לגבי הישראלים המוחזקים חטופים ברפיח? בית הדין הבינלאומי יודע שחמאס מסרב לשחרר אותם, מה שפסק הדין מכנה "מטריד ביותר". ובכן, תודה, אבל השופטים מבקשים למעשה מישראל לנטוש את החטופים. כמו רוב פסקי הדין מהאג, גם מפסק דין זה יתעלמו. ישראל טוענת בצדק שהיא כבר מצייתת לרצון בית המשפט - המתקפה שלה ברפיח אינה רצח עם, ולכן אין צורך לעצור אותה. אף מדינה במקומה של ישראל לא יכולה לנהוג אחרת.
בית הדין הבינלאומי גם מורה לישראל לפתוח את מעבר הגבול רפיח ממצרים. במשך שבועות ישראל מתחננת למצרים לפתוח את המעבר הזה. אך מאחר שישראל, ולא חמאס, שולטת כעת בצד העזתי של הגבול, מצרים סירבה, ועיכבה 2,000 משאיות סיוע. רק לאחר ששיחת נשיא ארה"ב ביידן, עם נשיא מצרים ביום שישי, הסכימה קהיר לפתוח מחדש את המעבר. אבל למה בית הדין הבינלאומי האשים את ישראל?"
הייתה דעת מיעוט מעניינת בבית המשפט. ג'וליה סבוטינדה מאוגנדה כותבת: "סמכות בית המשפט מוגבלת לאמנת רצח העם", ו"אין סימנים לכוונה רצחנית מצד ישראל". התביעה שהגישה דרום אפריקה כוללת דוגמאות לרטוריקה לכאורה רצחנית מישראל, אך התשובה שלה יעילה מאוד", הדגיש העיתון האמריקאי.
בסוף דבריו כתב כי כי "הרוב המכריע של ההצהרות התייחסו להשמדת חמאס ולא לעם הפלסטיני", היא אומרת. כמה "הצהרות סוררות" של פקידים לא מעורבים "זכו לביקורת קשה מצד הממשלה הישראלית עצמה". היא מוצאת ש"דרום אפריקה הוציאה את הציטוטים מהקשרם או פשוט לא הבינה", אך מציעה גם מניע אחר: "דרום אפריקה, ובמיוחד גורמים מסוימים בממשלה, נהנו וממשיכים ליהנות מיחסים עם הנהגת חמאס.
ההיפוך של המשפט הבינלאומי הוא דבר מדהים: חמאס טובח באזרחים ישראלים ומסתתר מאחורי אזרחיו כדי שישראל תואשם. השופט נוואף סלאם מלבנון, המכהן כנשיא בית הדין, הפגין הטיה מזעזעת. הוא מגנה את ישראל מזה עשורים ופעיל בפוליטיקה הלבנונית, לאחר שהיה פעמיים מועמד לראשות הממשלה מאז הצטרפותו לספסל השופטים בהאג.
האופי השקוף של פסיקת בית הדין הבינלאומי מקל על דחייתה. ישראל מתקדמת ברפיח ומתכוונת לעצור בעוד כמה שבועות כשהמשימה תושלם. רק כאשר חמאס יובס ברפיח, המלחמה בעזה תוכל לדעוך".