עולם השחמט הוא עולם אניגמטי, במיוחד עבור מי שאינם בקיאים באחד מסוגי הספורט המאתגרים בעולם. מי שבכל זאת בקיאים ברזי המשחק, מבינים עד כמה מופלאים הם הישגיו של גארי קספרוב, המאסטר הרוסי בשחמט שהצליח בשנים 2000־1985 להיות האיש הבלתי מנוצח בעולם בתחומו.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
את אחת התבוסות המשמעותיות והנדירות בקריירה שלו חווה קספרוב דווקא מול יריב מלאכותי, מחשב־העל IBM לש Deep Blue, בשנת 1997. זו הייתה הפעם הראשונה שמכונה הצליחה להוות אתגר משמעותי לשחקן הטוב בעולם. קספרוב עצמו היה מעורב בפיתוח החדשני שהוביל בסופו של דבר לתבוסתו החד־פעמית והבלתי נשכחת, אך יצר נקודת ציון טכנולוגית מתבקשת שהעמידה את המחשבים כישויות־על בשחמט, שאליהם איש אינו יכול להשתוות.
בחודש שעבר ביקר קספרוב בישראל לשם קבלת תואר דוקטור של כבוד ממכון ויצמן למדע, סיפר על חוויותיו כשחמטאי, על עזרתו בקידום ופיתוח הבינה המלאכותית ובעיקר דיבר על דעותיו הנחרצות על מולדתו רוסיה, על נשיאה פוטין, ועל התנהלותה האכזרית באוקראינה.
במהלך ביקורו נפגש קספרוב עם עמיתים Improvate, פלטפורמה שבסיסה בהרצליה ובלונדון, ומחברת בין חברות חדשנות ישראליות לחברות המתמחות בסייבר, בינה מלאכותית, ביטחון פנים והגנה ברחבי העולם. קספרוב משמש כחבר מועצת המנהלים של Improvate ומסייע בייעוץ ללקוחות המשרד. כמו כן, במהלך ביקורו חיזק את תמיכתו בחברות ישראליות שהמשיכו לפתח את עסקיהן בזמן מלחמה.
משחמטאי ל"טרוריסט"
קספרוב, שעוסק בפיתוח וקידום בינה מלאכותית, מזהיר מהסכנות ואומר שחלק מהטכנולוגיות המבוססות AI עלולות לאיים על העולם, אך מדגיש כי הבעיה אינה הטכנולוגיה עצמה כמו האנשים ששולטים בה. “אסור לנו להתעלם מהעובדה שבינה מלאכותית היא טכנולוגיה שבשימוש לא נכון גם עלולה להזיק”, הוא מסביר. “הלורד ביירון היה בין הראשונים שהזהירו מפני הסכנות שיכולות להוות המכונות על החברה, בנאום בבית הלורדים ב־1812, מחשש שהן עלולות לאיים על מקומות עבודה ולהרוס חיים. הוא תיאר ברהיטות את הזוועות והרעות שמכונות עלולות להביא. ובכל זאת, תרחישים אלו אינם צריכים לעורר פחד באנשים אך דורשים זהירות”, מרגיע קספרוב.
“טכנולוגיה בידיים של אלה שמעדיפים להרוס ולא לבנות היא נשק מסוכן. לעולם החופשי כבר אין לוקסוס להיות מופרד מהעולם הלא חופשי על ידי חומת ברלין, אמיתית או דמיונית, אין יותר מסך ברזל”, אמר.
“AI היא לא רק מכונה שעושה אותנו חזקים או מהירים יותר. זה משהו שמאתגר אותנו כבני אדם. עם זאת עדיין מדובר רק בטכנולוגיה, אבל אל לנו להתעלם מהשחקנים הרעים שיכולים לשלוט בה. לבני אדם עדיין יש מונופול על הרוע, והאתגר האמיתי הוא שטכנולוגיה מודרנית שמתפשטת ברחבי העולם במהירות האור יכולה לגרום להרס, מאחר שעדיין ישנה השפעה של המערכת הפוליטית הישנה וחלקים מהמין האנושי חיים במדינות שאינן דמוקרטיות, חלקן טוטאליטריות. השינוי צריך לבוא בדמות הצבת מכשולים בדרכם של אלה הרוצים לתמרן את הטכנולוגיה המודרנית”, הוסיף.
למרות החששות הללו, קספרוב מרגיע שידו של העולם החופשי על העליונה, אך טוען שמדינות העולם החופשי ייאלצו בשלב מסוים לעשות חשבון נפש רציני. “כל הכלים שהומצאו בעולם החופשי זמינים בכל מקום”, הוא אומר. “פתאום יש לך מצב שבו לאנשים שמגיעים מחברות המבוססות על מבנים חברתיים מהמאה ה־15 וה־16 יש כלים מהמאות ה־20 וה־21 שהם יכולים לתמרן איתם כדי לשלוט במדינות שלהם. גישה לטכנולוגיה זו הופכת אותם למסוכנים הרבה יותר. אבל זה המחיר של הגלובליזציה. אם אנחנו רוצים להעלות את רמת החיים, אנחנו לא יכולים לעצור את התפתחות הטכנולוגיה”.
עוד מוסיף קספרוב כי העולם החופשי מתקרב לקו פרשת מים שבו יצטרך לחזור לדרכים הישנות של פתרון משברים, להילחם ולנצח במאבק הטוב או להיות נידונים לקיום הרבה פחות ידידותי, חופשי ומכיל. “הפכנו לרכים, אולי מדי”, הוא אומר. “אני בא ממדינה שבה למדנו להיות קשוחים. לא צריך לספר לנו על האכזריות של הקומוניזם או הפשיזם, אבל רוב האנשים שנולדו לעולם החופשי, בארצות הברית ובאירופה, כבר לא מוכנים להילחם. הם חושבים שאפשר לנהל משא ומתן כדי לצאת ממשבר, הם לא מבינים שאנחנו בעיצומה של מלחמה, וצריך לנצח בה, או להפסיד בה”.
קספרוב, שנאלץ לעזוב את רוסיה ועבר לניו יורק עם משפחתו, "שודרג" לאחרונה בטייטל שנצמד לשמו כאויב רוסיה: “אני טרוריסט ברוסיה, הפכתי מ’סוכן זר’ ל’קיצוני’ ועכשיו אני ‘טרוריסט’. רבים מעמיתיי הם ‘טרוריסטים’. נעצרתי שלא בפניי ואני חושד שיש צו מעצר נגדי בפועל. כמה מעמיתיי הורשעו שלא בפניהם. אנו מאמינים שיש להפיל את המשטר (של פוטין) כי הוא פוגע במדינה שלנו, כמו גם בעולם”.
קספרוב שומר על עצמו באופן מיוחד בימים אלה, ואפשרויות הנסיעה שלו מוגבלות כעת לקבוצה קטנה של מדינות בהשוואה לעבר: “אני מנסה לנקוט אמצעי זהירות אלמנטריים, וכשאני משתתף באירועים ציבוריים יש לי שומרי ראש. בניו יורק אני דואג לעצמי. טיילתי מסביב לעולם אבל עכשיו זה הוגבל בגלל בעיות האבטחה”. לפני שהגיע ארצה הוא ביקר בפולין וברומניה.
כתומך חזק בחימוש אוקראינה בנשק אמריקאי, קספרוב מדבר על המאגרים הרבים של כלי הנשק הישנים “הצוברים אבק במדבריות קליפורניה ואריזונה” ויוצרו במטרה להילחם ברוסים וממתינים לפירוקם כדי לפנות מקום לכלי נשק חדשים שיחליפו אותם. לדבריו, כלי הנשק הישנים הללו שהאמריקאים כנראה לעולם לא ישתמשו בהם, יכולים להישלח בקלות לאוקראינה כדי לעזור לה להילחם בפולשים הרוסים.
קספרוב סבור כי האמריקאים נזהרו מלספק כלי נשק לאוקראינים מחשש שהם עלולים ליפול לידיהם של הרוסים. לפני תחילת המלחמה הם נטשו תחמושת צבאית בשווי מיליארדי דולרים באפגניסטן שנמצאת כעת בידי מי שהוא מכנה ”השחקנים הרעים”. “הם יעשו כל שביכולתם כדי ליצור נשק עם כוח הרסני אפילו יותר, אם לא תהיה להם גישה לטכנולוגיה המערבית העדכנית ביותר”.
כפי שקספרוב רואה את זה, מלחמת רוסיה־אוקראינה עלולה להיות קרב “עד מוות”, אלא אם לפוטין ייגמר הכסף, אזי הלחימה עשויה להיפסק בתוך כמה שנים. “עבור פוטין, אין דרך חזרה. מלחמה היא ההצדקה היחידה להישארותו בשלטון”, הוא אומר ומוסיף כי יש לתפוס את פוטין במילה: “דיקטטורים תמיד משקרים לגבי מה שהם עשו, אבל הם כנים לגבי מה שהם הולכים לעשות”.
“המלחמה הזו יכולה להסתיים בשתי תוצאות בלבד”, אומר קספרוב, “או שאוקראינה תפסיק להתקיים, או שהמשטר של פוטין קורס. זהו זה. במילותיו של פוטין עצמו, זו מלחמת השמדה. הוא כמובן מתכוון לאוקראינה, אבל כל עוד אוקראינה נלחמת אפשר לצפות גם לתוצאה הפוכה, וזה לא בלתי נתפס”.
בהתייחס למצבה הכלכלי של רוסיה טוען קספרוב: “מובן שלרוסיה יש את המשאבים להמשיך להילחם, אבל לא הייתי נותן למלחמה יותר משנתיים. על פני השטח, כלכלת רוסיה נראית טוב, אבל זה בגלל מימון צבאי ששומר על התמ”ג. הם עדיין יכולים להתגבר על מגבלות, כיוון שהמערב לא היה מוכן להטיל סנקציות שיפגעו באמת בתזרים המזומנים של רוסיה וייצוא הנפט עדיין יוצר הכנסות”.
למערב הוא שב ושולח מסר חריף: “לחלום שאתה יכול לנהל משא ומתן כדי לצאת מהמלחמה הזו זו טיפשות מוחלטת, וזה מראה שלאנשים שאחראים על העולם החופשי היום אין הבנה עם מה הם מתמודדים. מנהיגי העולם החופשי היום מוצאים שזה הרבה יותר מועיל לעשות עסקים עם הרעים, אבל בשלב מסוים יש לזה מחיר כבד. אתה יכול לתת לאוקראינה למות, אבל למחרת תמצא את פוטין מאתגר ישירות את מדינות נאט”ו”.
“חולשה ושחיתות”
בעניין הבחירות באמריקה, קספרוב לא מעריך יתר על המידה את המועמדים הנוכחיים לנשיאות ארצות הברית ג’ו ביידן ודונלד טראמפ, וזוכר עידן אחר שבו הייתה הבחנה ברורה הרבה יותר בין המערב לגוש המזרחי. “האמריקאים יצטרכו לבחור בין שני מועמדים להנהגת העולם החופשי שהם כנראה הכי לא מתאימים לתפקיד. לאף אחד מהם לא מגיע להיות שם”, הוא אומר.
מדוע?
“עבור ברית המועצות, שבה גדלתי, אמריקה תמיד הייתה שם. תאהב את זה או תשנא את זה, אבל היא תמיד הקרינה חוזק ויושרה. שני המועמדים הללו מציגים חולשה ושחיתות. אני מניח שזו הסיבה שבגללה אנחנו רואים עלייה דרמטית של אנשים שאינם ראויים. אף פעם אין ואקום בפוליטיקה העולמית. אם אמריקה לא תהיה נוכחת, אם העולם החופשי לא יהיה חזק מספיק, לא יהיה חלל ריק. אנחנו יודעים בדיוק מי יתפוס את מקומו, ואנחנו לא רוצים שזה יקרה”.
קספרוב עורך בין היתר הקבלה בין מלחמת רוסיה־אוקראינה ובין מלחמת ישראל בחמאס בעזה ובחיזבאללה בצפון: “אתם מתמודדים עם ישויות שלא יכולות לתפקד בלי לתקוף את ישראל. כל עוד איראן נשלטת על ידי האייתולות, במזרח התיכון לא יהיה שלום. ללא שינוי משטר במוסקבה ובטהרן לא יהיה שלום. אתה חייב לסיים את העבודה. הממשל האמריקאי הזה רוצה למצוא דרך ביניים, אבל בעיניי זה הרסני. אני לא מעריץ גדול של בנימין נתניהו, וזה אנדרסטייטמנט, אבל הוא המנהיג שנבחר דמוקרטית של הדמוקרטיה היחידה באזור, בעוד שבצד השני יש לך שודדים ומחבלים שחייבים להידחק אחורה”.
למרות שלא סיפק ראיות מוצקות לטענותיו, קספרוב משער שאין סיכוי שחמאס יכול היה לבנות את רשת המנהרות של עזה ללא עזרת מומחים, שכמותם נמצאים כמעט רק ברוסיה ולא בשום מקום אחר. הוא גם שיער שהעיתוי של התקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר תוזמן על ידי פוטין כדי להסיט את תשומת הלב מהמלחמה באוקראינה. זה משתלב בצורה מושלמת עם תפיסתו את פוטין כ”מחושב ומניפולטיבי”.
“המנהרות של חמאס מורכבות ומושקעות, המחבלים חיים בהן בביטחון. יש רק מדינה אחת שיכולה לתכנן מאות קילומטרים של מנהרות ואתה צריך אנשי מקצוע בשביל זה, אתה צריך מהנדסים מתאימים כדי לבנות עיר רכבת תחתית. פוטין הסיט את תשומת הלב מהמלחמה באוקראינה, הוא המרוויח העיקרי מהתקפת 7 באוקטובר”, אמר קספרוב. “הדרך שבה בוצעה התקיפה אילצה את ישראל להגיב, וככזו, היא הורידה את הזרקור ממלחמת אוקראינה”.
כתומך בשימוש בטכנולוגיה להמשך למידה באמצעות שחמט, קספרוב מאמין שהחינוך נותר מאחור בכל הנוגע לאימוץ שיטות ההוראה המודרניות. “האתגר הבסיסי של החינוך המודרני, שבו המורה הוא מרכז הסמכות והידע בכיתה, איבד מהרלוונטיות שלו. במגע אצבע ילדים יכולים לקבל יותר ידע בדקה ממה שמורה יכול לתת להם בשנה”, הוא אומר. “זה קשור ליישום בפועל, והמערכת שלנו מסתגלת באטיות, אז אני תומך בשחמט ככלי לאתגר את מוחותיהם של שחקנים צעירים ולהסתגל למצבים בלתי צפויים וככלי להתמודדות עם מצבי חיים אמיתיים”.
“כמו כן, ההתקדמות של השחמט לאורך עשרות השנים אינה זהה להתקדמות השיאים האתלטיים”, מסביר קספרוב. “לוח השחמט לא השתנה במשך מאות שנים, בעוד ספורטאים מתאמנים עם ציוד טוב יותר, נעליים, מסלולי ריצה ותזונה טובים יותר המעניקים להם את היכולת לקדם הישגים גופניים אנושיים. בסופו של דבר על שחקני שחמט מובילים בימינו מוטלת המשימה להיות מסוגלים ללמוד, לשמר וליישם ידע שכבר נרכש על ידי שחקני העבר הגדולים”.