ניסיון ההתנקשות בחיי נשיא ארצות הברית לשעבר ומי שמיועד להיות מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, דונלד טראמפ, במהלך עצרת הבחירות שהתקיימה שלשום (שבת) בפנסילבניה בעיצומו של קמפיין הבחירות – מסעיר לא רק את ארצות הברית, אלא את העולם כולו.
“ניסיון ההתנקשות הוא ניסיון פיגוע בדמוקרטיה, בלי קשר כרגע לפיגורה הציבורית שאליה כוון הפיגוע, כי מדובר בפגיעה בסמל ציבורי של הדמוקרטיה האמריקאית”, מסביר פרופ׳ אודי זומר, ראש מרכז ברק למנהיגות ומהמרכז לחקר ארצות הברית באוניברסיטת תל אביב. "בעצם מה שקרה זה שהיה פה ניסיון להכריע את הבחירות עוד לפני שטראמפ נבחר למועמד הרשמי של המפלגה הרפובליקנית, כדי שהוא לא יהיה מועמד ולא יהיה נשיא, כי רק השבוע הוא אמור לקבל את הטייטל הזה".
ניסיון ההתנקשות ישפיע על המרוץ לנשיאות? "משרת את ההתמודדות של טראמפ"
"תמונת הניצחון של הקמפיין": הירי על טראמפ הכריע את הבחירות?
פרופ' זומר מוסיף: "זו פגיעה אנושה בדמוקרטיה האמריקאית. צריך לזכור שאחד הנושאים העיקריים במערכת הבחירות הנוכחית הוא הדמוקרטיה האמריקאית. ביידן עצמו אמר שטראמפ הוא סכנה לדמוקרטיה האמריקאית, וניסיון התנקשות מהסוג הזה הופך את נושא השמירה על הדמוקרטיה האמריקאית לנושא מרכזי".
מלינקולן ועד קנדי
ניסיון ההתנקשות בטראמפ הוא אירוע נוסף בשרשרת ארוכה למדי של התנקשויות וניסיונות התנקשות בנשיאים מכהנים, כאלה שכבר סיימו את תפקידם וגם בכזה שכבר נבחר אך טרם הושבע לתפקיד.
ניסיון ההתנקשות הראשון בפוליטיקה האמריקאית התרחש ב־30 בינואר 1835, כשאדם בשם ריצ'רד לורנס התקרב לנשיא השביעי של ארצות הברית אנדרו ג'קסון, שלף אקדח, לחץ פעמיים על ההדק אך הכדור לא נפלט מהאקדח בשל מעצור.
ב־14 באפריל 1865 התרחשה ההתנקשות בנשיא ה־16 אברהם לינקולן בשעה שצפה יחד עם רעייתו בהצגה "בן דודנו האמריקאי" בתיאטרון פורד בוושינגטון. לינקולן נכנס להיסטוריה כנשיא האמריקאי הראשון שנרצח בידי מתנקש. ההתנקשות השנייה בנשיא אמריקאי אירעה ב־8 ביולי 1881, כשעו"ד צ'ארלס גיטו ירה בנשיא ה־20 ג'יימס גרפילד בתחנת רכבת.
הרצח השלישי של נשיא אמריקאי התרחש ב־6 בספטמבר 1901 כשהנשיא ה־25 ויליאם מקינלי נורה מטווח קצר בעת שנכח בתערוכה בבפאלו. ההתנקשות המפורסמת ביותר במאה ה־20 הייתה ההתנקשות בנשיא ארצות הברית ה־35, ג'ון קנדי, ב־22 בנובמבר 1963, כשבמהלך נסיעה ברכב פתוח בדאלאס נורה למוות בידי לי הארווי אוסוולד.
עם רשימת הנשיאים שעברו ניסיונות התנקשות וחייהם ניצלו בנס נמנים תיאודור רוזוולט, פרנקלין דלאנו רוזוולט, הארי טרומן וג'רלד פורד, כשניסיון ההתנקשות האחרון, עד שלשום, היה ב־30 במרץ 1981, כשאדם מעורער בנפשו ירה שש יריות לכיוונו של הנשיא ה־40 רונלד רייגן.
"ההתנקשות בלינקולן הייתה אחד האירועים הכי חשובים בהיסטוריה האמריקאית", מציין פרופ' זומר. "אבל ברצח קנדי האמריקאים לא הפסיקו להתעסק, ועד היום יש מיליון תיאוריות קונספירציה אם לי הארווי אוסוולד כן רצח או לא רצח. הסיפור של רצח נשיא הוא סיפור שתופס את דעת הקהל האמריקאי, משפיע על הפוליטיקה, יש עליו סרטים, ספרים והוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האמריקאית".
"מובן שהאירוע הדרמטי ביותר הוא רצח ג'ון קנדי", מסכים ד"ר שי הר־צבי, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים. "קנדי היה נשיא מאוד אהוב, כריזמטי וצעיר, כל היופי של אמריקה, וכשהוא נרצח אז משהו בתמימות וביציבות הדמוקרטיה האמריקאית מת איתו".
"הכל פתוח"
על פי דיווחי ה־FBI, היורה שלשום, תומאס מת'יו קרוקס (20) מפנסילבניה, עלה על גג של מבנה שהיה ממוקם במרחק של כ־150 מטרים מהבמה שעליה עמד טראמפ ובשעה 18:11 (שעון החוף המזרחי) פתח בירי לעבר הנשיא לשעבר באמצעות רובה. במהלך הירי חש טראמפ בפגיעה באוזנו, הניח את ידו על אוזנו ומיד לאחר מכן התכופף תחת הפרגוד. סוכני השירות החשאי זינקו לעבר טראמפ וסוככו עליו. לאחר הירי פרסם טראמפ הצהרה ב־Truth Social שבה הודה לאכיפת החוק ולשירות החשאי ואמר: ”זה מדהים שמעשה כזה יכול להתרחש בארצנו".
"בסופו של דבר זו שנת בחירות וזה משפיע מי ישב בבית הלבן בינואר 2025, ומעבר לבוסט שטראמפ קיבל בעימות הנשיאותי מול ביידן בחודש שעבר, הוא מקבל בניסיון ההתנקשות בו בוסט שלא רק ביידן לא יצליח להתאושש ממנו, אלא גם ספק אם המפלגה הדמוקרטית תצליח להתאושש ממנו גם אם יהיה מועמד אחר מביידן", אומר פרופ' זומר.
"המפלגה הדמוקרטית נכנסה למערכת הבחירות הזו כשהיא מפורקת. יש פלגים שונים של המפלגה שמושכים לכל מיני כיוונים ולא מצליחים להסכים על דבר אלמנטרי כמו החלפת ביידן אחרי הביצוע הכושל שלו בעימות הנשיאותי. בתוך הקונסטלציה הזו יש את ניסיון ההתנקשות בטראמפ שהוא מאוד דרמטי ונקודת מפנה בעלילה הזו, שבה המפלגה הדמוקרטית כל כך קרועה ולא נראה שהיא תגיע מאוחדת לכינוס שלה בשיקגו", הוא מוסיף.
"מה שקרה שלשום שם את טראמפ בעמדה סופר־חזקה אלקטורלית, ובמציאות הזו, התמונות שראינו אתמול של טראמפ עם אוזן ולחי מדממות, קם עם אגרוף קמוץ ומרים אותו כאות ניצחון ודגל ארצות הברית מתנופף מעליו ממקמות אותו כמגן הדמוקרטיה האמריקאית" הוא מציין.
"אם ננתח את האלקטורט האמריקאי, אז ניסיון ההתנקשות מחזק את הבייס של טראמפ בקרב התומכים הנלהבים שלו ומכניס הרבה רוח במפרשים האמריקאיים. דבר שני, זה יכול לנרמל את טראמפ מבחינת הרבה בוחרים ובוחרות עצמאיים שהיו על הגדר והתלבטו אם להצביע או לא, כי טראמפ נתפס כמאוד אנושי וחזק. מי שניסה לרצוח את טראמפ ניסה לפגוע באמריקה וזה משהו שיכול לגרום גם לאנשים שלא מזוהים עם המפלגה הרפובליקנית להצביע לו" מסביר פרופ' זומר.
"חשוב להבין שעוד קודם לניסיון ההתנקשות ומאז העימות הנשיאותי, טראמפ היה במגמת התחזקות וביידן היה במגמת היחלשות לנוכח ההופעה המאוד לא טובה שלו בעימות", מציין ד"ר הר־צבי. "ניסיון ההתנקשות הכושל ובייחוד איך שטראמפ התאושש ממנו, כשהוא מניף את היד כשפניו מגואלות בדם – זה מעביר מסר של 'אי אפשר לנצח אותי' ו'אני הגיבור האמריקאי', וזה בוודאי בתקופה הקרובה ייתן לו בוסט נוסף בקמפיין הבחירות לנשיאות כאשר יש לנו בימים הקרובים את הוועידה הרפובליקנית וסביר להניח שטראמפ ימשיך את מגמת ההתחזקות".
"אבל, ופה צריך לשים אבל גדול, יש לנו כשלושה וחצי חודשים עד הבחירות ובפוליטיקה בכלל ובטח שבמערכת הבחירות הנוכחית בארצות הברית זה כמו נצח. מערכת הבחירות הזו ידעה עליות ומורדות כמו רכבת הרים, אז הכל פתוח, על אף שהמומנטום לצדו של טראמפ", הוא מסייג.
לדברי הר־צבי, מתיעוד ניסיון ההתנקשות היה מאוד בולט לראות עד כמה טראמפ מודע לגודל השעה. "כמה אנשים, שבעצם ניצלו מניסיון התנקשות, מסוגלים לעמוד על הרגליים, להסתכל על הקהל, להניף יד ולצעוק 'קדימה'? זה מעיד על עד כמה הוא היה מודע לגודל האירוע, והתמונה שתיעדה זאת לא רק תלווה את הקמפיין שלו עד לבחירות לנשיאות אלא נראה שהנכדים שלנו יראו את התמונה הזו כמשהו בלתי נפרד מההיסטוריה האמריקאית", הוא אומר.
במבט היסטורי, עד כמה ההתנקשויות וניסיונות ההתנקשות בנשיאי ארצות הברית משפיעים על הפוליטיקה האמריקאית?
"אם נלך להיסטוריה המודרנית יותר, כמובן יש את ההתנקשות ברוברט קנדי בשנת 1968 שהיה מהמתמודדים המובילים במפלגה הדמוקרטית על הנשיאות. אחרי ההתנקשות בו הדמוקרטים הפסידו בבחירות", מסביר ד"ר הר-צבי ומוסיף: "קח את ישראל – ראינו את הרצח המתועב של יצחק רבין ואחרי כמה חודשים היה מהפך שלטוני, וזה לא קשור לימין ושמאל, ואחרי שרוברט קנדי נרצח, ריצ'רד ניקסון הרפובליקני ניצח. החשיבות של האירוע הזה היא גם איך יוצאים מהאירוע הזה, בהקשר של טראמפ – אם הוא לא היה קם ומניף יד, יכול להיות שההשפעה על הבוחר הייתה אחרת אילו הוא היה נשכב על הרצפה".