משלחת ראשונה של תושבי הגליל נפגשה בוושינגטון עם נציגים בבית הלבן, סנטורים מחוקקים וראשי קהילות יהודיות. משלחת של תושבי הגליל יצאה לוושינגטון ביוזמת שגריר ישראל בארה״ב לשעבר ד"ר מייקל אורן. זו המשלחת הראשונה של תושבים מהגליל, שהגיעה לבית הנבחרים ולבית הלבן למפגשים עם חברי קונגרס אמריקאים וראשי קהילות יהודיות, במטרה לעורר מודעות למצב הקשה בגבול הצפון.
בין השאר, נפגשו חברי המשלחת עם חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים כמו ריצ׳י טורס, בראד שניידר, קתי מקמיריס-רוג'רס, טד לו, יואן ססיקמני ועוד. חברי המשלחת העבירו בגוף ראשון את החוויות האישיות והמצב הקשה של המשפחות המפונות מבתיהם מזה 8 חודשים, הסבל הגובר של תושבי האזור, המצב הכלכלי המתדרדר באזור בעקבות העסקים הסגורים, ההרס והשריפות עקב המלחמה בצפון אל מול החיזבאללה, איראן ושלוחותיה. עוד דיברו על כך שהנושא לא זוכה לסיקור בתקשורת הבינלאומית.
במהלך הפגישה, אמר מייקל אורן לשעבר שגריר ישראל בארה"ב כי ״העולם אינו מכיר את המצב הקשה בצפון הארץ ההולך ומסלים, חיזבאללה משגר איומים להרחיב את אזורי התקיפה - ושבעים אלף תושבים מפונים מבתיהם כבר שמונה חודשים. בכל יום נורים מאות טילים על יישובי הצפון. כבר שמונה חודשים שהתושבים עקורים מבתיהם, זהו מצב בלתי נסבל, פרנסתם, בתים, לולים, שטחי חקלאות ומטעי פרי עולים באש ואין אופק לסיום המלחמה.
"החלטתי להביא לוושינגטון את המשלחת שתדגיש בפני חברי הקונגרס את המחיר הכבד בעקבות הירי הבלתי פוסק וכדי להרחיב את הלגיטימציה של ישראל אל מול חיזבאללה בגבול הצפון. הופתעתי לראות כי בארה"ב ובעולם - לא מכירים כלל את הלחימה בצפון והקשיים הרבים שחווים תושבי הגליל. מדובר בחזית נוספת בה ישראל נלחמת - לצד החזית בעזה. כולי תקווה כי המשלחת גרמה לחברי הקונגרס להבין מה מתרחש בצפונה של ישראל, ולסייע במתן לגיטימציה עולמית ליום שבו ישראל תחליט לתקוף בלבנון״, הוסיף.
חבר הקונגרס האמריקאי טד לו שנפגש עם חברי המשלחת סיפר כי ״היה שובר לב לשמוע את סיפורי העקורים הישראלים מגבול הצפון. אני קורא לחיזבאללה להפסיק לאלתר את ירי הרקטות לשטח ישראל, ואם החיזבאללה לא יעשה כך, הוא יישא בתוצאות מאד קשות".
ניצן דנאל, אחת מחברות המשלחת ותושבת קיבוץ כפר סאלד בגליל העליון סיפרה על כך שהקיבוץ בו היא מתגוררת לא פונה - על אף שהוא מרוחק 5.5 ק"מ בלבד מהגבול, וירי הרקטות מגיע גם אליו. "מאז השבעה באוקטובר חיי וחיי משפחתי הפכו לחיים בתוך מלחמה. אזעקות בלתי פוסקות עקב ירי טילים, כטב"מי נפץ או יירוטים, רעש המטוסים שחגים מעלינו ללא הפסקה, ופיצוצי התותחים הממוקמים ליד הקיבוץ", אומרת ניצן.
לאחר מכן הוסיפה: "הקיבוץ מכותר בעמדות לחימה לאורך גדר המערכת, ושער הקיבוץ נראה כמו שער לבסיס צבאי. הילדים לומדים במקלטים ומרחבים מוגנים במתח נפשי בלתי פוסק, פחדים וחרדות. את הקיבוץ עזבו משפחות רבות, חלקן בשל העובדה כי אין להם ממ"ד בבית. בימים אלו גם אין שירותים מעיר המחוז קריית שמונה, לכן כל קניות המזון והסידורים כמו רפואה ועוד כרוכים בנסיעות". ניצן סיפרה שהבן הקטן שלה ישן עם רובה צעצוע שלו, ונוהג לשאול אותה ״אם יבואו מחבלים, היכן כדאי שיתחבאו״.