זה אף פעם לא היה קשור לג׳ו ביידן. ״אנחנו ממשיכים קדימה במלוא העוצמה״ אמר האתם אבודאיה, יו״ר הרשת הקהילתית הפלסטינית-אמריקאית, לעיתון ״הוושינגטון פוסט״, בעוד הוא מתחייב שתוכנית הרשת הקהילתית לא שינתה דבר ותפגין מול שערי הוועידה הלאומית הדמוקרטית. זו צפויה לפתוח את שעריה מחר (שני - שעון ארה״ב) בעיר שיקגו, זאת למרות ששמו של ביידן כבר לא יופיע על פתק ההצבעה הדמוקרטי.

העברת השרביט לסגניתו, קמלה האריס, אינה מרתיעה את אבודאיה או אחרים המתכננים להפגין. היא גם לא ריככה את לשונו המתלהמת כלפי המועמדת הדמוקרטית, לאחר שכינה בעבר את ביידן ״ג׳ו רצח עם״ (ג׳נוסייד. ב״ש). ״זה עדיין עניין של סיום רצח העם״ אמר. ״המטרה שלנו היא המפלגה הדמוקרטית והנהגת המפלגה, ו׳קמלה הרוצחת׳ היא אחת מהם״.

לקראת עסקה? צה"ל מגביר פעולות נגד תשתיות חמאס בעזה
"ההתרעה זזה הצידה, כשל עמוק": התחקיר על 8200 חשף רק את קצה הקרחון

אבודאיה מצדיק את הכינויים לביידן והאריס, באומרו, ״אנו מרגישים שהממשל שלהם אחראי למלחמה המתמשכת הזו ולרצח העם. פשוט לא הצלחנו לחשוב על שם לאנתוני בלינקן״. איום ההפגנות ריחף מעל שיקגו - זירת ההפגנות האלימות של 1968 - מאז שהעיר נבחרה לראשונה כאתר הוועידה של 2024, אך הוא קיבל תאוצה בעקבות מתקפת הטרור של חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה שבאה בעקבותיה.

האריס מנסה להתרחק ממדיניותו של ביידן, מטרתה היא לבנות תדמית לעצמה מהר ככל הניתן ולא לחיות תחת צילו של הבוס הנוכחי שלה, זאת היא עושה תוך התמקדות בסבל הפלסטיני בתגובת הממשל למלחמת ישראל בעזה ולחץ על ישראל לאפשר יותר סיוע הומניטרי להיכנס לשטח הרצועה. בעצרת באריזונה בשבוע שעבר, היא אמרה, ״עכשיו הוא הזמן להשיג הסכם הפסקת אש ולהשלים את עסקת החטופים״.

קמלה האריס, ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)
קמלה האריס, ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)

הרשת הקהילתית הפלסטינית-אמריקאית היא חלק מהקואליציה לצעדה על הוועידה הלאומית הדמוקרטית, ברית של קבוצות ופעילים שהחלו לתכנן הפגנות מיד לאחר ששיקגו נבחרה לארח את הוועידה הדמוקרטית באפריל 2023. לאחר שהפגנות ארציות פרצו ברחבי הקמפוסים האוניברסיטאיים מוקדם יותר השנה בתגובה למלחמה ברצועת עזה, גורמים רשמיים בעיריית שיקגו נקטו במה שקבוצות פעילים כינו צעדים בלתי חוקתיים בדחיית היתרי הפגנה.

מחלקת התחבורה של העיר, המטפלת בתהליך הבקשות, אמרה בהצהרה כי כאשר היתרים נדחים, ״כל המבקש מקבל מסלול חלופי על פי דרישות תקנות העיר המאפשרות לתהלוכה להתקדם תוך התחשבות במשאבי המשטרה, אבטחה, בטיחות וגורמים נוספים״. והוסיפו ״השיוך הפוליטי של קבוצה אינו גורם בבחינת בקשת ההיתר״, אמרו הגורמים הרשמיים.

בעוד שאלפים ברחבי המדינה צעדו בצעדות שקטות, המתיחות בחלק מההפגנות הסלימה. ביולי, במהלך ביקור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בוושינגטון הבירה, מפגינים פרו-פלסטינים הציתו דגל אמריקאי, יחד עם בובה של נתניהו, וריססו פסלים סביב תחנת הרכבת יוניון עם מסרים כמו ״שחררו את עזה״, ״כל הציונים הם ארורים״ ו״פלסטין חופשית״.

עימותים בין מפגינים פרו-פלסטינים לפרו-ישראלים באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס (צילום :ABC AFFILIATE KABC, רויטרס)

רשויות אכיפת החוק אמרו שהעיר מוכנה. ״אנחנו רוצים להבטיח שכל אחד בעיר הזו מוגן ושהזכויות של כולם מוגנות״, אמר מפקח משטרת שיקגו לארי סנלינג. ״מה שלא נאפשר הוא שאנשים יתכנסו בעיר הזו ויבצעו מעשי אלימות או ונדליזם״. חלק מאלה המתכננים לצעוד הם פקידי ממשל מקומיים ואחרים הם פעילים ותיקים, עם היסטוריה של מעצרים הקשורים להפגנות. הם מאוחדים תחת מטרה אחת: שבתוך מרכז הכנסים של הוועידה הדמוקרטית, קולם יישמע.

שבעה באוקטובר שינה הכל עבורנו

״הקואליציה שלנו עמדה להתאסף סביב מספר נושאים, כמו הפסקת פשעי המשטרה, תנועת זכויות המהגרים, לגליזציה, הגנה על הזכות להתאגד ולשבות״ אמרה פאיאני אבומה מיג'אנה, דוברת הצעדה על הוועידה הלאומית הדמוקרטית וחברה בברית שיקגו נגד גזענות ודיכוי פוליטי (CAARPR). ״אבל השבעה באוקטובר שינה הכל״, הוסיפה מיג'אנה. ״אנחנו כקואליציה החלטנו שאנחנו הולכים למקד את הדרישה לסיום רצח העם, לסיום הסיוע האמריקאי לישראל ואז לקשר את המאבקים שלנו והתחומים הרלוונטיים שלנו למה שקורה בפלסטין״. 

אירועי שבעה באוקטובר והטרור של ארגון חמאס הביא למותם של לפחות 1,300 אנשים, ונכון לכתיבת שורות אלו, 115 עוד נותרו בשבי החמאס. משרד הבריאות הפלסטיני הודיע שבוע שעבר כי המלחמה ברצועת עזה הובילה למותם של לפחות 40,000 בני אדם. ״אנחנו לא מצפים שהפגנה אחת תשנה הכל״, אמר קובי גילורי, פעיל בארגון הסוציאליסטי ׳דרך החופש׳, ״אבל כל הפגנה חשובה וכל הפגנה תבנה למשהו שייתן לנו צדק״. 

קבוצות ומנהיגים יהודיים בשיקגו הביעו דאגה לגבי הצעדות, ומה שהם מכנים עלייה ברטוריקה ובאלימות האנטישמית סביבן. ״כשאתם מדמיינים לעצמכם הפגנות שקטות - שריפת דגלים אמריקאים ושריפת בובות הן לא חלק מזה״ אמר דייויד גולדנברג מהסניף המערב-תיכוני של הליגה נגד השמצה ואמר כי הליגה נגד השמצה נחושה להבטיח שמנהיגי העיר ורשויות אכיפת החוק יחזיקו אחראים את אלה שמפרים את החוק. ״אנחנו מודאגים שהעבר מנבא את מה שעלול לקרות בשבוע הבא״.

עימותים אלימים בין סטודנטים אמריקאים תומכי פלסטין לבין המשטרה באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)
עימותים אלימים בין סטודנטים אמריקאים תומכי פלסטין לבין המשטרה באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)

משטרת שיקגו מתעקשת שהיא מוכנה. ״ראינו הפגנות. התמודדנו איתן כל השנה״, אמר סנלינג, והוסיף שהמחלקה מוכנה הרבה יותר להתכנסויות והפגנות בקנה מידה גדול מאשר ב-1968. ״ראינו יותר מ-100 הפגנות השנה, והתמודדנו עם כל אחת מהן. אף אחת מהן לא הפכה למהומות״. בנוגע להפגנות לא מורשות אחרות שעשויות להתרחש בשבוע הבא, סנלינג אמר, ״אנחנו עדיין יכולים לשלוט בזה. האם אנחנו רוצים שזה יהפוך למצב שבו אנחנו מנסים לעצור אלפי אנשים? זו לא המטרה. המטרה היא לשמור על זה שקט ככל האפשר. לשמור על זה בגבולות״. 

בטווח ראייה ושמיעה

הקואליציה לצעדה על הוועידה הלאומית הדמוקרטית ביקשה לראשונה היתר באוגוסט 2023, אך העיר השיבה שמוקדם מדי להעניק את בקשתם. כאשר הקבוצה הגישה בקשות להיתרי צעדה בינואר 2024, העיר אמרה שהם יכולים להתכנס בפארק גרנט, כמעט ארבעה מייל מהיונייטד סנטר. עבור אד יונקה מהאיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות של אילינוי, המייצג את ׳גופים מחוץ לחוקים לא צודקים׳, קבוצת זכויות רבייה ולהט״ב שגם תכננה להפגין, המרחק היה בלתי קביל. ״ראייה ושמיעה הם באמת קריטיים כי... אם אתה חושב על זה פשוט כמכשיר תקשורת, זה יעיל רק אם אתה מגיע לקהל היעד״. 

״הגשנו ביום הראשון שחוקית יכולנו, שהיה ה-2 בינואר השנה, נותנים לעיר שמונה וחצי חודשים להתכונן״, אמר אנדי תאייר מ׳גופים מחוץ לחוקים לא צודקים׳, והוסיף שההיתר שלהם נדחה. תאייר הוא פעיל ותיק ומוכר בשיקגו עם היסטוריה של מעצרים בהפגנות. ״אני מוצא את זה מזעזע שראש עיר שמציג את עצמו כמי שפועל למען העם... דוחה כל בקשת היתר לצעוד״.

משרד ראש העיר בתגובה אמר לעיתון ״הוושינגטון פוסט״ כי לאורך כל תהליך מתן ההיתרים ״שמרנו על מחויבותנו להבטיח שכל ההפגנות יוכלו להתקיים בדרך הבטוחה ביותר האפשרית״. רק לאחר שהאיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות הגיש תביעה פדרלית בשמם, הותר לארגון ׳גופים מחוץ לחוקים לא צודקים׳ לצעוד בשדרת מישיגן ביום ראשון לפני היום הראשון של הוועידה.

הארגון של אבודאיה הגיש גם הוא תביעה פדרלית במרץ. ״חשוב שנהיה בטווח ראייה ושמיעה של הוועידה הלאומית הדמוקרטית, כי הוועידה הלאומית הדמוקרטית היא המקום שבו מתכנסים כמה מהאנשים העשירים והחזקים ביותר במדינה״, אמרה מיג'אנה. ״אנחנו העם לא ניתן שיקחו אותנו כמובן מאליו״. ביולי, העיר החליטה לאפשר לקואליציה לצעוד במרחק של כמה בלוקים מהיונייטד סנטר והוועידה הדמוקרטית. נקודת ההתחלה שלהם תהיה בפארק יוניון - חצי מייל מהאצטדיון - והמסלול המאושר שלהם מוביל אותם עד לשולי אזור האבטחה.

עם זאת, אבודאיה נותר לא מרוצה מתוכנית העיר, ואמר לעיתון ״וושינגטון פוסט״ כי המסלול המאושר קצר וצר מדי למספר המפגינים שהם מצפים לו, שלדבריו עשוי להגיע לעשרות אלפים. ב-13 באוגוסט, שופטת בית המשפט המחוזי של ארצות הברית אנדריאה ווד פסקה נגד בקשת הקואליציה למסלול ארוך יותר, באומרה כי העיר עמדה בחובתה החוקית בכך שאפשרה למפגינים להפגין בטווח ראייה ושמיעה של היונייטד סנטר.

אלו לא שנות השישים יותר

עיר עם שורשים דמוקרטיים עמוקים. מלחמה לא פופולרית. הפגנות סטודנטים, ולאחרונה, נשיא מכהן שהחליט לא להתמודד שוב.
אבל זה, אומר חבר מועצת העיר ביירון סיגצ'ו-לופז, הוא המקום שבו מסתיימות ההקבלות. ״אנחנו לא בשנות ה-60. יש לנו ראש עיר פרוגרסיבי״, נבחר הציבור, המייצג את הרובע ה-25 של העיר בצד הצפון-מערבי, ספג לאחרונה ביקורת על כך שדיבר בעצרת שבה נשרף דגל אמריקאי.

סיגצ'ו-לופז אמר שזה נעשה על ידי ותיק צבא אמריקאי שמחה נגד המלחמה בעזה, אך כי ״לא הייתי מודע לכך שדגל אמריקאי נשרף לפני שהגעתי לעצרת״.  סיגצ'ו-לופז אמר שהוא לא התחייב להשתתף באירועים בוועידה הלאומית הדמוקרטית או בכל עצרות והפגנות מתוכננות מחוצה לה, אך יעשה זאת ״כל עוד הנושאים האלה מתיישרים עם שלי ושל הבוחרים שלי״. ב-1968, אלפי מפגינים נגד מלחמת וייטנאם צעדו למטה הוועידה הדמוקרטית במלון קונרד הילטון. בשדרת מישיגן, בלב מרכז העיר, הם נתקלו בשוטרים המנופפים באלות וגז מדמיע. בעוד שהסצנה האלימה התגלגלה על מסכי הטלוויזיה ברחבי האומה, המפגינים צעקו ״כל העולם צופה״. ״אנו מאמינים שראש העיר ג'ונסון עושה כל שביכולתו כדי להמשיך את קו התקשורת עם מארגני ההפגנות השלוות תוך שימוש בהליך הראוי״, אמר סיגצ'ו-לופז, ״כדי למנוע כל אלימות במהלך הוועידה״. 

בהצהרה שנשלחה בדוא"ל לוושינגטון פוסט, אמר ראש העיר ברנדון ג'ונסון, כי ״לשיקגו יש היסטוריה מפוארת של התארגנות וסנגור. כראש העיר, אני מחויב להבטיח שלכולם תהיה הזדמנות לממש את זכויות התיקון הראשון שלהם בשלום״. 

״בד בבד״ המשיך, ״הבטיחות של התושבים שלנו, המבקרים והקהילות היא העדיפות העליונה שלי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מארגנים, רשויות אכיפת החוק ומנהיגי קהילה כדי להבטיח שבמהלך הוועידה הלאומית הדמוקרטית, כל הקולות יוכלו להישמע תוך שמירה על קדושת העיר הגדולה שלנו״.