הפגנות פרו פלסטיניות הציפו את מדשאות האוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית בדרישה לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולנתק קשרים, כלכליים ואקדמיים כאחד, עם ישראל. ראשי האוניברסיטאות מצאו עצמם מתמודדים עם נחשולי מפגינים. במקרים מסוימים ניהלו עימם משא ומתן ואף נענו לחלק מדרישותיהם, ואילו במקרים אחרים, הזעיקו את כוחות הביטחון - צעד שנחשב לא שגרתי כלל.
המעצר המשמעותי הראשון של מפגינים הגיע בחודש אפריל, כאשר אוניברסיטת קולומביה הזעיקה את משטרת ניו יורק בבקשה לפרק מאהל מחאה. מאז, למעלה מ-3,100 מפגינים פרו פלסטינים נעצרו או עוכבו בקמפוסים ברחבי ארה״ב. רובם הואשמו בהסגת גבול או בהתפרעויות. חלקם עומדים בפני אישומים חמורים יותר, כמו התנגדות למעצר. חרף המעצרים הרבים ואיסורים נוספים שהוטלו על הסטודנטים המעורבים (כמו איסור כניסה לקמפוסים או עיכוב בקבלת הדיפלומה), רבים מהאישומים בוטלו.
המפגינים נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב עושים טעות אחת פטאלית | בועז גולני
הבורות השתלטה על מוסדות הלימוד, והאמריקאים לומדים ב"אוניברסיטה של החיים"
דליה גרזה, התובעת במחוז טרוויס שביטלה אישומי הסגת גבול פליליים נגד יותר מ-100 אנשים שנעצרו באוניברסיטת טקסס באוסטין, אמרה שנדירות הפעמים בהן אישומים בסגנון זה מתועדפים אצל התובעים, זאת כיוון שמדובר בעבירות קלות ולא אלימות. גרזה טענה כי להערכתה, רבים יסכימו שהסטודנטים פשוט מימשו את זכויות חופש הדיבור המעוגנות בחוקה האמריקאית.
בחלק מהאוניברסיטאות, ההחלטה לבטל את האישומים התקבלה באכזבה. ״צריכות להיות השלכות לפעולות המפרות חוקים וכללים מוסדיים״, אמר מייק רוזן, דובר אוניברסיטת טקסס באוסטין. ״המטרה לא הייתה להעניש״, אמר הרמן וולץ, סנגור ותובע לשעבר המלמד משפט פלילי בקולג׳ ג׳ון ג׳יי למשפט פלילי בניו יורק, ״המטרה היא לפנות את הרחובות״.
חשוב לציין כי מוסדות לימוד אקדמיים בארה"ב הם בעלי סמכויות סמי מוניציפליות הנוגעות באכיפת החוק. מערכת היחסים בין משטרות הקמפוס למשטרות העירוניות מוסדרת לרוב באמצעות מזכרי הבנה והסכמי סיוע הדדי. כניסת המשמר הלאומי לקמפוסים בחוויה האמריקנית מפרה את האיזון בין שמירה על הסדר לבין הגנה על זכויות הסטודנטים למחאה.
לפי נתונים שנאספו על ידי הניו יורק טיימס, מפגינים עוכבו השנה ביותר מ-70 מוסדות לימוד ב-30 מדינות לפחות, מאוניברסיטת אריזונה סטייט עם 80,000 סטודנטים ועד אוניברסיטת מרי וושינגטון בווירג'יניה, עם פחות מ-4,000 סטודנטים. היסטוריונים החוקרים תנועות סטודנטים אומרים שארצות הברית לא ראתה מספר כה גדול של מעצרים בהפגנות בקמפוסים ב-50 השנים האחרונות.
בעוד שמיליוני סטודנטים השתתפו במחאות נגד מלחמת וייטנאם, היו כ-4,000 מעצרים בהפגנות בקמפוסים באביב 1969, בתקופת השיא של הפעילות. הפעילות הפרו-פלסטינית ״היא קטנה יחסית״ אמר רוברט כהן, היסטוריון באוניברסיטת ניו יורק, ״אבל המעצרים כמעט משתווים למעצרים במחאת וייטנאם בשיאה״.
בעוד המפגינים טוענים כי זכותם להביא לידי ביטוי את חופש הדיבור, חשוב להזכיר כי סטודנטים יהודים, רבים מהם מאוניברסיטת קולומביה, חשים מבוהלים ומפוחדים מהשלכות המחאה: סטודנטים יהודים דיווחו כי נחסמו פיזית מלהיכנס לשיעורים ונחשפו לסנטימנט אנטישמי מצד מפגינים הדורשים הפסקת אש בעזה והתנתקות האוניברסיטה מחברות הקשורות לפעילות הצבאית של ישראל. מארגני המחאות מאשימים גורמים חיצוניים ברטוריקה מתלהמת, במיוחד כלפי סטודנטים יהודים.
אוניברסיטת אינדיאנה בלומינגטון: 57 מעצרים
ברייס גרין, דוקטורנט בן 26 באוניברסיטת אינדיאנה בלומינגטון, שבה לומדים יותר מ-40,000 סטודנטים, אמר שסטודנטים שם ראו מאהלים בבתי ספר אחרים והחליטו למחות בסולידריות. ״זאת מלחמה אמריקאית לכל דבר ועניין״ אמר גרין, בהתייחסו לתמיכה הצבאית והכלכלית של ארה"ב בישראל, והוסיף: ״יש לנו אחריות כאמריקאים ואנשים במוסדות אמריקאיים להילחם בחזרה״.
לאחר שגרין וסטודנטים אחרים הקימו אוהלים ב-Dunn Meadow, שטח ירוק בקמפוס שב-1969 הוקצה לצורך פורום ציבורי לביטוי חופשי, האוניברסיטה הזעיקה את המשטרה. מנהלי האוניברסיטה למדו על המחאה המתוכננת ושינו באופן פתאומי את כללי הקמפוס כדי לאסור על מבנים זמניים ללא אישור מראש.
כמעט 60 אנשים, רובם סטודנטים, נעצרו והואשמו בהסגת גבול. משרד התובע המקומי ביטל את האישומים הללו, בטענה שהמעצרים היו ״מפוקפקים מבחינה חוקתית״ (אדם אחד הואשם בתקיפה חמורה על נשיכת שוטר). האוניברסיטה הטילה גם איסורי כניסה לקמפוס על האנשים שנעצרו, אך בסופו של דבר ביטלה אותם עבור כל המפגינים, למעט קומץ מפגינים שכלל את גרין. הוא עמד בפני איסור כניסה לקמפוס למשך חמש שנים, אך מחלקת המשטרה של אוניברסיטת אינדיאנה ביטלה אותו לאחר שגרין ערער.
המעצרים ותחילת חופשת הקיץ לא השקיטו לחלוטין את פעולות המחאה. באוניברסיטת אינדיאנה, סטודנטים עדיין ישנים באוהלים ב-Dunn Meadow. גרין אמר לניו יורק טיימס שלפני שאיסור הכניסה שלו לקמפוס בוטל, הוא הגיע למאהל כל יום אך מעולם לא עזב את המדרכה, כיוון שמדובר ברכוש העירייה.
אוניברסיטת טקסס באוסטין: 136 מעצרים
אוניברסיטת טקסס באוסטין הייתה בין בתי הספר הראשונים במדינה דרומית בשליטה רפובליקנית שבהם המשטרה עצרה מפגינים. שם, מנהיגי האוניברסיטה הודיעו למארגני המחאה שהאירוע ״לא יוכל להתקיים כמתוכנן״. כשהסטודנטים התאספו בכל זאת, ב-24 באפריל, המושל גרג אבוט הורה למשטרת המדינה להתפרס בקמפוס, ושוטרים חמושים באלות עצרו עשרות אנשים. כולם הואשמו בהסגת גבול. משרד התובע המקומי ביטל את כל אישומי הסגת הגבול, בטענה כי הראיות אינן מספקות.
חלק מאלה שנעצרו באותו יום עומדים בפני הליכי משמעת בקמפוס, כולל עיכוב תעודות ודיפלומות. חמישה ימים לאחר מכן, 80 אנשים נוספים נעצרו לאחר שסטודנטים הקימו אוהלים. בנג׳מין קרן, סטודנט בשנה השלישית הלומד הידרולוגיה ומשאבי מים, אמר לניו יורק טיימס שהצטרף למאהל בידיעה שכנראה ילך לכלא בגלל זה, אך הניח שהאישומים יבוטלו. הוא אמר שרצה להביע תמיכה בעם הפלסטיני והתנגדות להשקעות האוניברסיטה שלו ביצרני נשק. ״אני מאמין שכסטודנט, יש לי זכות ללכת לאוניברסיטה שלי ולבקש שינוי״, אמר.
ב-26 ביוני, גרזה, התובעת במחוז טרוויס, הודיעה שהחליטה לבטל את כל אישומי הסגת הגבול נגד האנשים שנעצרו ב-29 באפריל, כולל זה של קרן. גרזה אמרה שצילומי מצלמות הגוף שראתה הראו סצנה כאוטית, עם שוטרים בציוד מיוחד דוחפים סטודנטים בזמן שפקודה להתפזר נשמעה ברקע. היא אמרה שיהיה ״קשה באופן בלתי רגיל״ להוכיח שהאנשים שנעצרו שמעו את הפקודה הזו וסירבו לציית. קרן ואחרים שנעצרו באוניברסיטת טקסס עדיין עומדים בפני הליכי משמעת בקמפוס ועלולים לעמוד בפני עונשים הנעים מאזהרה בכתב ועד הרחקה.
אוניברסיטת וירג'יניה: 27 מעצרים
המספר הגדול ביותר של אנשים שנעצרו ביום אחד היה כ-400 בתשעה קמפוסים ב-30 באפריל. אך המחאות נמשכו גם כשקמפוסים רבים נכנסו לתקופת הבחינות הסופיות וטקסי סיום הלימודים. בתחילת מאי, היו 130 מעצרים באוניברסיטת מסצ׳וסטס אמהרסט ו-33 באוניברסיטת פנסילבניה.
באוניברסיטת וירג׳יניה ברביעי במאי, כשסטודנטים התכוננו לבחינות הסופיות, מנהלי האוניברסיטה הזעיקו את המשטרה כדי לפרק מאהל. שוטרים בציוד מיוחד השתמשו בחומרים מגרים כימיים כדי לגרום למפגינים להתפזר ובסופו של דבר עצרו 27 אנשים.
התובע המקומי ביטל את האישומים נגד שבעה אנשים לאחר שקבע שאין מספיק ראיות. הוא הציע לשאר הסכם: האישומים שלהם יבוטלו באוגוסט אם לא יהיו להם אישומים פליליים פתוחים באותו זמן. 11 סטודנטים עמדו בפני הליכי משמעת באוניברסיטה; ארבעה מהם היו בוגרים שהדיפלומות שלהם עוכבו, כולל קיידי דה לה קרוז, בת 22, שזה עתה סיימה את התואר שלה באנתרופולוגיה.
דה לא קרוז אמרה לניו יורק טיימס שהצטרפה למאהל כדי למחות על מה שראתה כרצח עם מתמשך בעזה והקשרים של האוניברסיטה בה היא לומדת לישראל. נכון לתחילת יולי, דה לה קרוז אמרה לעיתון כי טרם קיבלה מידע על מועד הדיון בנוגע למעמד הדיפלומה שלה, והייתה מודאגת שהתהליך עלול להימשך עד לסתיו. דה לה קרוז אמרה שהיא לא בטוחה כיצד השתתפותה בהפגנות ישפיעו על האופק התעסוקתי שלה.