הרוחות סוערות בארגנטינה: זעם ברחובות היום (חמישי, שעון ישראל) בעקבות העברת הצעת חוק שמגדילה את כוחו של נשיא המדינה חאבייר מיליי. מחוקקים משני צדי המפה הפוליטית התווכחו על מספר סעיפים בהצעת חוק שנויה במחלוקת שהציע הנשיא וכוללת הכרזת מצב חירום למשך שנה והאצלת סמכויות נרחבות לנשיא בנושאי אנרגיה, פנסיה, ביטחון עד תום כהונתו ב-2027.

ההצעה כוללת גם תוכנית תמריצים שתעניק למשקיעים הקלות מס משתלמות למשך 30 שנה. ההצבעה, שהוכרעה לבסוף על ידי סגנית הנשיא ויקטוריה וילארואל, הטתה את הכף לטובת הרפורמה, ועברה ביחס של 37-36.

דרמה לטינית: המשבר הדיפלומטי בין ארגנטינה לספרד מחריף - וזה הקשר הישראלי
משה ועשרת הדיברות: כך החל סיפור האהבה הלא שגרתי של נשיא ארגנטינה עם היהדות

הסנאט בארגנטינה דן בחוק של חאבייר מיליי (צילום:  REUTERS/Mariana Nedelcu)
הסנאט בארגנטינה דן בחוק של חאבייר מיליי (צילום: REUTERS/Mariana Nedelcu)

ההצעה נתנה אישור זמני לשתי הצעות חוק לאחר ויכוח סוער בין חברי הקואליציה לחברי האופוזיציה, בזמן שאלפי מפגינים הציפו את הרחובות, הבעירו מכוניות והשליכו בקבוקי תבערה. כמו כן, מאות חיילים בשירות הביטחון הגיבו עם תרסיסי מדמיע וסילוני מים. לפי דיווחים בכלי תקשורת ארגנטינאים, מפגינים שוב יצאו לרחובות לאחר ההודעה על העברת הצעת החוק, המשטרה עצרה 33 מפגינים, שניים מהם לפי דיווחים, ניסו לגנוב מכונית.

מחאה בזמן שהסנאט של ארגנטינה דן בחוק של הנשיא חאבייר מיילי  (צילום:  REUTERS/Mariana Nedelcu)
מחאה בזמן שהסנאט של ארגנטינה דן בחוק של הנשיא חאבייר מיילי (צילום: REUTERS/Mariana Nedelcu)

״הוא לא הולך רחוק כמו שהוא תכנן ללכת"

ד״ר סבסטיאן קלור, חבר סגל ומרצה באוניברסיטת חיפה, היסטוריון ומומחה להגירה ויהדות אמריקה הלטינית בשיחה עם מעריב על ההתפתחויות האחרונות בארגנטינה, הצעת החוק עברה בסנאט הבוקר (שעון ישראל) ועכשיו נמצאת בדרכה חזרה לבית הנבחרים. ״חשוב לציין שלא מדובר בחוק המקורי שהוצע עוד בפברואר, מדובר בגרסה מרוככת מאוד שלו. הצעת החוק המקורית כללה 600 סעיפים וכרגע היא מכילה רק 200. עכשיו כשהחוק חזר לבית הנבחרים סביר להניח שיעבור ריכוך נוסף״.

מה שעומד מאחורי סעיפי הצעת החוק הוא הניסיון להביא לרפורמה מקיפה בכל תחומי החיים בארגנטינה - הפרטות, פקידות מקצועית, שינוי שמנסה לעשות דה-רגוליזציה של ההתערבות הממשלתית כלכלית ותומכת בעצם בהפרטת מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, שינוי במדיניות הפנסיה, הפרטה נרחבת ומעבר לפקידות מקצועית.

ההפגגנות ברחובות ובבית המחוקקים מגיעים מפערים בתפיסת עולם?
״הוא לא הולך רחוק כמו שהוא תכנן ללכת. מדובר בשינוי מוחלט של תפיסת העולם הארגנטינאית. אנשים מתנגדים למשל שיפגעו בעובדים, בשכבות המוחלשות, גם בגרסה המרוככת שלו החוק מיטיב עם בעלי הממון. מי שנפגע בד״כ מרפורמות כאלו הם המעמד הבינוני הפועל - העובדים, המורים, המרצים, כל מי שחלק מהרשויות הציבוריות״.

אמר ד״ר סבסטיאן קלור בראיון למעריב, ״יש כאן שני מודלים שמתעמתים ואף אחד מהם לא מצליחה לחולל שינוי אמיתי, הגרסה הנוכחית של מיליי היא הקיצונית ביותר. מיליי הוא ליברטיאן וקיצוני בדעותיו הכלכליות. מבחינתו, התערבות הממשלה צריכה להיות כמה שיותר מצומצמת. השירות הציבורי בארגנטינה, למשל השידור הציבורי בארגנטינה, בגרסתו המקורית החוק תכנן ׳לחסל׳ את השידור הציבורי, ההשכלה הציבורית בארגנטינה גם היא שירות ציבורי, חינוך ציבורי שעומד בסטנדרטים העולמיים והיא שם דבר, והיא בחינם.״ וממשיך ״ארגנטינה מתגאה במערכת הבריאות הציבורית שלה, אין מישהו או מישהו שלא זוכים לשירות בריאותי, אלו עקרונות שהופכים מדינה למדינת רווחה. אנשים לא רוצים שיפגעו להם בזכויות האלו - אלו פרות קדושות שחוויאר לא מסוגל לגעת בהם״.

כוחות המשטרה מחוץ לקונגרס הלאומי בזמן ההצבעה לרפורמה של חאבייר מיילי (צילום:  REUTERS/Mariana Nedelcu)
כוחות המשטרה מחוץ לקונגרס הלאומי בזמן ההצבעה לרפורמה של חאבייר מיילי (צילום: REUTERS/Mariana Nedelcu)

נראה שארגנטינה תקועה בין משבר למשבר
״המשברים הם מעגליים, וכל שבע שנים בערך יש משבר כלכלי שמוביל בתורו למשברים פוליטיים וחברתיים. בגלל שארגנטינה היא מדינה עשירה במשאבים, קל לה לחלץ את עצמה ממשברים אלו. אחת הטענות נגד מיליי היא שהוא מיטיב עם הון זן שבא ומרוקן את ארגנטינה ואת העורקים הפתוחים של אמריקה הלטינית.״

כלומר לא משנה מי השחקנים, בסופו של דבר הסחורה תימכר?
״כן, השאלה היא מי יישאר עם העודף. זאת ביקורת נגד מיליי כאן הכסף במקום ללכת לטובת הפנסיונרים או המורים, הוא מיטיב עם ההון הפרטי והזר כדי לעודד השקעות. כל אלו הם גורמים תורמים להפגנות שרואים ברחובות. בסה״כ הוא עצר את האינפלציה, אבל את זה עשה על חשבון החלשים.״

״אני חושב שהחוק הזה יעבור בסופו של דבר, בצורה אפילו יותר מרוככת ועם עוד שינויים, בסופו של דבר זה במי שהעם בחר. המתנגדים מנסים לייחס לחוק הזה משמעות אנטי-חוקתי במהותו אבל הוא לא. למרות ההפגנות היום שנראו אלימות, זה עבר והיום המשיכו לסדר היום הרגיל. מחכים כרגע לשינויים נוספים בהצעת החוק", אמר והוסיף כי בסה״כ הסדר החוקתי נשמר.

נזכיר כי גם במאי השנה החלו הפגנות ומחאות המוניות בבואנוס איירס כנגד הנשיא, בשל ביטול תוכניות רווחה וחוסר סיוע למטבחי תמחוי. חאבייר מיליי, המועמד הליברטריאני מהימין הקיצוני, נבחר בנובמבר האחרון לנשיאות ארגנטינה וגרף תמיכה של 56% מהקולות, ובכך גבר על סרחיו מאסה, שהתמודד נגדו וקיבל 44% בלבד מקולות המצביעים.