בעקבות ביקורו באיראן של ראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה שוחחנו היום (רביעי) עם ד"ר שי הר-צבי, ראש התחום הבינלאומי והאזורי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים על המשמעויות האזוריות וההשפעות על ישראל.
לדברי ד"ר הר-צבי, "ביקורו של שויגו, שכיהן עד לפני מספר חודשים כשר ההגנה של רוסיה, והדיווחים על סיוע צבאי שרוסיה מעבירה לאיראן בימים האחרונים, אינם צריכים להפתיע. מדובר בביטוי לעליית המדרגה שחלה ביחסים הבילטראליים ובציר האסטרטגי שנרקם בין השתיים בעקבות המלחמה באוקראינה. השותפות באה לידי ביטוי במגוון רחב של תחומים, ובייחוד בתחום הביטחוני-צבאי. מאז קיץ 2022, איראן העבירה לרוסיה אלפי כטב"מים תוקפים. אלו מהווים מכפיל כוח משמעותי בפעילות של הצבא הרוסי באוקראינה לתקיפת תשתיות אזרחיות ומתקנים צבאיים. סביר כי איראן אף מנצלת את השימוש המאסיבי של רוסיה בכטב"מים כדי לשפר את היכולות המבצעיות, הטכנולוגיות וההפעלתיות שלהם. ראוי להזכיר כי איראן עצמה תקפה את ישראל בין היתר בכטב"מים, ושלוחיה של איראן במרחב, בדגש על חיזבאללה והחות'ים, עושים שימוש תדיר בכטב"מים כדי לתקוף מטרות בישראל".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הר-צבי הוסיף, כי "בתמורה לסיוע האיראני, רוסיה מעבירה לאיראן סיוע במגוון רחב של תחומים צבאיים ומודיעיניים. על הפרק האפשרות להעברת מטוסי קרב מדגם SU-35, אם כי מימוש העסקה מתעכב זמן רב מסיבות לא ברורות. השותפות האסטרטגית בין המדינות אף באה לידי ביטוי בתמיכה המדינית שרוסיה סיפקה לאיראן בעקבות המתקפה שזו ערכה נגד ישראל לפני כארבעה חודשים. זאת, בהמשך ישיר לגיבוי שרוסיה מעניקה לחמאס מאז ה-7 באוקטובר. רוסיה אף כינתה את חיסולו של הניה כרצח פוליטי".
לטענת הר-צבי, "סביר כי הביקור של שויגו נועד לתאם עמדות נוכח האפשרות להסלמה אזורית כבר בימים הקרובים, ובה-בעת להבין את הכוונות האיראניות מצד אחד, ואת הגיבוי שרוסיה תהיה מוכנה להעניק מהצד השני. חשוב לציין, כי בראיית מוסקבה, המלחמה במזה"ת משרתת אינטרסים אסטרטגיים רוסיים. זאת, בראש ובראשונה, כתוצאה מהפניית הקשב האמריקנית והאירופאית לאירועים באזור, על חשבון התשומות כלפי המלחמה באוקראינה. למעשה, המלחמה הרב-זירתית בה נמצאת ישראל נתפסת כשלב נוסף בעימות בין המחנה הדמוקרטי-ליברלי בהובלת ארה"ב לבין הגוש הדיקטטורי, בהובלת סין ורוסיה, בו חברות גם איראן וצפון קוריאה. על כן, לגישת מוסקבה, לתוצאות המלחמה באזור יהיו הקרנות ישירות לא רק על המזרח התיכון, אלא על המערכת הגלובאלית ויתכן גם על המשך המלחמה באוקראינה. המשמעות היא שרוסיה חוששת כי מערכה אזורית רחבה, ובעיקר פגיעה משמעותית באיראן ובחיזבאללה, עלולות להשפיע לשלילה על כל הציר הרדיקאלי ולהקרין גם על מצבה האסטרטגי של מוסקבה. נוכח זאת, יתכן כי מטרה נוספת של ביקור שויגו הייתה להעביר מסרים לאיראן בדבר הצורך לרכך את עוצמת התגובה ולהימנע מפגיעה במטרות אזרחיות".
להערכתו של הר-צבי, "ככל שהמלחמות במזה"ת ובאוקראינה יימשכו, כך ההישענות של רוסיה ואיראן אחת על השנייה תלך ותגבר, בעיקר במימד המדיני ובתחומים צבאיים. התוצאה עלולה להיות נכונות רוסית להגביר את היקפי ואיכות הסיוע לאיראן בתחומים צבאיים-מודיעיניים, לתמוך בה במוסדות בינלאומיים ומנגד לנקוט בגישה עוינת יותר כלפי ישראל. המשמעות היא שישראל צריכה לגבש תפיסה אסטרטגית מעודכנת ליחסה כלפי רוסיה, תוך התייחסות אליה כתומכת פעילה של הציר הרדיקאלי. זאת, תוך התחשבות בפוטנציאל ההיזק הרוסי לאינטרסים לאומיים וביטחוניים של ישראל, נוכח נוכחותה במרחב המזרח תיכוני והקהילה היהודית הגדולה החיה ברוסיה. למעשה, בישראל חייבים להטמיע את המסקנה, כי רוסיה הפכה ליריב פעיל של מדינת ישראל".
הר-צבי סיכם באומרו, כי "למול הציר האיראני והסיוע הרוסי, בולטת חיוניות היותה של ארה"ב עמוד תווך בביטחון הלאומי של ישראל ואת כיפת הפלדה שממשל ביידן מעניק לנו מאז פרוץ המלחמה. הדבר אף מומחש הלכה למעשה בימים האחרונים בהתייצבות הרחבה של ארה"ב להגנת ישראל. בשורה התחתונה, אין ולא יהיה תחליף לברית האסטרטגית וישראל לא יכולה בלי הסיוע הרב-מימדי מצידה של ארה"ב. על כן, מוטלת על ראה"מ נתניהו החובה לפעול להעמקת הקשרים ושיתופי הפעולה בין המדינות ולחיזוק התמיכה הדו-מפלגתית בישראל כעוגן מרכזי ביחסים, ובה-בעת להימנע מאמירות העלולות להעיב על קשרים חיוניים אלו".