מלחמת חרבות ברזל: ד"ר שי הר-צבי, מומחה לסוגיות אזוריות ובינ"ל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באונ' רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים שוחח עם 'מעריב' בנוגע להגבלות שהטיל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על הסיוע הצבאי לישראל.
קרבות אוויר: התכנית הצבאית להתמודדות מול כטב"מי חיזבאללה
בשנייה האחרונה: נתניהו הסיר את חוק "הרבנים" מסדר היום של הכנסת
מה עומד מאחורי דברי הביקורת של נתניהו על ההגבלות שהטיל ביידן על הסיוע הצבאי?
לטענת ד"ר הר-צבי, "דבריו של רה"מ, שנאמרו באנגלית, נועדו בראש ובראשונה לאוזניים אמריקניות, ויש בהם כדי להטיח ביקורת על ההחלטה של הנשיא ביידן לעצור משלוח של אלפי פצצות לחיל האוויר. למעשה, נתניהו מנסה להעביר את המסר כי הממשל לא נותן לישראל את כל הסיוע הנדרש כדי שהיא תוכל לממש את מטרות המלחמה".
הר-צבי הוסיף, כי "באופן לא מפתיע וברוח דומה, מיץ' מקונל, מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט, הצהיר היום כי הניסיונות של הממשל לניהול טקטי (MICROMANAGEMENT) ולמנוע סיוע, הפכו את משימתה של ישראל, להחזיר את ביטחונה ולעשות צדק עם הטרוריסטים, לקשה עוד יותר".
לדבריו של הר-צבי, "גם אם הדברים של נתניהו לא תואמו מראש עם מקונל, הרי יש בהם כדי להמחיש את ההתייצבות של המפלגה הרפובליקנית לצידו של נתניהו בעימות עם הבית הלבן. גם ההזמנה של נתניהו לנאום בקונגרס היתה יוזמה של יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני, ג'ונסון, שצ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, נאלץ בסופו של יום לתמוך בה, חרף הביקורת הנוקבת שהטיח בנתניהו לפני מספר שבועות".
הר-צבי הוסיף, כי "יש לתת את הדעת שהדברים של נתניהו נאמרו סביב הביקור בארה"ב של השר דרמר והיועץ לביטחון לאומי הנגבי וימים ספורים לפני ביקורו של שר הביטחון גלנט. סביר כי הם נועדו להפעיל לחצים נוספים על הממשל ולהצטייר כמי שאינו מהסס להתעמת עם הממשל למען ביטחונה של מדינת ישראל.
כזכור, עפ"י מספר פרסומים, נתניהו אף אמר לביידן לפני מספר שבועות, כי אם ישראל תצטרך, היא גם תלחם בציפורניים. יתרה מכך, בתרחיש בו הממשל יאשר בסופו של יום את העברת המשלוח שהוקפא, נתניהו יוכל "לגזור את הקופון" ולטעון כי הדבר נעשה בזכותו בשל הלחצים שהפעיל". לגישתו של הר-צבי, "ההשתלחות של נתניהו בממשל האמריקני עלולה דווקא לפגוע בישראל. אויבינו רואים את המחלוקות המעמיקות ועלולים לשאוב מכך עידוד להמשך המלחמה ולהגדיל את הביטחון העצמי שלהם".
מה הם למעשה הפערים בין ביידן לנתניהו?
לטענת ד"ר הר-צבי, "בחודשים האחרונים ניכרת מורת רוח רבה בבית הלבן ממדיניות נתניהו. זו מתמקדת, בראש ובראשונה, מהיעדר אסטרטגיה ישראלית ל"יום שאחרי", מהפגיעה הרחבה באוכלוסייה בעזה ולמעשה גם היום שר החוץ בלינקן הבהיר שעצירת משלוח הפצצות נבעה מהחשש לשימוש בהן באזורים מאוכלסים כמו רפיח, מהצעדים שנועדו להחליש את הרשות הפלסטינית כגון הקפאת העברת כספי המיסים, ומהסירוב של רה"מ לשלב את גורמי הרשות הפלסטינית בתהליכי שיקום הרצועה ולהצהיר על אופק מדיני לפלסטינים.
לתפיסת הממשל, המשך המלחמה עלול להוביל להסלמה אזורית רחבה בצפון ולמעשה למנוע את האפשרות לקידום עסקת הנורמליזציה הגדולה". הר-צבי הסביר, כי "למתיחות בין ביידן לנתניהו יש היסטוריה ארוכה שהולכת אחורה לנאום נתניהו בקונגרס ב-2015 בו תקף את הנשיא אובאמה ואפילו קודם לכן.
הניסיונות לקדם שינויים קיצוניים במערכת המשפט בשנה שעברה הובילו להחרפה נוספת של מערכת היחסים בין השניים". הר-צבי הוסיף, כי "טור הדעה החריג בחריפותו נגד נתניהו שכתב הפרשן, תומאס פרידמן, שנחשב למקורבו של הנשיא ביידן, בו למעשה קרא לשינוי פוליטי בישראל, מבטא במידה לא מעטה את תחושות התסכול השוררות כיום בוושינגטון מהתנהלות נתניהו".
נוכח המתיחות הגוברת, מה נדרש מנתניהו לעשות?
לטענתו של הר-צבי, "מוטלת על רה"מ נתניהו החובה לפעול להחזרת היחסים עם הממשל למסלולם התקין, ובוודאי להימנע מהתנצחויות פומביות עימו. ארה"ב מהווה עמוד תווך מרכזי בביטחון ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל מזה עשרות שנים, כפי ששב והוכח בכיפת הפלדה שהממשל מעניק לישראל מאז פרוץ המלחמה.
על כן, נתניהו צריך לגלות רגישות לא להצטייר כמי שמביע תמיכה בצד כזה או אחר במערכת הבחירות בארה"ב. שימור התמיכה הדו מפלגתית, בייחוד נוכח הפערים ההולכים וגדלים בין רפובליקנים לדמוקרטים ביחס לישראל, הינו אינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל, כפי שראינו באישור הגורף של חבילת הסיוע חסרת התקדים בהיקף של 14 מיליארד דולר". הר-צבי סיים באומרו כי "אין ולא תהיה לישראל חלופה לברית האסטרטגית וליחסים המיוחדים עם ארה"ב, ועלינו לעשות הכל כדי לשמר ברית זו".