פרלמנט מקדוניה הצפונית בחר ראש ממשלה חדש - שמסרב לקרוא לה ״מקדוניה הצפונית״. עם פרסום התוצאות אמר ראש הממשלה הטרי, חריסטיאן מיצ'קוסקי, כי ״הגיע הזמן להפשיל שרוולים״ ולטפל בעניינים בסדר העדיפויות הציבורי, אלו כוללים הורדת מיסים, הגדלת קצבאות הפנסיה והגדלת השכר.
הקואליציה הממשלתית הנוכחית במקדוניה הצפונית מובלת על ידי גורמים שמרנים וכוללת את מפלגת הברית האלבנית (VLEN) ואת המפלגה הליברלית (ZNAM), פלג פוליטי שהתפצל ממפלגת האיחוד הסוציאל-דמוקרטי של מקדוניה (SDSM). ערב הבחירות סירב ראש הממשלה מיצ‘קוסקי להתייחס למדינה בשם ״מקדוניה הצפונית״ והבהיר כי ישתמש בשם הקודם, ״מקדוניה״ - זאת בניגוד להסכם ההיסטורי שחתמה המדינה עם יוון.
לאחר הדיווח על מחסן הנשק הענקי: לבנון רוצה לתבוע את העיתון הבריטי
מתקפת טרור ברוסיה: פיגועים בבתי כנסת וכנסיות, תשעה נרצחו
ההסכם ההיסטורי בין מקדוניה הצפונית לבין יוון, שנחתם בשנת 2018, בו בין היתר שונה שמה של המדינה מ"מקדוניה" ל"מקדוניה הצפונית", הביא להסכמתה של אתונה להסיר את הווטו היווני על הצטרפות מקדוניה הצפונית לנאט״ו בשנת 2019. האחרונה היא מועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי עוד משנת 2005. חזרה אפשרית לשימוש בשמה המקורי, ״מקדוניה״, על ידי בכירי הממשל והשלטון עלולה לאיים על אישור הצטרפותה לאיחוד על ידי יוון. מקור הסכסוך בין שתי המדינות הוא באזור ביוון, שנקרא גם הוא, כמובן, ״מקדוניה״.
ראש הממשלה הנכנס מיצ'קוסקי טען כי הוא עדיין מחוייב לשילוב מדינתו באיחוד האירופי "אנחנו ממשיכים לעמוד לצד שותפינו מהארגון, ויחדיו, נתאם ונתאים את מדיניות החוץ המשותפת לשנינו״ כך אמר לאחר פרסום תוצאות הבחירות.
נשיאת המדינה, גורדנה סיליאנובסקה-דבקובה, כבר הצליחה להרגיז את אתונה כשבזמן השבעתה לתפקיד בחודש שעבר נשבעה כי "תכבד את החוקה והחוקים ותגן על הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות של מקדוניה“. הנשיאה הגנה על החלטתה להתנסח באופן זה ואמרה שמדובר ״בזכות טבעית שלה״.
ראש הממשלה היווני, קיריאקוס מיצוטאקיס, תקף בחריפות את התנסחותה של הנשיאה החדשה בתחילת החודש שעבר וצייץ בחשבון ה-X שלו: "הבחירה הפרובוקטיבית של הנשיאה החדשה של צפון מקדוניה לחרוג מהטקסט הרשמי של שבועתה ולקרוא למדינתה בשם אחר, היא יוזמה בלתי חוקית ובלתי מותרת״.