יחסי ידידות בין רוסיה להודו וסין הם סיכת ביטחון כלכלית בעלת חשיבות מכרעת, והם נתפסים על ידי הקרמלין ככלי משמעותי בבלימת נאט"ו ובהפחתתם של איומים פוטנציאליים המגיעים ממערב. אך היחסים המדורדרים של רוסיה עם ארצות הברית, הקשר המתחזק בינה לבין צפון קוריאה ואיראן, התמיכה בחמאס ובחיזבאללה, והחתירה לערעור היציבות הפוליטית והחברתית במדינות אירופה אינם מסייעים לשמר את התמיכה הסינית וההודית בקרמלין, והיום אנו עדים לניסיונות של נשיא סין, שי ג'ינפינג, אף להחרימו.

כבר לא ניתן לכנות את היחסים בין רוסיה לסין כברית אסטרטגית בין שווים אלא ככפיפות של רוסיה הנחלשת במלחמה לסין, החזקה ממנה בכל המובנים. בקרמלין הבינו כי הנשק הגרעיני שנמצא ברשותו לא עוזר לצבא רוסיה להתקדם בחזית האוקראינית. מאז התפרקותה של ברית המועצות, רוסיה דבקה בדוקטרינה של "הרתעה גרעינית" הסובייטית, ואיימה בלבצע שימוש בנשק הלא-קונבנציונלי, שעומד לרשותה, על מנת להפעיל לחץ על יריבים פוטנציאליים כמו נאט"ו.

מפנים עורף? הלחץ על ביידן לפרוש הולך וגובר - ולראשונה גם מקרב בכירי המפלגה
בתרומת ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה: יוקמו מרכזים חדשים לבריאות הנפש

הודעה מסקרנת יצאה השבוע מסגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב, לפיה "הדוקטרינה הגרעינית" הרוסית הפסיקה לפעול. למרות היחסים המיוחדים עם הודו וסין, מנהיגי שתי המדינות הענקיות האלה הרגישו הרבה חוסר נוחות סביב הרטוריקה הגרעינית הלוחמנית של הקרמלין ושל הפרופגנדה הרוסית, אשר דרשו, עד לפי כחודש, לשטח ערים אירופאיות באמצעות נשק גרעיני.

במילים פשוטות, נשיא סין, שי ג'ינפינג, וראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הרגיעו את הרוחות בקרמלין בטענה שהם לא מוכנים לחתום תחת הרטוריקה הגרעינית האפוקליפטית הזו, מכיוון שהיא אינה מייצגת את הדרום הגלובלי (Global South) אותו פוטין מבקש לייצג בתור אנטי-תזה למערב. תמונותיהם של ילדים חולי סרטן ואנשי הצוות המטפלים בהם מצטופפים במרתפים לאחר ההפצצות של בתי חולים לילדים בקייב ב-8 ביולי, היציבו שאלות קשות בפני מנהיגי הודו וסין, והם אינם עוד מוכנים לחתום על מעשיה של רוסיה כאלו המשרתים את הדרום הגלובלי.

הסינים אינם מעוניינים להגיע למצב של בידוד בינלאומי ושל לסנקציות מערביות בגלל רוסיה שהופכת להיות יותר ויותר רעילה עבורם. תרחיש הסנקציות הוא מסוכן עבור הסינים שכבר החלו להרגיש בכיסם את ההשלכות של המשבר הכלכלי במדינתם, בשעה שהוא (המשבר הכלכלי) רק מחריף. שיתופי פעולה צבאיים ואזרחיים עם רוסיה צפויים להוביל לסנקציות המערביות על סין, ואלה, בתורם, עשויים להחליש את המעצמה. הסנקציות הכלכליות עלולות להקשות עליה להגן על האינטרסים הלאומיים שלה כגון: שדרוג של תשתיות של רכבת, שיפוץ של נמלי הים, ועוד.

ולדימיר פוטין (צילום:  Sputnik/Sergei Savostyanov/Pool via REUTERS)
ולדימיר פוטין (צילום: Sputnik/Sergei Savostyanov/Pool via REUTERS)


הדוגמא הבולטת להצטרפותם של סינים לחרם על רוסיה היא בסיפורה של החברה הסינית "וויזון ניו אנרג'יז" (Wison New Energies). בסוף חודש מרץ, השנה, "וויזון ניו אנרג'יז" שלחה לרוסיה שני מבנים לייצור גז נוזלי לשלב השלישי של הפרויקט "ארקטיק אל.אנ.ג'י 2" (Arctic LNG 2). אלא שהשבוע, וכמה ימים לפני שהספינה הגיעה לבלוקמנקה במורמנסק שברוסיה, שם נמצא המרכז של נובאטק (Novatek) לבניית מבנים ימיים בעלי נפח גדול, הספינה הסינית הסתובבה וחזרה לסין. כלומר, הסינים שינו את דעתם בנושא כשהספינה כבר הייתה בדרך לרוסיה והם אמרו לה להסתובב ולחזור חזרה לסין. מסתבר שלדבר נגד המערב ובשם הדרום הגלובלי, ביחד עם הרוסים, זה דבר אחד, ואילו להפסיד כסף מערבי בגלל סנקציות זה דבר אחר. 

בנוסף, ניתן להצביע על האתגר ההולך וגובר ביחסים בין רוסיה לטורקיה: מדובר בהשהיית הפרוייקט של בנייה של התחנה הגרעינית שרוסים הבטיחו לבנות באקוי הטורקית (Akkuyu Nuclear Power Plant). מצד אחד, טורקיה הייתה בין המתונות מבחינת תגובתה לתוקפנות הרוסית באוקראינה, אך מהצד השני נשיאה של טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לעולם לא הכיר בקרים הרוסית ותמיד תמך בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה.

ארדואן תמיד ידע לאזן בין שיוכו לדרום הגלובלי לבין היותה של טורקיה מדינת דמוקרטית בתוך ברית נאט"ו. פוטין ניסה למשוך את ארדואן לקואליציה אנטי-מערבית אך הוא, בדומה לנשיא סין, לא מוכן להגיע למצב של בידוד בינלאומי ולסנקציות מערביות בגלל רוסיה שהופכת להיות יותר ויותר רעילה גם עבורו. רוסיה עזרה לטורקיה לפתח תוכנית גרעין אזרחית משמעותית, ובזמנו, בקרמלין הבטיחו להקים כ-20 כורי חשמל עד עד לשנת 2030. לטורקייה יכולות מוגבלות בבחינת מהנדסי גרעין ולכן היא הייתה אמורה להיעזר בחברה רוסית רוסאטום. הבעיה שחברות הבת של רוסאטום העוסקות בתשלומים עומדות כעת, גם הן, תחת סנקציות והפרויקט נמצא במצב של השהייה.  

רוסאטום הייתה אמורה לבנות עבור הטורקים תחנת כוח בת ארבע יחידות בהספק של 1,200 מגוואט חשמל כל אחת. עלות העסקה היה אמור להיות כ-25 מיליארד דולר, והיא כללה גם בניית כורי מים קלים. לטורקיה אין תוכניות להעשיר אורניום בשטחה והיא גם לא מתכוונת לעבד פלוטוניום, אך נשיא ארדואן הצהיר שארצו שומרת לעצמה את הזכות לעשות כן. תחנת הכוח האזרחית באקוי הייתה אמורה להיות לסמל הגאווה של ארדואן, בשעה שפוטין שבר לו את הכלים. גם ארדואן לא יכול להקריב את האינטרס הלאומי של טורקיה למען הרטוריקה הריקה מתוכן של הדרום הגלובלי אותה מקדם קרמלין.