תשעה חודשים כמעט לאחר פרוץ המלחמה, הפחד של תושבי רצועת עזה מהבעת ביקורת על חמאס מתפוגג לאיטו. סרטונים שהציפו את הרשתות החברתיות בימים האחרונים הם כמעט בלתי נתפסים במציאות של לפני שבעה באוקטובר, בהם נראים עזתים מגנים בפומבי – ובבוטות את שלטון חמאס.

באחד הסרטונים נראה אדם, הבעת פניו מיוסרת תחת מסך דם שניגר מראשו, בסמוך לבית חולים ברצועה: "אני אקדמאי ודוקטור, היו לי חיים טובים, אבל יש לנו הנהגה מחורבנת", הוא זועק. "הם (הנהגת חמאס) התרגלו לשפיכות הדמים, שאללה יקלל אותם".

"מי הכשיר את חמאס להקריב את החיים שלנו למען שחרור אסירים?"

לבסוף הוא פונה לקהל סביבו ומטיח בהם: "אני אחד מכם, אבל אתם עם של פחדנים. יכולנו להימנע מכל זה". הסרטון הפך לוויראלי, ולא מדובר במקרה מבודד. רשת ה-BBC הבריטית פרסמה היום (חמישי) כי גורם בכיר בחמאס הודה לפני מספר חודשים כי בעקבות הטבח והמלחמה חמאס איבד תמיכה בקרב התושבים. גורם אחר, שמועסק על ידי חמאס, כינה את טבח השבעה באוקטובר "טירוף בלתי מחושב".

תושבים פלסטינים בבית שנהרס בתקיפת צה''ל בעזה (צילום: עבד ראחים חטיב, פלאש 90)
תושבים פלסטינים בבית שנהרס בתקיפת צה''ל בעזה (צילום: עבד ראחים חטיב, פלאש 90)

נושא נוסף שבו ישנו שינוי מסוים בדעת הקהל הוא יום הטבח עצמו. לפי סקרים אחרונים שנעשו, מרבית תושבי הרצועה אמרו כי אינם מאמינים שאנשי חמאס אנסו, עינו ורצחו נשים וילדים. מרביתם העידו כי לא נחשפו לתיעודים קשים מיום הטבח, ורק כעשירית מהמשיבים צפו בסרטוני זוועות. מתוך אלו שכן צפו בתיעודים, מרביתם הסכימו כי חמאס ביצע זוועות באזרחים.

פרסום סרטון חטיפת התצפיתניות לפני מספר שבועות עורר סערה לא רק בישראל, אלא גם בעזה עצמה. עזתים החלו לעסוק בשאלה האם חטיפת חיילות במהלך המלחמה מתיישבת עם חוקי האיסלם. בתגובה, פרסמו ברשתות החברתיות משתמשים פרו-חמאסיים מסרים שמתעקשים כי גורלן של חיילות אויב הוא כשל חייליו.

ויש גם מי שמצא דרך הומוריסטית לבטא את המחאה שלו. מספר תושבים עזתים סיפרו בריאיונות עם ה-BBC כי בקרב הרוכלים בשווקים התפתח טרנד חדש: לקרוא לחמורים שלהם "סינוואר". "כשהם רוצים להאיץ בו שיתקדם מהר יותר, הם צועקים 'יאללה, סינוואר'".

תושבים מתפנים מרפיח (צילום: REUTERS/Hatem Khaled)
תושבים מתפנים מרפיח (צילום: REUTERS/Hatem Khaled)

מדידת שיעור התמיכה של תושבי עזה בחמאס היא עניין סבוך, המלחמה שאילצה רבים מהעזתים לנטוש את בתיהם מערימה קשיים על בחינה מדויקת, אך עוד קודם לכן – שני עשורים של שלטון הטרור של חמאס עשו את שלהם, ותושבים רבים חוששים להביע את עמדותיהם.

בפעם האחרונה שהלכו העזתים לקלפיות, ב-2006, ניצח חמאס את הפת"ח, אך ב-2007 השתלט על מוקדי הכוח בעימות אלים שגבה את חייהם של למעלה ממאה בני אדם. מאז לא נערכו ברצועה בחירות ולשני דורות של תושבים לא ניתנה מעולם ההזדמנות להביע את עמדתם בקלפי.

לפני מספר שבועות פרסם עיתון הניו יורק טיימס כתבה ובה ריאיון עם כעשרה תושבי עזה בהווה ובעבר, לצד סקרים שנערכו בחודשים האחרונים שמראים על תנודה, גם אם לא סחף – בדעת הקהל. בחודשים האחרונים, כך מדווח הטיימס, מתגברת הביקורת של התושבים כלפי חמאס. הם עדיין רואים בישראל את האחראית העיקרית למצבם, אך כעת הם סבורים: חמאס ביצע את הטבח למרות שידע את המחיר הכבד שישלמו התושבים, וכעת ארגון הטרור מנסה להיאחז בשלטון על חשבון חייהם.

ילדה פלסטינית בעיר הפליטים בדיר אל בלאח (צילום: עבד רחים כתיב, פלאש 90)
ילדה פלסטינית בעיר הפליטים בדיר אל בלאח (צילום: עבד רחים כתיב, פלאש 90)

"כשחמאס תקף את ישראל מרבית העזתים ראו בזה צורה של התנגדות", אמר לעיתון עורך דין בן 26, תושב הרצועה על הטבח שביצעו מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר. "אבל אנחנו לא תומכים במלחמה ממושכת שלא מביאה לשום תוצאות. זו אינה התנגדות, אלא טירוף מוחלט".

גם מטרות המלחמה עצמן מעוררות התקוממות בקרב תושבים, בעיקר דרישת חמאס לשחרר אסירים פלסטינים הכלואים בישראל. "שאני אאבד את הבית שלי כדי שמישהו ישוחרר ממאסר?" זעם תושב ג'באליה. "מי הם שיגזרו עלי חיים כאלו? אני לא מוכן להקריב את החיים שלי או של בני משפחתי בשביל אף אחד".