ריקי דנינג מתנדנדת, כך היא מגדירה את לבטיה באשר לבחירות לנשיאות שיתקיימו בחודש נובמבר. היא כמעט בטוחה שהיא אכן תצביע, אבל גם אם כן, ככל הנראה תותיר את פתק ההצבעה ריק. ״אני פשוט שונאת את שני המתמודדים ואין אף מתמודד.ת שיש להם סיכוי״, אמרה בת ה-26 שמתגוררת בלאס וגאס שבמדינת נבאדה בראיון ל״וושינגטון פוסט״ ואמרה שאם תיאלץ לבחור בין הנשיא ביידן לבין דונלד טראמפ - היא תבחר בביידן, ״אבל אני פשוט לא מסכימה עם הרעיון שלו כנשיא כלל״. ריקי מציינת את חוסר שביעות רצונה מגילו המופלג של ביידן שמחפש כהונה שנייה, כיסוי הלוואות הסטודנטים שלה ותמיכתו בישראל במלחמה ברצועת עזה.
תמרה אטר בת ה-48, רשומה כמצביעה במדינת ג׳ורג׳יה אבל היא בוחנת את הרעיון של להצביע למועמד שלישי, לא מהמפלגה הרפובליקנית או הדמוקרטית. ״אם שמו של [רוברט] קנדי יהיה על פתקי ההצבעה, אני בוודאות אצביע לו״, אמרה תמרה בראיון עם ״וושינגטון פוסט״ והוסיפה ״ביידן איבד את הקול שלי. הדרך בה הוא מנהל את קמפיין הבחירות שלו לאחרונה נראית לי מתחנפת״. דנינג ואטר מתגוררות שתיהן בשתיים משש המדינות המתנדנדות והצפויות להחליט על תוצאות הבחירות לנשיאות, האחרות הן ויסקונסין, מישיגן, פנסילבניה ואריזונה. טראמפ ניצח במדינות אלו מלבד נבדה כשזכה בנשיאות ב-2016, ביידן זכה בכל השש בבחירות של 2020.
רוחות של שינוי: אוניברסיטת קולומביה העניקה פרס יוקרתי למדען ישראלי
שלושה אזרחי אוסטרליה עוכבו בחשד שתכננו לעזוב כדי לשרת בצה"ל | דיווח
בחזרה לריקי במדינת נבאדה, מדינה ״כחולה״ עם מושל ״אדום״. כלומר, מדינה שבבחירות האחרונות לנשיאות ארה״ב בחרה במועמד המפלגה הדמוקרטית, אבל המושל שלה, ג׳ו לומברדו, הוא רפובליקני. כך התבלבלו להם הצבעים ויצרו את המדינות הסגולות, הידועות גם בשם ״המדינות המתנדנדות״ הן מדינות תחרותיות ביותר אשר היסטורית ׳התנדנדו׳ בתוצאות בחירותיהן בין המועמדים והמפלגות השונות ואינן מצביעות באופן עקבי למפלגה או מועמד מסוימים.
״נבאדה במערכת הבחירות הקודמת נחשבה למדינה ׳תכלת׳, היום אנחנו יודעים שהיא מדינה מתנדנדת שבה לטראמפ יש אפילו יתרון קל בסקרים. נבאדה לא רק בחרה מושל רפובליקני, אלא הוא גם טראמפיסט״ אמר רותם אורג, מומחה לפוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקנית ומנהל העמותה ׳הברית הישראלית-דמוקרטית׳, בשיחה עם מעריב. ״אנחנו יודעים לייחס את ההעדפה הזו למבנה האוכלוסייה בנבאדה״, אמר, ״היא מצליחה לייצג את אוכלוסיית ארה״ב מבחינה דמוגרפית. זו גם המדינה עם אחוז האבטלה הגבוה ביותר באמריקה מה שמהווה בעיה עבור הנשיא המכהן״.
ג׳ורג׳יה, אריזונה ונבאדה כולן חלק מ״חגורת השמש״ - רצועת מדינות בעלות אקלים מדברי וצחיח, ואילו מישיגן, ויסקונסין ופנסליבניה הן חלק מ״רצועת החלודה״. ששת המדינות מרכיבות כרגע את רשימת המדינות המתנדנדות, להן תפקיד מכריע בהחלטה על הנשיא האמריקני הבא.
״רצועת החלודה, שבעבר נקרא ׳חגורת הפלדה׳, היו לב התעשייה הכבדה האמריקנית כמו רכב, מתכות ופחם״. מסביר רותם, ״יש דומיננטיות של פועלי צווארון כחול, מעמד הפועלים, והיסטורית הצביעו למפלגה הדמוקרטית״, אך תהליכים ארוכי טווח כמו אוטומציה של מפעלים או העברתם למזרח הרחוק ערערו את המסורות הפוליטיות שלהן. ״אנשים הרגישו אבודים. זה לא רק עניין של אובדן עבודה, זה עניין של אובדן זהות, זה לא פוגע רק בכיס של אנשים, אלא גם בערך שלהם״, אומר רותם בשיחה עם ״מעריב״.
"תמיד חשוב לשים לב גם לשוליים, למדינות הפריכות, צפון קרוליינה היא דוגמה מעולה - היא נוטה לרפובליקנים, אבל לא בצורה מובהקת. היא מה שמכונה 'מדינה ורודה'. מיניסוטה שהצביעה לדמוקרטים בכל מערכת בחירות בחמישים השנה האחרונות, היא מדינת תכלת. ביידן מוביל שם בהפרש דיי קטן״.
אז מהם בעצם הנושאים שמטרידים את הבוחרים במדינות המתנדנדות?
״הדבר המרכזי בכל מערכת בחירות בארה״ב הוא הכלכלה. בבחירות בשנים 2016 ו-2020 הרכיב המרכזי היה שוק העבודה, מי ידאג להחזיר או לייצר משרות״, אמר מר אורג, ״השנה בגלל שהאבטלה בשפל היסטורי, בין השאר בזכות מהלכים שביידן הוביל, מה שיותר קריטי זה יוקר המחייה - בוחרים מסתכלים היום מסביב ורואים שהכל יקר יותר - הדיור, האוכל, הדלק. זה חוצה מדינות בארה״ב אבל ניכר גם במדינות המתנדנדות״.
בעוד שני המתמודדים העיקריים לנשיאות - ביידן וטראמפ - מתחרים על אהדת הקהל, סקר של מכון המחקר ״פיו״ מציג תמונה עגומה: כרבע מהאמריקאים מחזיקים בדעות שליליות על שני המועמדים. מדובר בשיעור הגבוה ביותר של הבעת דעה שלילית כלפי הנשיא ביידן והנשיא לשעבר טראמפ, בהשוואה לתוצאות סקרים אחרים שנערכו בנקודת זמן זהה במערכות בחירות הקודמות ע״י מכון ״Pew״ ומכונים אחרים שראשיתם בבחירות 1988. וכמעט כפול מתוצאות אותו סקר שנערך לפני ארבע שנים, כש-13% מהאמריקאים הביעו דעות שליליות הן על ביידן והן על טראמפ. (הסקר נערך לפני הרשעתו של טראמפ ב-34 סעיפים פליליים בתיק "דמי שתיקה" בניו יורק ב-30 במאי, בקרב 8,638 מבוגרים, שנערך בין 13 ל-19 במאי).
הסנטימנט מאפיין גם את מצביעי המדינות המתנדנדות, לפי סקר של ה״וושינגטון פוסט״, שנערך גם הוא טרם הרשעתו של טראמפ במאי השנה, תושבי המדינות הסגולות מביעים חוסר שביעות רצון גבוה יותר משאר התושבים כלפי שני המועמדים: 7 מתוך 10 בוחרים לא מרוצים משניהם, לעומת 4 מתוך 10 בוחרים אשר החליטו בבירור את דעתם. 4 מתוך 10 בוחרים אומרים שאף מועמד לא מייצג את דעותיהם נאמנה, בהשוואה ל-1 מתוך 10 מבין אלה שאינם מצליחים להחליט.
״אפשר להרגיש את הדחיפות של קהל המצביעים מתוך הנתונים הללו״, אמר ג׳סטין גסט, פרופסור לממשל מאוניברסיטת ״Schar״ בוירג׳יניה בשיחה עם ״הוושינגטון פוסט״ והוסיף, ״המצביעים רוצים להביע אכפתיות, הם מבינים את הסיכונים, אבל נראה כי המפלגות הציבו שני מועמדים “הם מרגישים את החשמל ואת הסיכונים שמאחוריו, והם רוצים שיהיה להם אכפת. אבל המפלגות בחרו שני מועמדים שמרפים את ידי המצביעים״.
רק 6% מהבוחרים טוענים כי ״יהיו מרוצים״ אם ביידן ייבחר מחדש, בעוד 15% הביעו ״התלהבות״ מאפשרות השבעה נוספת של דונלד טראמפ. מצביעים טוענים כי ירגישו אותו דבר אם ייבחר מועמד שלישי כמו רוברט קנדי ג׳וניור, מועמד עצמאי שרץ לבחירות לנשיאות. סקר ה״וושינגטון פוסט״ שאל את המשיבים על סבירות תמיכתם בכל אחד מהמועמדים בנפרד. 44% מהבוחרים אמרו שהם שוקלים להצביע לטראמפ, לעומת 38% שאמרו את אותו הדבר עבור ביידן. אם קנדי ירוץ כעצמאי, 39% ישקלו להצביע עבורו. 10% מהבוחרים אמרו שהם "בהחלט" יצביעו לקנדי.
האם אפשרי שנראה עלייה בתמיכה במועמד או מועמדת שאינם מייצגים את אחת משתי המפלגות הגדולות?
״בהחלט רואים תמיכה במועמדים [שלישיים]. אנחנו גם רואים את זה באופן עקבי בסקרים, קנדי מגרד בערך 10 אחוזים בסקרים וזה המון, זה יכול להכריע את הכף״, אמר מר אורג, מומחה לפוליטיקה אמריקנית. ״באופן מעניין, יש גם סקרים שמראים שאם זה ראש בראש, ביידן יכול לקחת, הוא מוביל בקטנה אבל מוביל. ברגע שמדובר במירוץ של חמישה מועמדים - ביידן, טראמפ, קנדי, ג׳יל סטיין וקורנל ווסט [מועמד עצמאי מהזרם הפרוגרסיבי] אז ביידן מפסיד. הקולות שנודדים למועמדים השלישיים הם בעיקר קולות של ביידן״, הסביר מר אורג בראיון ל״מעריב״.
עייפות המצביעות והמצביעים גם ניכרת מהסקרים והיא מציבה אתגר נוסף לכוונתו של ביידן להיבחר שוב. סקר של מכון ״פיו״ מאפריל האחרון מצביע על כך שמצביעות ומצביעים רבים ״מותשים״ מהסיקור הנרחב של מערכת הבחירות, 6 מתוך 10 בוחרים בארה״ב (המהווים 62%) מביעים ״עייפות רבה״ מהעיסוק האינסופי בבחירות הקרובות לנשיאות.
נחזור לריקי, בת ה- 26 מנבאדה, שמתארת את אכזבתה מהנשיא המכהן ביידן ושאר המועמדים, אך בסך הכל מהדהדת רגשות המשותפים לכלל המצביעים הצעירים, קבוצות המיעוט, במיוחד במדינות המתנדנדות. רצון הבוחרים בקבוצות אוכלוסייה אלו נותר עדיין בסימן שאלה - סקר אוניברסיטת שיקאגו שנערך במאי השנה מצא כי בקרב מצביעים צעירים יותר, שחורים, לטיניים ואסיאתיים, אשר צידדו באופן גורף בביידן בבחירות 2020, ובשיעורים גבוהים יותר מאשר מצביעים לבנים צעירים, התמיכה פחתה במידה ניכרת.
הסקר בחן את עמדותיהם הפוליטיות של 2,089 אמריקאים מתחת לגיל 40, עם דגימה שווה של קבוצות מיעוט ולבנים. עפ״י הסקר, רק שליש מהאמריקאים הצעירים אמרו שהם יתמכו בביידן אם הבחירות יתקיימו בנקודת הזמן בה נשאלו על כך. ביידן מוביל על הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בשתי נקודות בלבד, ו-34% מהנשאלים תומכים כרגע במועמד של צד שלישי או אמרו שהם יתמכו ב“מועמד אחר״.
מה האסטרטגיה של ביידן?
״זהו רגע של ׳להיות או לחדול׳ מבחינת ביידן״, אמר רותם בראיון ל״מעריב״. ביידן זכה לתמיכה גורפת של קבוצות אלו ב- 2020, ומבחינת הצעירים הפרוגרסיבים ביידן הוא ׳מועמד פשרה׳ - הם הצביעו לו כי טראמפ הוא קטסטרופה, הם היו מצביעים גם לעציץ כדי להחליף אותו״, אמר מר אורג, ״אבל הם רואים שעברו ארבע שנים והמצב לא השתפר - כלכלה, יוקר המחייה, משבר האקלים במובנים מסוימים, או המלחמה ברצועת עזה.״
רותם ממשיך, ״אני חושב שהסנטימנט של ׳זה לא משנה׳ ו׳אין כבר הבדל׳ מאוד מאפיין את הדור הצעיר הזה ורואים זאת בסקרים. ביידן צריך לשכנע אותם שהוא מצליח להביא תוצאות שלא היו קורות תחת ממשל טראמפ ואולי זה לוקח קצת יותר זמן, אבל המשימה של ביידן היא לשכנע אותם שהקול שלהם כן משנה. יש חשיבות למי הם מצביעים או לא מצביעים בכלל״.
"הוא מתמקד בדברים שחשובים להם, כמו יוקר המחייה, מחיקת חובות סטודנטים. השאלה היא האם זה יעבוד לו באופן ספציפי באותן שש מדינות סגולות״, אמר מר אורג, ״המורכבות של זה היא שאותם צעירים נמצאים שמאלה מביידן, אז הוא צריך לשבור שמאלה אבל הוא גם פונה לרפובליקנים מתונים או מתנדנדים שבסה״כ נמצאים ימינה ממנו. השאלה היא איך הוא מצליח לאחוז בשני קצות המקל״.
לפי תחזית ״האקונומיסט״ שפורסמה בתחילת השבוע, טראמפ בעל סיכוי של 66 אחוזים לנצח את הבחירות בנובמבר, בעוד 34 אחוזים לביידן, הסקר גם חוזה כי טראמפ נהנה מסיכוי של 66 מתוך 100 לנצח בבחירות. מדובר בנתון הגבוה ביותר של סיכוי לזכייה של הנשיא לשעבר על פי סקרים שפורסמו עד כה. מודל ״האקונומיסט״ נערך תוך שקלול מצב המדינות המתנדנדות וחבר האלקטורים.
עליו הגיב מר אורג ואמר כי ״מדובר בכלי שמסייע להבין מי מהמועמדים מחזיק בסיכויים טובים יותר ומראה גם אולי איפה כדאי להשאיר יותר מאמץ. למשל, בבחינת מפת האלקטורים נראה כי ביידן יכול לנצח גם אם הוא מפסיד את מדינות ׳חגורת השמש׳ [כזכור, ג׳ורג׳יה, נבאדה ואריזונה], כל עוד הוא שומר על המדינות האחרות ומנצח במישיגן, וויסקונסין ופנסילבניה הוא מנצח. אז יכול להיות ששווה לו לגדר סיכונים. מצד שני, מבחינת טראמפ שווה לו גם להתמקד במדינות האלו מתוך ההנחה שמדינות הדרום הן בטוחות עבורו״.
מהן המגמות כרגע במדינות המתנדנדות מבחינת שני המועמדים?
״המגמה ב׳חגורת השמש׳ נוטה יותר לכיוון טראמפ, זה קשור לעובדה שהיא באופן מפתיע מגוונת יותר מבחינה דמוגרפית. נבאדה היא majority minority state, כלומר, רוב תושביה הם לא לבנים, ג׳ורג׳יה ואריזונה קרובות יותר לסטטוס זה. היסטורית היינו אומרים שמיעוטים אתניים היו מצביעים למפלגה הדמוקרטית. היום זה כבר לא כל כך ככה - הם מאמצים דפוסי הצבעה שיותר קשורים להתפלגות הכללית באמריקה״. עוד הסביר רותם כי דפוסי ההצבעה של בוחרים במדינות אלו מונעים מתוך ערכים ולאו דווקא מתוך פוליטיקת זהויות ״אנחנו יודעים שבעיקר גברים אפרו-אמריקנים והיספנים נוטים לדעות שמרניות יותר מאשר דמוקרטים בכללי״.
״ההיספנים למשל מחזיקים בדעות יותר שמרניות- הם פחות מתחברים למסרים של המפלגה הדמוקרטית באשר להפלות או להט״ב. זה לא ייחודי לקהילה ההיספאנית, זה קורה בכל קבוצת מיעוט היום באמריקה. גם בנושאי הגירה, מי שהיגרו לארה״ב והשתקעו בה, לא בהכרח רוצים שעוד מהגרים ימשיכו להגיע ודור שני למהגרים לא רואים בעצמם מהגרים, הם רואים בעצמם אמריקאים״.
״גם הקתולים [אמריקנים ממוצא איטלקי, פולני או אירי], שמוזר להסתכל עליהם כקבוצת מיעוט, היגרו לארה״ב בתחילת שנות העשרים ובאופן גורף הצביעו למפלגה הדמוקרטית, היום זה כבר לא ככה. דפוסי ההצבעה שלהם מאוזנים, אותו דבר קורה בקרב הקהילה האסיאתית. היהודים הם יוצא הדופן בהקשר זה - הם קבוצת המיעוט היחידה שהיגרה לאמריקה ונשארה באופן מובהק במחנה הדמוקרטי, זה עומד בסימן שאלה כרגע מול טראמפ״.
סקר הוועד היהודי האמריקני (AJC) שפורסם בתחילת החודש מצא כי חברי הקהילה היהודית עדיין תומכים ברובם בנשיא ביידן, לפי אחת משאלות הסקר - אם הבחירות היו מתקיימות נכון לאותה נקודת זמן, 61 אחוזים אמרו כי היו מצביעים לביידן, 23 אחוזים יתמכו בנשיא לשעבר טראמפ ו- 10 אחוזים יתמכו ״במועמד שלישי״. אותו סקר גם הראה כי קיימת עלייה מדאיגה בקרב הקהילה היהודית מהעלייה החמורה באנטישמיות, במיוחד מאז השבעה באוקטובר והמלחמה בעקבותיה. 93 אחוזים אומרים שאנטישמיות בארה״ב היא ״בעיה משמעותית״.
״פעם וגם ראינו את זה היטב בסקרים״, אמר רותם בראיון ל״מעריב״, ״הרוב המוחץ של יהודי אמריקה פחדו מאנטישמיות מהימין, אנטישמיות של עליונות לבנה. אני חושב שמאז המלחמה יש הרבה יותר יהודים שמודאגים מאנטישמיות משמאל, היא מקבלת ביטויים הרבה יותר אלימים. מה שאנחנו רואים כעת זה את האנטישמיות מימין חוברת לאנטישמיות משמאל - זה לגיטימי לתקוף את מדינת ישראל ואת הציונות ובתוך כך גם את היהודים״.
״מה שפעם היה לא לגיטימי כי אסור להיות אנטישמי פתאום נעשה בצורות קצת יותר מקובלות ובסך הכל אפשר לקרוא לזה ׳אנטי ציונות׳״, אמר. מר אורג סיפר על הפחד העמוק של חברי הקהילה היהודית בעת ביקור שלו בוירג׳יניה שם במהלך שיחת מסדרון, נציגה בקהילה היהודית המקומית החלה לבכות בעודה מתוודה כי היא ״מפחדת לשלוח את ילדיה לאוניברסיטה״.
מערכת הבחירות הארוכה, העימות הטלוויזיוני בין המתמודדים שיתקיים בסוף יוני, שתי מלחמות [ישראל-חמאס, אוקראינה], גזר הדין של דונלד טראמפ ועוד אירועים רבים משאירים מקום לבלתי צפוי להתרחש.