דובר צה"ל חשף אתמול כי בפעילות משותפת של צה"ל ושב"כ הותקף מתחם בתוך בית ספר של אונר"א במחנה הפליטים נוסיראת שבו שהו מחבלים שהיו מעורבים במתקפת 7 באוקטובר ותכננו פיגועים עתידיים. לפי צה"ל כ-30 מחבלים פעלו בתוך בית הספר ותכננו פיגועים כנגד כוחות צה"ל. משרד התקשורת הפלסטיני מסר כי כ-30 בני אדם נהרגו בתקיפה. סם רוז, מנהל התכנון של אונר"א, התראיין היום (שישי) ל"גרדיאן" הבריטי ואמר כי 33 הרוגים, בהם 12 נשים וילדים, נהרגו בהפצצת חיל האוויר.
דיכטר כמו שעוד לא שמעתם אותו: "7 באוקטובר היה כישלון קטסטרופלי"
אביגדור קהלני בטוח: "לא צריך לחכות עד סוף המערכה בעזה כדי להילחם בלבנון"
"כשכולם חיים בצפיפות תמיד אמרנו שזה בלתי נמנע שיהיו מקרים כמו זה שקרה הלילה בבית הספר בנוסיראת", אמר רוז, שבדיוק חזר ללונדון אחרי חמישה שבועות בעזה. "בבית הספר הזה מצאו מחסה בערך 6,000 איש. ישנם כללי מלחמה שאנו קוראים לכל הצדדים בסכסוך לדבוק בהם: להגן על החסינות של המתקנים שלנו. יש גם עקרונות של הבחנה ושל מידתיות. אנשים הסתתרו בחצר בית הספר כשהם נואשים ולא הייתה שום אזהרה שהולכת להתבצע תקיפה. זה קרה באמצע הלילה, בערך בשעה 02:00".
"ראינו את זה שוב ושוב, עד כדי כך שזה כמעט הפך לנורמלי. בסכסוכים קודמים, תקריות בודדות כאלה היו גורמות לזעזוע וזעם והן ייזכרו לנצח, בעוד שבמלחמה הנוכחית נראה שתקרית כזו תוחלף באחרת בעוד כמה ימים, אלא אם כן הכל יסתיים. זה כמעט הופך להיות שגרה שהדברים האלה קורים. נרמלנו את הזוועה".
לדברי רוז, לתנועה של מיליון בני אדם בשלושה שבועות, בזמן שאזרחים מנסים להימלט מהלחימה, היו "השלכות הומניטריות דרמטיות למדי". הוא תיאר את המצב בחלקים מסוימים של עזה כ"יצא ברובו משליטה", והוסיף כי "אנחנו מנסים להעביר סיוע באזור מלחמה".
רוז ציין כי בביקורו האחרון ברצועה הוא נדהם מ"המספר העצום של אנשים עם קביים וכיסאות גלגלים עם גפיים חסרות, עם פצעים".
לדבריו, פלסטינים רבים בעזה ניסו למדר את חייהם כדי להגן על עצמם.
"יהיה חשבון נפש פסיכולוגי בשלב מסוים", ואמר שכמה משפחות עברו דירה 10 פעמים מאז החלה המלחמה בעזה. לדבריו, "הדרישה של אנשים להסתגל שוב ושוב למציאות החיים בעזה היא משהו שאף אחד לא צריך להשלים איתו".
לאונר״א יש בעזה כ-300 בתי ספר, אך מאז 7 באוקטובר באף אחד מהם לא למדו והם הפכו ברובם למרכזי פליטים עבור מי שנמלטו מהלחימה.
רבים מבתי הספר בח'אן יונס שפונו במהלך המבצע של בחודש אפריל קולטים כעת פליטים מרפיח. על פי הערכות, רק 100,000 בני אדם נותרו ברפיח מתוך אוכלוסייה של 270,000 לפני המלחמה.
רוז תיאר את עזיבתם הלילית של עשרות אלפי פליטים עם התגברות המתקפה הישראלית על רפיח, ואמר: "אלה שהגיעו לרפיח כפליטים היו הראשונים לעזוב, ואחריהם משפחות שגרו בעיירה כל חייהן. ראינו נשים וילדים יושבים בצד הדרך עם חפציהם ארוזים בצורה מסודרת לידם, מזרנים, שקיות קמח, ג'ריקנים, ספר, בגדים. החבר'ה הלכו למגרש ומצאו חלקת אדמה. הם שכרו משאית והביאו את שאר המשפחה, אבל ראינו הרבה משפחות, בעיקר נשים וילדים, יושבים בצד הדרך ומחכים לעזרה".
לדברי רוז, היקף הסיוע שהגיע לעזה דרך המעבר היחיד הפתוח, כרם שלום, הוא בלתי מספק לחלוטין. הוא הוסיף כי העברת הסיוע נעשית קשה יותר בשל הלחימה וחלקים גדולים באוכלוסייה עדיין נמצאים בתנועה.
לדבריו, נראה שישראל נתנה עדיפות למשאיות מסחריות לשימוש במעבר ומשמעות הדבר היא שסיוע הומניטרי רב בדמות תרופות מתעכב. הוא הוסיף כי נראה שהלחץ הדיפלומטי שהופעל על ישראל לאפשר הכנסת סיוע לרצועה התפוגג. "מה שקרה בעזה הוא שהמצב החמיר מהר מאוד, אז אנשים עברו מתנאי רעב יציבים יחסית לשלב גבוה יותר בפרק זמן קצר".